כוכב בוסטון, דניס ג'ונסון, מת בגיל 52
רכז הסלטיקס, שזכה באליפויות עם בוסטון וסיאטל, התמוטט במפתיע. לארי בירד: "אחד מהטובים ששיחקתי איתם". ביל ליימביר: "שחקן נפלא מקבוצה נהדרת"
דניס ג'ונסון, הדי ג'יי המקורי וכוכב בוסטון סלטיקס בשנות השמונים, מת ביום חמישי במפתיע בגיל 52. ג'ונסון התמוטט לאחר אימון עם קבוצת אוסטין טורוס מהליגה המקצוענית השניה, אותה הדריך.
"דניס היה שחקן עצום", ספד לו מאמנו בבוסטון ושחקן הקבוצה בעבר, קיי סי ג'ונס. "הוא היה שחקן קשוח שלוקח עליו את הזריקות הקשות". במשחקו, סימל ג'ונסון את שושלת בוסטון סלטיקס הגדולה, עימה זכה בשתי אליפויות - שחקן קבוצתי ואחד השומרים הטובים בליגה בימיו.
שש פעמים נבחר לחמישיית ההגנה של הליגה, כולל חמש פעמים ברציפות (בין 79' ל-83'). 14 עונות שיחק די ג'יי בליגה, זכה באליפות עם סיאטל ב-1979 (נבחר ל-MVP של סדרת הגמר) וב-1984 ו-1986 עם הסלטיקס.
"דניס היה שחקן נהדר, אחד מהשחקנים הטובים ביותר ששיחקו איתי בקבוצה", אמר לארי בירד, כוכב בוסטון בימים בהם שיחק שם ג'ונסון וכיום נשיא אינדיאנה פייסרס. "מחשבותיי ותחושותיי עם משפחתו של ג'ונסון ברגע קשה זה".
מי שמכיר את ההיסטוריה הירקרקה של הסלטיקס, מעלה בודאי חיוך של אושר למשמע הצירוף בירד וג'ונסון. באחד מרגעי השיא של הליגה אי פעם נפגשו ב-1987 בוסטון ודטרויט פיסטונס בגמר המזרח. לקראת סיום המשחק החמישי, שהיה צמוד ומותח, חטף בירד את הכדור לאחר מסירה רעה של אייזיאה תומאס, העביר לג'ונסון שקלע את סל הניצחון. הסלטיקס עלו לגמר שם הפסידו ללייקרס של מג'יק, קארים, ג'יימס וורת'י ופט ריילי.
"שחקן נפלא מקבוצה נהדרת" - כך כינה אותו ביל ליימביר, הסנטר של דטרויט באותם ימים וכיום מאמן קבוצת הנשים של העיר. "הוא שיחק עם התלהבות ותשוקה וזה נתן המון כיף למשחקים אז. היה כדורסל טוב וגם בידור טוב".
ג'ונסון סיים קריירה ראויה למדי עם ממוצעים של 14.1 נקודות ו-5 אסיסטים למשחק. כשפרש, היה השחקן ה-11 שמגיע ל-15 אלף נקודות ו-5,000 אסיסטים. דני איינג', ששימש שנים כמחליפו של ג'ונסון וכיום מנכ"ל הסלטיקס, כינה אותו "אחד השחקנים הכי פחות מוערכים בליגה, ואחת הרכישות המצוינות של הסלטיקס אי פעם".
ג'ונסון נולד בקומפטון שבקליפורניה, למד במכללת פפרדיין, נבחר בידי סיאטל ב-1976, עבר לפיניקס ב-1980 ולבוסטון ב-1983. "אני שונא להפסיד", אמר פעם, וביטא את הלהט והתשוקה שאיפיינה את משחקו שלו, ואת האוירה שבערה באולמות ה-NBA בשנות השמונית העליזות. "אני מקבל את זה אם זה מגיע, אבל עדיין - אני שונא להפסיד. כזה אני".
לפנייה לכתב/ת 
דניס ג'ונסון
צילום: רויטרס
די ג'יי וקארים עבדול ג'אבר
צילום: איי פי
מומלצים
