שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    התפללתי בלילה לאלוהים שישלח לי סימן

    קראו לו פול, ילד רזה, קטן, בלונדיני, עם שיניים שזה עתה נלקחו על ידי הפיה והותירו אחריהן חלל ענק וריק. היו לו חיוך ששווה מיליונים, לפחות בעיניי. הרבה תקשורת לא היתה בינינו, אבל מבטים רבים ננעצו. סנונית ראשונה בפרויקט "האהבה הראשונה שלי" לכבוד יום האהבה

    באמצע כיתה א', לקראת חנוכה, הילדים המאושרים, ביניהם אני, חוגגים את חגיגות הספר. השיר האהוב ביותר על ילדי בית הספר "א' אוהל, ב' זה בית, ג' זה גמל גדול". אני הייתי האות נ' הגאה. ישר אחרי החגיגות ארזו אותנו הוריי וטסנו לשליחות של שנתיים וחצי בארה"ב, מטעם העבודה של אבי.

     

    ייתכן שזה נשמע כיף, אני מניחה שבסופו של דבר זה אכן היה. אך חבלי הקליטה, לילדה שזה עתה רכשה את שפת האם שלה וכעת עליה להתמודד עם שפה זרה, לא היו קלים. מהר מאוד מצאתי עצמי, ילדה ממשפחה חילונית מובהקת, עם רסיסי מסורת בלבד, בבית ספר דתי.

     

    החיוך שבה אותי

    קראו לו פול, והוא למד איתי באותה כיתת אם. ילד רזה, קטן, בלונדיני, עם שיניים שזה עתה נלקחו על ידי הפיה והותירו אחריהן חלל ענק וריק. היו לו חיוך ששווה מיליונים, לפחות בעיניי.

     

    החיוך שלו שבה אותי. אהבה ממבט ראשון, שנותרה בעינה גם במבט שני ושלישי. הרבה תקשורת לא היתה בינינו, אבל מבטים רבים ננעצו. מהצד שלי. הייתי ילדה שקטה, ביישנית, בארץ זרה, עם שפה זרה. אהבתי אותו מרחוק.

     

    לילה אחד, בהשראת תוכנית הלימודים, התפללתי במיטתי וביקשתי מאלוהים שישלח לי סימן. רציתי סימן קטן, לא מזיק, שיאמר לי שאני לא לבד בהרגשה הזו. למחרת בבית הספר חברותיי ואני הלכנו במסדרון, ובאותו זמן פול וחבריו חלפו על פנינו. סובבתי ראשי לאחור להביט בו. באותו זמן בדיוק הוא סובב ראשו, הביט בי וחייך. החלפת החיוכים בינינו נמשכה בתחושתי נצח (גם כיום, כשאני משחזת את זה בראשי). אני מניחה שמדובר ברגעים בודדים. את הסימן שלי קיבלתי, והפכתי לילדה מאושרת. בעיניי הילדה ההיא שהייתי, פול אהב אותי, ולא הייתי צריכה יותר שום דבר, בשביל לבסס את התיאוריה.

     

    באותה שנה, הוריו של פול עברו דירה. מה שיכול להסתכם במעבר של שני רחובות הצידה במדינתנו או שעתיים נסיעה, מסתכם בארה"ב בשעות של טיסה. את הקיץ העברתי בטיולים עם משפחתי. כל נסיעה הייתי יושבת צמודה לחלון, בוהה ומחכה לראותו. עם כל רכב שחלף על פניי, חיפשתי אותו במושב האחורי. האמנתי בכל ליבי שהאוטו הבא יחזיר לי אותו. רכבים רבים חלפו על פניי באותו קיץ, ופול לא חזר אליי.

     

    אהבה ראשונה שלי, טהורה ויפה. אני לא זוכרת הרבה מהתקופה ההיא בארה"ב, אבל את פול ואת הסימן שקיבלתי אני לא אשכח לעולם.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים