שתף קטע נבחר

בני-נוער מפגינים בראשל"צ: "די לגזענות חברתית"

מאות חניכי בני עקיבא ותנועות נוער נוספות מחו על אטימותם של דיירי בניין בראשון-לציון, שהכשילו ניסיון לפתוח הוסטל לנפגעות אלימות מינית ופיזית בביתם. "מה בהמשך? יקימו עיר למוגבלים, עיר לקורבנות אלימות - ועיר לאנשים 'נורמלים'?", הם מתקוממים

פרשת התנגדות דיירי בניין משותף בראשון-לציון להקמת דירת שיקום לצעירות נפגעות תקיפה מינית ופיזית בביתם, מגיעה היום לשיאה: הערב (ה') התקבצו מאות בני-נוער מול בית העירייה בעיר, כשבפיהם דרישה אחת - "די לאטימות". חניכי תנועת בני עקיבא שארגנו את ההפגנה, חברו לחניכי הצופים והנוער העובד והלומד למחאה שמטרתה, בין היתר, מציאת מקום חלופי עבור אותן צעירות. למעלה מ-600 נערים ונערות נענו לקריאה להפגין נגד התנכלות הדיירים, והתייצבו כשהם נושאים שלטים עליהם כתבו "באנו חושך לגרש" ו"האם דייר זה נאה בעיניך?".   

 

"מה יקרה בהמשך? נקים עיר לנפגעות תקיפה מינית, עיר לאנשים עם מוגבלויות - ועיר לאנשים 'נורמליים'?", מתקומם אופיר אלגרבלי, פעיל בבני עקיבא וממארגני ההפגנה. "אנחנו כאן כדי להיאבק בתופעה חדשה שמתפשטת בחברה הישראלית,

ששמה "not in my back yard" (לא בחצר האחורית שלי - י.ע). אי אפשר שכל-אחד יתנער מהבעיה ויגלגל אותה הלאה, ולא ייתכן שהעירייה תיישר קו עם התושבים", הוא מוסיף.

 

"הדבר הנורא ביותר בעיניי הוא שאנשים שאמורים להיות 'נאורים' כביכול, לא מגלים רגישות מינימלית ועסוקים רק בערך הדירות שלהם", מסכימה טל קרמר-ודעי, מנכ"לית "איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית" השותף למאבק. "מאבקם של השכנים, הקוראים לסילוק הנשים מהבניין, יוצר הרחקה, נידוי והשתקה שלהן", כתבו פעילות האיגוד עם היוודע דרישת הדיירים שלא לפתוח את ההסוטל. "שלילת זכותן לגור בדירת מעבר, ובכך לזכות בחיים עצמאיים ומכבדים, מעבירה מסר שהן צריכות להיענש על היותן קורבנות לפשע נורא שנעשה בהן".  


"אסור להתנער מהבעיה ולגלגל אותה הלאה". ההפגנה (צילום: עופר עמרם)

  

 

"הבנות נתונות במצב קשה מנשוא"

הפרשה החלה כשדיירי בניין ברחוב גלוסקין בראשון-לציון גילו כי בבית בו הם מתגוררים יופעל הוסטל לקורבנות אלימות מינית ופיזית, אליו אמורות היו לעבור שש צעירות המנסות לשקם את חייהן. הדיירים פתחו במאבק בטענה כי "יש הרבה מסכנים בעולם, אבל זאת לא הבעיה שלנו". טענות אחרות כגון "ההוסטל יוריד את ערך הדירות בבניין", וגם "מי יודע מי יסתובב עכשיו ברחוב" הועלו מצדם, ובהמשך הם אף פנו לראש העירייה מאיר ניצן ופרסמו את מיקום הבניין בעיתונות המקומית - צעד שהכשיל סופית את היוזמה.

  

מירי מרגלית מסניף איגוד הסיוע בתל-אביב, המלווה חלק מהדיירות המיועדות, מספרת שמאז סילוקן מהדירה הן מצאו פיתרונות זמניים, "אך המצב בו הן נתונות קשה מנשוא". עם זאת, היא מדגישה שעיריית ראשון-לציון ראויה לשבחים על

התנהלותה בפרשה. "אני לא מכירה אף עירייה שהיתה לוקחת על עצמה את המשימה הזו. החוק לא מחייב אותם לעשות זאת משום שמדובר בבנות בוגרות, ולמרות זאת הנושא חשוב וקרוב ללבם".

 

דובר עיריית ראשון-לציון נתי מור מסביר שהוצאת הבנות מהדירה נעשתה בלית ברירה. "זוהי החלטה משותפת של משרד הרווחה והעירייה, שמטרתה לחסוך מהן מלחמה נוספת, מעבר לזו שהן חוו בבתיהן". מור מציין שבאופן אישי הוא שמח על התגייסותם של בני-הנוער למאבק, ומעיד כי "בימים אלה נעשים מאמצים אדירים למציאת פיתרון, וברור שהבנות ראויות לכל סיוע. גם העירייה נמצאת במצב מביך, שכן דמי השכירות שולמו מראש והציוד שנרכש שוכב במחסני החנויות. בימים הקרובים הבעיה תיפתר", הוא מסכם, "אבל הפעם הדבר ייעשה באמצעות שיחות מקדימות עם התושבים".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"להיאבק בתופעה". ההפגנה
צילום: עופר עמרם
"זאת הבעיה שלנו". ההפגנה
צילום: עופר עמרם
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים