מכתב מחשין לפרידמן
"את ידי שלי אגדע אם לא אעצור בה את מי שיבקש למנוע ממך להשפיע ולהניע תהליכים לפי אמונתך"
המכתב שלא כתב השופט בדימוס מישאל חשין לידידו לשעבר, שר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן:
"דני חברי, במשך חמישים שנה שהיית כאח לי,
"אני כותב לך בחרדה ובתקווה, לקראת מינויך כשר המשפטים. דרך ארוכה עברנו שנינו. חברים היינו. ייצגנו יחדיו בעתירות לבג"ץ. דרכינו נפרדו לפני זמן לא רב, אך אני מבקש להאמין שהמשותף בינינו נותר רב מן המפריד, ושאנו חולקים השקפת עולם בסיסית משותפת. אני מרשה לעצמי לתת מכתבי זה לכלל, שכן אתה אינך עוד איש פרטי, ואף אני איני כותב לך כאיש פרטי.
"יודע אני שעמדותיך שונות משלי בשאלות מרכזיות. אולם על זכותך להחזיק בדעתך, להשמיעה ולהשפיע על אחרים לקבלה - אלחם ללא חת. את ידי שלי אגדע, אם לא אעצור בה את מי שיבקש למנוע ממך את זכותך הדמוקרטית להשפיע ולהניע תהליכים לפי אמונתך. זוהי חירות המחשבה וחירות הדיבור וחירות המעשה השמורה לכל אדם במדינתנו, ובוודאי אף לך, שאתה מן הטובים באנשי המשפט.
"אכן, קראתי באי-נחת ולעתים בכעס רב את דבריך על בית-המשפט העליון, על האקטיביזם השיפוטי ועל מינוי שופטים, ובעיקר את התקפתך הקולנית
דבר השופט
האיום של חשין
אבירם זינו
בפנייה נרגשת בשידור חי ברשת ב', הזהיר השופט העליון בדימוס את שר המשפטים הנכנס שלא יעז לפגוע בבית המשפט העליון: "זה ביתי. מי שירים יד על ביתי אני אגדע את ידו"
"אנשי משפט יודעים היטב, שבכמה וכמה עניינים דעתי הראשונה הייתה ממש כדעתך כיום. בתחילה סברתי שחוקי היסוד אינם משנים את פרשנות הדין הקיים. סברתי שלא ניתנה לבית-המשפט סמכות לבטל חוקים. לבסוף הרכנתי את ראשי ושיניתי את דעתי. בעניין אחד (הקשור לדיני חוזים) ציטטתי בהסכמה דברים שכתבת, והוספתי עליהם שרוח היוצאת מהלכת בית-המשפט "היא צונאמי המאבד ומשמיד כל אשר עומד בדרכו". ממש כך. היש מי שחושב שהתכוונתי לפשוטם של דברים? כל הקורא יודע שלא ביקשתי לפגוע אלא רק לתקן ולהרבות תורה. ואם כך אני, חזקה שכך גם אתה.
"בית-המשפט העליון יקר לי מאוד. אבי שירת בו ושנים אחריו אף אני שירתי בו, עד שהוא דומה לי לבית. אולם לא ביתי הפרטי הוא, אלא ביתו של כל אדם בישראל. ביתו של זה שדומה לי ושל זה ששונה ממני. זה שהולך בדרכי וזה שאינו הולך בה. זהו הבית העליון של המשפט, ועיני כל נשואות אליו. בית זה ראוי לשמור מכל משמר. אולם איך לשמור? על כך יש מחלוקת. האמת אחת - אך פניה רבות. לא בשמים היא, כי אלו ואלו דברי אלוהים חיים.
"משוכנע אני מהיכרותי הקרובה אליך, שאין בדעתך לפגוע במשפט ובבית-המשפט. משוכנע אני מהיכרותי הקרובה והממושכת עמך כמורה, כהוגה וכחתן פרס ישראל, שהמשפט ובית-המשפט יקרים ללבך, שביקורתך - גם כאשר היא צורבת בבשרי - ביקורת אוהב היא.
"אולי עתה, עם מינויך, תגלה עד כמה דברים שאמרת וכתבת מכבידים על דרכך. ייתכן שתגלה ששיתוף פעולה הדרוש כל-כך עם נשיאת בית-המשפט העליון ועם כלל השופטים יקשה עליך, לאור דברים חריפים שכתבת. כאן אעמוד אני לצדך. אם תידרש להגיע להידברות, אם תבקש להבהיר את עמדתך, אם תבקש לחזור בך מביטויים שאינם במקומם - אעמוד אני לצדך. אהיה אני שגריר שלום המבקש להביא לסוכה אחת את שני המחנות.
"ברור לי שלא תנוע מעמדתך עד שלא תשתכנע בכך. תקוותי שיקרה לך, כפי שקרה אותי לאחר מינויי לבית-המשפט העליון, כשגיליתי שדברים שרואים
מפה לא רואים משם. ודאי תבקש להטביע את חותמך במקומות בהם יכול שר משפטים לעשות כן. זו זכותך וזו חובתך. זוהי הדמוקרטיה בהתגלמותה. בית-המשפט פועל היכן שהוא רשאי לפעול, והממשלה והכנסת פועלים היכן שהם רשאים לפעול. מתוך בית-המשפט לא פעם חש השופט, שהרשויות האחרות מבקשות להגביל אותו. אולם כיום, משוחרר מתפקידי, אני רואה בענווה רבה יותר את האיזון הדרוש בין רשויות שונות הנאמנות כל אחת לעצמה בפני האמת ובפני הציבור. אני משוכנע שאף אתה תפעל בנאמנות כפולה זו, ואני מעמיד את עצמי כדי לסייע לך להצליח בתפקידך, לתפארתו של המשפט בישראל".
הכותב הוא יו"ר ועדת האתיקה של לשכת עורכי-הדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
