שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הטריק של הירשזון
    "מס הכנסה שלילי" יספק תירוץ להמשך הקיצוץ ההרסני בגימלה להבטחת הכנסה, שיפגע עוד יותר במובטלים, בעניים שאינם עובדים ובאלה מהם המועסקים בפחות מחצי מישרה
    בספרה "כלכלה בגרוש, איך (לא) להסתדר באמריקה" (בבל, 2004), מציינת ברברה ארנרייך כי בני מעמד הביניים רגילים לחשוב שעוני הוא תוצאה של אבטלה (או בטלה, כפי שנהג לומר נתניהו), אשר הפיתרון לה הוא "צמיחה". אך חוויותיה כפועלת נקיון, כמטפלת בקשישים וכזבנית לימדו את ארנרייך, כי התופעה הרחבה באמת בארצות-הברית היא של "עובדים (ובעיקר עובדות) עניים": אלה המזניחים את ילדיהם כדי לדאוג לילדי אחרים; המצחצחים בתי זרים בעוד שהם מתגוררים בתת-תנאים; הסובלים משכר נמוך ומתעסוקה חלקית וזמנית, כדי שהאינפלציה תישאר נמוכה ומחירי המניות יעלו. מקריאת הספר מתקבל הרושם, שהוא נכתב בעצם על ישראל.

     

    לפי דו"ח העוני האחרון של המוסד לביטוח לאומי, ב-54% מהמשפחות שראשיהן בגיל העבודה ישנו עובד אחד לפחות - ולמרות זאת הן חיות מתחת לקו העוני הרשמי. במילים אחרות, יותר ממחצית המשפחות בגיל העבודה הן של "עובדים עניים". אלו נמנות גם עם אותן מיליון משפחות, שאין להן ביטוח פנסיוני. כיצד מחלצים אל מעל לקו העוני את העובדים ומשפחותיהם - וגם מבטיחים להם פנסיה?

     

    שר האוצר הירשזון, שהחליט להקדים תרופה למפלה הפוליטית הצפויה למפלגתו, כינס מסיבת עיתונאים חגיגית, כדי להכריז על תוכנית הכוללת, לענייננו, שני נושאים: פיצוי למקבלי שכר נמוך, הידוע כ"מס הכנסה שלילי", וכן חקיקה שתבטיח פנסיה לכל עובד. בין המגיבים לתוכניות השר היו שציינו - ובצדק - את חוסר הריאליות שלהן ואת התקציבים שיהיה צורך להקצות להן. אך זה אינו כל העניין.

     

    "מס הכנסה שלילי" נועד, קודם כל, להנציח את התופעה המבישה של "עובדים עניים". שהרי מה אומר לנו הירשזון? עובדת או עובד המועסקים בחצי מישרה לפחות, וכאשר ההכנסה של המשפחה כולה נופלת מעשרת-אלפים שקם - יקבלו מהאוצר מענק של כמה מאות שקלים. נשאלת השאלה: אם מדובר בסך-הכל בכמה מאות שקלים, מדוע האוצר אינו דואג לכך, ששכר המינימום יועלה בכמה מאות שקלים?

     

    התשובה היא, שההצעה "לסבסד" עובדים עניים היא בפועל הצעה לסבסד את המעבידים של אלה המועסקים בחצי מישרה ויותר, ובשכר מינימום או פחות. נקל לתאר מיהם המעבידים שיזכו בסיבסוד כזה: הבעלים של רשתות שיווק המעסיקים קופאיות, מנקות ואנשי תחזוקה; הבעלים של חברות ניקיון ושמירה; קבלני כוח-אדם בתחומים שונים (טיפול בקשישים, שירותי קלדניות, שליחויות); בעלי מפעלים בתחום התעשייה המסורתית בדרום ובצפון; ובעלי חוות חקלאיות.

     

    לכך יש להוסיף כי הפיצוי שמציע הירשזון אמור "לשכנע" את העובד העני שלא רק ש"כדאי לו" לעבוד חצי מישרה ובשכר נמוך, אלא שהמעביד אינו מהווה כלל כתובת לדרישה לשכר הוגן או למישרה גדולה יותר. הכתובת היא - האוצר, הממשלה, שממנה ניתן יהיה לקבל אולי תוספת של כמה מאות שקלים.

     

    וכאן נכנס העניין של פנסיה חובה. מבלי לדון ברעיון עצמו, שהוא חיובי ביותר, הצעת הירשזון היא בעצם תוכנית לעיסקה סיבובית. העובד העני, זה שעכשיו אינו מבוטח לפנסיה, יקבל, נניח, תוספת של 500 שקל לשכרו הנמוך. אך מתוספת זעומה זו מזדרז הירשזון להציע שינכו מיד, נניח, 200 שקל עבור פנסיה חובה. אותם 200 שקלים יועברו לקרן הפנסיה המופרטת (שהרי כל קרנות הפנסיה הופרטו), וזו תשקיע אותן במיני השקעות פיננסיות לשמחת סוחרי הבורסה ומנפיקי ניירות הערך, הנמנים עם האלפיון העליון. בדרך זו, הצעת הירשזון תסבסד לא רק את המעבידים הישירים של העובדים העניים, אלא גם את חברות הביטוח, השולטות בקרנות הפנסיה, ואת ספסרי הבורסה.

     

    מי מפחד מהבטחת הכנסה?

    במסגרת הביטוח הלאומי קיימת מאז 1982 גימלת "הבטחת הכנסה", אשר משולמת לאלה שאין להם שום הכנסה, או לקשישים חסרי פנסיה ממקום עבודה, או למי שהכנסתו מעבודה נופלת מרמת הקיום המינימלי שנקבעה למשפחה. ה"רפורמות" של נתניהו, שנותרו גם היום בתוקפן, כירסמו בצורה כואבת בזכות לקבל הבטחת הכנסה, בעיקר בקרב משפחות חד-הוריות ומשפחות של עובדים. והנה, אחרי שרמסו את הזכות לגימלה להבטחת הכנסה, עכשיו מציעה הממשלה להנהיג "מס הכנסה שלילי". מה שנראה כסתירה למראית עין, מתגלה כחלק מובנה בתוכנית-העל לחיסול הזכויות החברתיות.

     

    הגימלה להבטחת הכנסה מצטיינת בכך, שהיא מופעלת על רצף סוציאלי: מקבל אותה מובטל שמיצה את זכותו לדמי אבטלה; עובד מבוגר שאינו יכול למצוא עבודה; עובד בשכר נמוך יחסית לגודל המשפחה שהוא מפרנס; וגם קשיש החי רק על קצבת זקנה. "מס הכנסה שלילי", לעומת זאת, יחול רק על אלה המועסקים בלפחות חצי מישרה, ולא על כל היתר. כך, למשל, בעוד שמי שמועסק ולו שעה אחת בשבוע נחשב "עובד" ולפיכך זכאי להשלמת הכנסה, שהיא גימלה להבטחת הכנסה - עובד כזה לא יהיה זכאי ל"מס הכנסה שלילי".

     

    נוכח ההבדלים האלה קיימת סכנה מוחשית, שבטענה שעומדים להנהיג "מס הכנסה שלילי" - תמשיך הממשלה בקיצוציה המכאיבים וההרסניים
    בגימלה להבטחת הכנסה, ובדרך זו תפגע עוד יותר במובטלים, בעניים שאינם עובדים ובעניים העובדים פחות מחצי מישרה. זאת ועוד: התקציב למס השלילי אמור להגיע לעובד העני ישירות מהאוצר, באמצעות המנגנון של מס הכנסה, בעוד שהבטחת הכנסה משולמת באמצעות הביטוח הלאומי. וכך נחשפת עוד מטרה שסימן האוצר כבר לפני שנים: לרוקן את המוסד לביטוח לאומי מסמכויותיו ולהביא בהדרגה לחיסולו.

     

    הביטוח הלאומי, על כל מגרעותיו, הוא מוסד ציבורי, ולכן פועל לפי חוקים, רשאי לקבל החלטות בטווח מסויים, לפרסם מחקרים ביקרותיים על מדיניות הממשלה ועוד. לעומת זאת האוצר, המנסה כעת להשתלט על הטיפול ב"עובדים עניים", הוא זרוע ישירה ומרכזית של הממשלה עצמה, החותרת, כפי שתיארנו לעיל, להגדיל עוד יותר את מספרם של העובדים העניים, למנוע את העלאת שכר המינימום ולהעביר סובסידיות נוספות למעבידים ולחברות הביטוח.

     

    בתנאים הקיימים, החלופה הנחוצה לתוכניות הירשזון היא: ביטול הקיצוצים בגימלה להבטחת הכנסה; העלאה משמעותית של שכר המינימום; פיקוח קפדני על ביצוע חוקי העבודה; הבטחת מישרה מלאה לכל מי שמעוניינת בכך; וקבלת חוק פנסיה חובה הקובע, שכל שכיר ששכרו אינו עול על 60% מהשכר הממוצע - יהיה מבוטח לפנסיה, אך התשלומים עבורו ייעשו על-ידי המעביד והמדינה. ואם התחלנו בדבריה של ארנרייך, הנה מה שהיא כתבה על העובדים העניים בסיום ספרה: "יום אחד...יימאס להם לקבל תמורה דלה כל-כך והם ידרשו שישלמו להם את מה שמגיע להם. בבוא היום הזה יתעוררו זעם עצום ושביתות וחוסר סדר, אבל השמיים לא יפלו ובסופו של דבר, כולנו נצא נשכרים".

     

    הכותבת כיהנה כחברת-כנסת וכיום מרצה למדיניות חברתית וזכויות הילד באוניברסיטת בן-גוריון ובמכללה החברתית-כלכלית

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הטריק של הירשזון"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מוצר השנה
    מומלצים