לסוחרים העבריינים אין מה לדאוג

האמת, אילו נמניתי עם אנשי התמ"ת, לא הייתי מפרסמת את הסטטיסטיקה שהם שיחררו השבוע על הישגי המשרד בטיפול בעבירות צרכניות ב-2006. אין להם במה להתגאות שם, וההשוואה לנתוני השנה שקדמה לכך, 2005, רק עוזרים להבין שהתמונה העלובה הזאת אינה מקרית, אלא תופעה מתמשכת.

אז בואו נראה מה הם עשו שם במשך 12 החודשים שמינואר 2006 עד דצמבר אותה שנה. ובכן, בכל חמשת מחוזות משרד התמ"ת נערכו בסך הכל 45,835 ביקורות בעסקים. מהנתון הזה אין מה להתרגש. זה בסך הכל קצת יותר מ-200 ביקורות ליום עבודה - בכל הארץ. בשנה שעברה ההספק שלהם היה די דומה – קרוב ל-40,000 ביקורות שנתיות, ואם כך – ההספק היומי לא ממש השתפר.

הנתון הזה נראה חלול עוד יותר כאשר עולה מהודעת התמ"ת עצמו, כי 60% מהחקירות נעשו לגבי חובת הצגת מחירים. בלי לזלזל בחשיבותה של הצגת מחירים לצרכנים – להיפך, זו חובה חשובה ומהותית של בתי העסק כלפי לקוחותיהם – זה לא הדבר הכי מסובך לביצוע, והוא גם לא לוקח מי יודע כמה זמן. אז אם זה ההספק, כנראה שאלו לא היו ימי עבודה מייגעים מדי לפקחי המשרד.

ומה קרה כאשר כבר היו ממצאי החקירות? כאן מתגאה המשרד בכך שמכל אלה, 1,529 תיקים הגיעו לטיפול הלשכה המשפטית. כל מחשבון יעלה בן רגע, שמדובר ב-3.33% בלבד מכלל החקירות. גם כאן לא נרשמו שום נתונים שיש להתגאות בהם.

ראשית, כנראה ששאר כמעט 97% הנחקרים היו כה צדיקים, עד שבאמת לא היה מה לעשות בהם. וישנה גם אפשרות אחרת: שפקחי המשרד סתם נטפלו לעוסקים ישרים והגונים, עד כדי כך שהיה צורך להיחלץ לעזרתם של האחרונים ולחלצם מאשמות לא מבוססות. והסבר אפשרי אחר: אולי במחוזות התמ"ת פשוט מתייחסים בסלחנות לממצאים מהשטח, וכך חומקים מיד הדין עבריינים לכאורה. שנית, גאווה גדולה לא תירשם בתמ"ת עקב נתונים אלו גם בהשוואה ל-2005. גם אז היה שיעור ההעמדה לדין סביב 3% עלובים.

ומה עלה בגורל אותם 1,529 תיקים שבכל זאת הגיעו ללשכה המשפטית? מספר לנו התמ"ת, שעל 238 מהעבריינים הוטלו קנסות מינהליים – מין ברירת קנס בעבירות צרכניות; 8 תיקים הועברו לוועדת כופר; ב-832 ניתנו התראות; ונגד 169 בתי עסק ועוסקים הוגשו כתבי אישום. והיו גם 260 בני מזל – אפילו בלשכה המשפטית לא חשבו שיש מה לעשות בהם – עקב חוסר אשמה או חוסר ראיות.

מהנתונים הללו עולה, שהתמ"ת יורה לעצמו ברגליים, וכפועל יוצא מכך אינו עומד במלוא חובתו להגן על הצרכנים. אם ב-832 מקרים הסתפק המשרד בהתראות – כלומר 54% מכלל התיקים שבכלל הגיעו ללשכה המשפטית – אזי לסוחרים העבריינים באמת אין מה לדאוג. התראה הרי אינה קנס, ובוודאי לא העמדה לדין או הרשעה. מבחינתו של כל סוחר זהו סתם נייר. הרי הסבירות שיחזרו ויבדקו אצלו קטנה – עיינו ערך הספקים בתמ"ת – וכך הוא יוכל להמשיך בדרכו הרעה באין מפריע.

לנתון הזה קוראים בשפה מכובסת – תת-אכיפה. בפועל זהו מצב שבו מניחים לעבריינים – לכאורה ושלא לכאורה – לפגוע בצרכנים. הרתעה היא אחד מיסודות אכיפת החוק, ובאין אכיפה, לא מטוב ליבם של הסוחרים ניוושע.

תאמרו, אבל בכל זאת הוגשו 169 כתבי אישום ב-2006. נכון, אבל כדאי לחשב את הנתון הזה מול מספר בתי העסק בישראל, בכל המדינה, מול מספר העסקות הצרכניות המתבצעות כאן בכל רגע נתון, ונוכח מספר תלונות הצרכנים המגיעות, לא לתמ"ת לבדו, אלא לארגוני הצרכנים, לאתרי אינטרנט ולעיתונות המודפסת. חישוב כזה יניב פרומילונים חסרי משמעות.

החישוב הזה הוא גם זה שיסביר מדוע ב-2006 נרשמה ירידה של 6.7% במספר התלונות שהגיש הציבור לתמ"ת. כשאלו התוצאות, מדוע לטרוח? ועוד משהו: כאשר מתלונן צרכן לתמ"ת, יטפל המשרד, מעצם הגדרת תפקידו, רק בצד הפלילי של העניין. וכך, גם אם יורשע בית העסק, הצרכן עצמו לא יפוצה על נזקיו. חוץ מתחושת אזרחות טובה לא ירוויח דבר. אמנם, אחרי ההרשעה יוכל הצרכן לתבוע את בית העסק ולקבל בבית משפט אזרחי את הפיצוי, אך זה יקרה כבר זמן רב אחרי המקרה, ולמי יש כוח לזה.

למעשה, רבים יותר כיום הצרכנים המוכנים לעשות מאמץ, ועל חשבונם לתבוע את העוסקים שביצעו כלפיהם מעשי עוול ועבירות למיניהם. אם לשפוט על פי פסיקת בתי המשפט השונים בנושאים צרכניים בשנים האחרונות, הצרכנים זוכים שם לאוזן קשבת. כך שבפועל, האזרחים מממנים את הגנתם-שלהם מפני סוחרים בעייתיים.

לתהליך הזה קוראים הפרטה: הממשלה משילה מעל עצמה את החובה להגן על אזרחי המדינה – בתחום חברתיים רבים, ובהם תחום הצרכנות. ובפועל, בלי הכרזות קולניות ובלי למכור ולו חברה ממשלתית אחת, התמ"ת מבצע את הזחלת ההגנה הממלכתית על הצרכנים אל שדות ההפרטה לנצח.

בימי שר התמ"ת הקודם, אהוד אולמרט, זה היה רק צפוי. אך בימים אלו, כשבראש המשרד עומד שר כמו אלי ישי שסדר היום שלו הרבה יותר חברתי, זו אינה גזרה משמיים. את התהליך הזה ניתן בהחלט לעצור, ולא בעלויות גבוהות. יתרה מזאת, הוא ישתלם למדינה: אותם כמעט שני מיליון שקלים שהוטלו כקנסות במהלך השנה שעברה על עברייני צרכנות שהורשעו, הרי חוזרים לכיסה של המדינה. אם בתמ"ת יעבדו יותר, גם יזרום יותר כסף בחזרה.

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות