שומר נפשו ירחק מנשים?
אבן דרך במאבק נגד עברייני מין - או הסגת הפמיניזם שנים לאחור? איזה גבר יסתכן עכשיו בלהעסיק אשה - קל וחומר "להתחיל" עם אחת? ראש בראש על הרשעת רמון
| יריב בן-אליעזר |  | חנה בית-הלחמי | | | | |
מעתה והלאה אני חוסך מ"בנות המין היפה" חיוך במבט, לחיצת יד או מחמאה ידידותית. אני מודה כי אין לי שום כוונה ליפול שדוד בידי איזו "שרלילה", או בידי מערכת הצדק הישראלית שסימן שאלה גדול מרחף עליה.
אינני שופט או משפטן, אבל גם להדיוט מוחלט יש חוש צדק. הוא יכול להבין כי מעתה ואילך, כל חיזור או דמוי-חיזור בין גבר לאשה מהווה סכנה. אשה - ותהיה נעימת ההליכות, חביבה ואדיבת סבר ככל שתהיה - מהווה איום פוטנציאלי על שמו הטוב של כל גבר. לא תעמוד לאף גבר ההגנה של "זכות היסוד לטיפשות". הנורמה החדשה קובעת כי כל אשה היא "אזור סכנה", שיש להיזהר מפניו.
שנים נאבקות הנשים בישראל על השוויון במעמד, בחברה הנשלטת בידי גברים. תהליך שחרור האשה מעול החברה הפטריארכלית הוא ממושך, אך
נושא הישגים. המאבק לשוויון נושא פירות והוא ניכר כמעט בכל תחום בחברה הישראלית. עכשיו בא בית-המשפט וכפה על מעמד האשה בישראל צעד גדול אחורנית: איזה מעסיק ישכור לעבודה אשה, כשכל שיח איתה, מחווה, או אמירה עלולים להוליד כתב אישום? איזה איש ציבור חפץ חיים יעדיף את שירותיה המקצועיים של אשה על אלה של גבר, כאשר חרב דמוקלס המיגדרית מעל ראשו, והגיליוטינה הצדקנית והמתחסדת, או ה"תפורה מראש", מאיימת לערוף את ראשו ?
החוק נגד הטרדה מינית נועד לעשות צדק עם נשים שנפלו קורבן בידי בעלי שררה, שנהגו בהן כמן היו "חפץ" לשימושם של גברים ולסיפוק צרכיהם. היישום של החוק הצודק הזה הופך אותו לחוק לא צודק ולנורמה הפוכה משכיוון המחוקק. לא צריך להיות נביא כדי להניח כי החוק הפך לחרב פיפיות. הוא נועד אמנם למנוע פגיעה באשה, אך סופו שיהפוך לחוק שיחייב ריחוק מממנה ויכפה עליה את הכלל "כבוד בת מלך פנימה". פירושו - הוא ירחיק נשים מפעילות שגברים יכולים למנוע. ואז, כל ההישגים של הנשים בישראל יירדו לטמיון.
זאת ועוד: כל גבר שאשה תחייך אליו, תיגע בו או תחלק לו מחמאה, יצטרף למאבק אפשרי נגד "הטרדת גברים". כך יהפכו יחסי המינים בישראל ל"מלחמת הנשים בגברים". ספק אם מי שהצית את התבערה נגד חיים רמון, זו שהסתיימה בצליל משפטי-נורמטיבי צורם, מבין כי הוא הקדיח את התבשיל: גבר, ש"פשעו" הוא טיפשותו, נפל ברשתה של צעירה מצודדת ושילם מחיר יקר ביותר. המסקנה המתבקשת: כל גבר חפץ חיים אמור להימנע מ"טיפשות" דומה בעתיד.
אינני מאמין שמישהו ניסה "לתפור תיק" לחיים רמון. אני משוכנע שמערכת החוק בישראל "תפרה תיק" למערכת הצדק בחברה הישראלית ולמאבק הצודק של כל אשה לשוויון זכויות.
הכותב הוא ד"ר ומרצה לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה
אנו חיים בחברה פטריארכלית, בה הכוח מצוי בידי הגברים והחברה היא לעולם היררכית. הגברים שולטים במוקדי קבלת ההחלטות, בצמתי המפתח של החברה ובכל הברזים והצינורות בהם עובר ההון. שני המטבעות העיקריים של הכוח הם כסף ומין. והמין, כפי שראינו לאחרונה, הוא לא רק הזהות הגברית, אלא אף השימוש בשליטה מינית ומינניות לצורך הנצחת היתרון המעמדי.
לאור זאת, החיבוק החם של ראש הממשלה לרמון בעקבות הכרעת הדין, ששולח מסר של זלזול עמוק במחצית מקהל מצביעיו, כמו גם הצער העמוק של יו"ר ש"ס ותגובות נוספות של ביקורת על שיקול הדעת של בית-המשפט - כל אלה הם התגייסות גברית טיפוסית להגנה על גבולות המושב. זכורות לנו תופעות דומות במקרה איציק מרדכי - החל מארוחות הצהריים הגבריות בביתו וכלה בהתגייסות למנוע את הורדתו בדרגה ובניסיונות להחזירו למיינסטרים, באמצעות גיוסו כפרשן צבאי בתקשורת וכמורה לאזרחות לשדרות.
האשה - הנערה, התמה, החלשה, זו שאין לה גיבוי של בעלי הון ושלטון - היא טרף קל, לא יותר מכלי לשמירת מעמדו של איש הציבור. אין לה זהות, יש לה רק שימוש. לצרכיו. כן, הקורבן מנוצל עד בוש לצורך שימור מעמדו של איש הציבור וטוויית רשת ביטחון, שתאפשר לו גם להיות עבריין וגם לא לתת על כך את הדין.
נשות ציבור, כגון רונית תירוש, שולמית אלוני ואחרות, בוגדות הן בשליחותן הציבורית והן בנשים אחרות, בהיותן חלק ממסע יחסי הציבור וההכפשה נגד הקורבנות. על כך כתבתי כאן בשלבים מוקדמים של הפרשה, כשציבור מגוון של נשות ציבור פמיניסטיות-לכאורה התגייס ליחצן את אסטרטגיית ההגנה של רמון - זו שכללה את האשמת הקורבן ואת מסע הדה-לגיטימציה לחוק נגד הטרדה מינית.
בית-המשפט אמר היום את דברו הן לגבי מעשיו של חיים רמון והן, באופן מובהק, לגבי סלידתו מהמסע היחצני הרחב שניהל הנאשם להאשמת הקורבן בעבירתו שלו. יש מימד סימבולי חשוב לשניהם, שאני מקווה שישמש בידי חברי וחברות הכנסת כרמז לצורך הדחוף בחקיקה נגד תופעות דומות ולאמצעי ענישה מחמירים גם למי שניסה להכפיש את קורבנו.
הכותבת היא פעילה חברתית ופמיניסטית
לפנייה לכתב/ת 
