מורה הזן והשודד

מורה הזן ריוקן לא היה מסוגל להאשים איש. אף כי היה מורה גדול של זן-בודהיזם, הוא מעולם לא החשיב את עצמו טוב מאדם אחר.
אחד מתלמידיו ביקש ממנו לשוחח עם אחיו, שהיה שודד ידוע והטיל אימתו על העיר. הלך ריוקן לביתו של השודד ובילה איתו לילה שלם.
הם לא החליפו ולו מלה אחת.
בבוקר, עזר השודד לריוקן לקשור את סנדליו. בעשותו כן, החלו דמעותיו של האיש לשטוף את רגלי המורה.
"מעולם לא שהיתי בחברתו של איש חכם", אמר השודד בין יפחות. "ידעתי רק את חברתם של שודדים כמוני, או של שוטרים שכל רצונם היה לדון אותי למאסר. אם ריוקן בילה איתי לילה שלם, הרי שזה כיוון שעוד יש בי ערך כלשהו".
החל מאותו יום, השודד לא שב לשדוד או לבצע כל פשע.