שתף קטע נבחר

הצעת חוק פרטית מספר 4,157

רגע לפני שהכנסת לובשת חג וחוגגת יום הולדת מפרסם מרכז המחקרים של המשכן נתונים שמוכיחים כי חל גידול עצום במספר הצעות החוק הפרטיות שמגישים הח"כים. אם מאז קום המדינה ועד שנת 1992 הוגשו בממוצע 336 הצעות חוק פרטיות בלבד בכל קדנציה, הרי שבשלוש השנים האחרונות בלבד הוגשו 4,156 הצעות חוק פרטיות

חברי הכנסת בשנותיה הראשונות של המדינה נהגו להגיש הרבה פחות הצעות חוק פופוליסטיות. במקום זה, בעבודה קשה ומאומצת, היו מאשרים הרבה יותר חוקים בממוצע. כך לפחות עולה מנתונים שיוצגו היום (ב') בוועדת הכלכלה של הכנסת. הנתונים מתפרסמים ביום בו חוגגת הכנסת את יום הולדתה ה-58. אחר הצהריים, בשעה 16:00,צפוי דיון מיוחד במליאת הכנסת בנושא מעמדו של בית המחוקקים - אז והיום. כי אין כמו יום הולדת כדי להשקיף על השנים שחלפו.

 

מרכז המחקר והמידע של הכנסת עקב אחר התפתחות היקף החקיקה הפרטית מאז שנת 1949. הנתונים מלמדים כי החל מהכנסת ה-13 ואילך - בין השנים 1992 עד שנת 1996 - חלה קפיצה משמעותית במספר הצעות החוק הפרטיות שהונחו של שולחן הכנסת.

 

בעוד שמהכנסת הראשונה ועד הכנסת ה-12, בין השנים 1949 ל-1992, הוגשו בממוצע 336 הצעות חוק פרטיות בכל קדנצייה, בכנסת ה-13 (בין השנים 1992-1996) חלה קפיצה בולטת במספר הצעות החוק הפרטיות שהוגשו. בשנים אלו נרשמו 3,607 הצעות חוק פרטיות. בין השנים 96'-99' הוגשו 2,702 הצעות חוק פרטיות. בין השנים 1999-2003 הוגשו 4,234 הצעות חוק פרטיות, ובין השנים 2003-2006 הוגשו 4,156 הצעות חוק פרטיות.

 

הנתון המפתיע הוא, שדווקא בשנים המוקדמות, בהן הוגש מספר מועט של הצעות חוק, היה אחוז ההצעות שהתקבלו רב יותר. בשנים אלה עמד ממוצע הצעות החוק שהתקבלו על 12 אחוז בעוד שמאז הקפיצה הגדולה במספר ההצעות שהועלו, נע אחוז הצעות החוק שהתקבלו בין 5 ל-6 אחוזים בלבד.

 

יוצא דופן מפרלמנטים בעולם

מהסקירה שנערכה עולה כי "בהשוואה לפרלמנטים אחרים בעולם המערבי, ישראל יוצאת דופן הן במספר הצעות החוק הפרטיות המוגשות והן בשיעור הגבוה של חוקים פרטיים מסך כל החקיקה". ומה ההסברים לכך? מחברי הדוח מציעים הסברים אפשריים למגמה: "חיזוק הקשר בין חבר הפרלמנט לבוחריו; השינויים בשוק התקשורת והאינטרנט שמגדילים את החשיפה של נבחרי הציבור שנדרשים לספק 'קבלות' על פעילותם; ושינויים בשיטת הבחירות המקדימות אשר מגדילה את החשיפה של נבחרי הציבור".

 

עוד מצוין בדו"ח כי ברוב מדינות המערב קיימת מגבלה על חקיקת חוקים פרטיים שעלותם התקציבית גבוהה. במדינת ישראל לא היתה עד השנים האחרונות כל מגבלה לאשר חוקים פרטיים שעלותם מיליארדי שקלים, מבלי שצויין מהו מקור המימון להוצאה החדשה, או לחלופין צויין שמקור המימון הוא מהרזרבה התקציבית. תהליך הגידול במספר הצעות החוק הפרטיות, ובעלות התקציבית הנגזרת מהן, הביא לגידול בכמות החוקים הפרטיים אשר נמחקו או הושהו במהלך השנים במסגרת חוקי ההסדרים.

 

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ משה כחלון, לומד מהדו"ח דווקא על הצורך לבדל בין הצעות החוק שמקורן בוועדות הכנסת, להצעות הפרטיות. "מנתוני המחקר עולה הצורך בחיזוק מעמדם של הוועדות הפועלות בכנסת. הדיונים בהצעות החוק הפרטיות שעולות בוועדת הכלכלה ענייניים ולרוב אינם קשורים לשיקולים של קואליציה ואופוזיציה. נכון יהיה להעניק לועדות הכנסת יכולת השפעה גדולה יותר משל הצעת חוק פרטית", אמר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ערוץ הכנסת
אינפלצית הצעות. מליאת הכנסת
צילום: ערוץ הכנסת
צילום: אלי אלגרט
יו"ר ועדת הכלכלה. ח"כ כחלון
צילום: אלי אלגרט
מומלצים