ארכיאולוגים גילו כפר מגורים עתיק בסמוך לסטונהנג'

בשיטת תארוך פחמני העריכו החוקרים כי הכפר העתיק נבנה כ-2,600 שנה לפני הספירה - בדומה לתאריך הקמתו של הסטונהנג' עצמו. מייק פרקר-פרסון מאוניברסיטת שפילד, אחד מראשי המחקר, אמר במסיבת עיתונאים שנערכה אמש (ג') כי  הסטונהנג' והכפר שהתגלה כעת הוקמו בתקופה בה נבנו הפירמידה הגדולה במצרים - תקופה שבה הגיעו יכולות הבנייה של בני האדם הקדמונים לשיא המדהים את העולם גם כיום.

ג'וליאן תומאס מאוניברסיטת מנצ'סטר ציין כי שני האתרים, הסטונהנג' והכפר שהתגלה בדורינטון ווילס, מקשורים לנהר האוון, דבר המצביע על דפוס תנועה בין האתרים. "זה ברור שהאתר היה בעל חשיבות רבה", אמר בעקבות התגלית החדשה. החוקרים העריכו כי הכפר שנבנה בסמוך לסטונהנג' היה אתר מגורים, והסטונהג' עצמו שימש כפי הנראה כאתר קבורה.

בתי העץ באתר החדש היו ריבועיים, ברוחב של כ-4.3 מטרים. החוקרים הופתעו לגלות כי הבתים זהים כמעט לחלוטין לבתי אבן שנבנו בערך באותה התקופה, והתגלו באיי אורקני שבחופי סקוטלנד. הדימיון הצורני בין האתרים מעיד על קשר אפשרי בין הבנאים העתיקים ורק מוסיף למסתורין של האתרים הארכיאולוגיים והתקופה שבה שימשו.

עדויות נוספות מצביעות על כך שדיירי בתי העץ העתיקים ישנו על מיטות שהונחו בצידי הקירות, והשתמשו ביחידות אחסון או ביגוד שניצבו בסמוך לקיר שמול דלת הכניסה לבתים. עוד התגלו במקום כלי אבן, עצמות בעלי-חיים שונים, ראשי חץ ואביזרים שימושיים נוספים. שרידיהם של חזירים, שנשחטו בהיותם בשני תשעה חודשים, מתקשרים כפי הנראה לפולחן כלשהו שנערך במקום.

שניים מבין הבתים שהתגלו הופרדו מהבתים האחרים, והם שימשו, כפי הנראה, למנהיגים ולאנשים רמי מעלה, או לחילופין שימשו לצרכים של טקסים דתיים ואחרים. בבתים אלו לא התגלו שיירי פסולת ואשפה, בניגוד לבתים האחרים, וניכר כי הם נחשבו לחשובים יותר משאר הבתים, ששימשו למגורים.

אתר קבורה, שעון אסטרונומי או מנחת לחלליות?

מסתורין רב אופף את האתר הפרה-היסטורי סטונהנג', ובין החוקרים (ביניהם היסטוריונים וארכיאולוגים) העוסקים בתחום קיימת מחלוקת לגבי ייעודו. על פי ההערכה המקובלת, שימש סטונהנג' לפולחן דתי הקשור בשמש. הערכות נוספות טוענות שמדובר בשעון אסטרונומי, שאולי שימש ככלי לחיזוי תאריכים של ליקויי חמה וליקויי ירח.

בקרב אנשים המאמינים בקיומם של חיים חוצניים יש הטוענים כי האתר נועד לנחיתת חלליות מן החלל החיצון. כך או כך, ייעודו האמיתי של האתר נותר בגדר השערה בלבד. בשל המונומנטים הארכיאולוגים יוצאי הדופן שבאתר, הכוללים את מעגל האבנים העומדות, כ-300 תלי קבורה ושרידים פרה-היסטוריים רבים, נכנס בשנת 1986 סטונהנג' לרשימת אתרי המורשת העולמיים (World Heritage Site) של אונסק"ו.

החוקרים מקווים כי התגלית האחרונה והמחקרים הרבים שעשויים לנבוע מהממצאים שהתגלו במקום, עשויים להסביר את הייעוד האמיתי של סטונהנג', וחייהם של הבנאים העתיקים שניחנו ביכולות בנייה יוצאות דופן בהתחשב בתנאים ובטכנולוגיה של אותה התקופה.