הממשלה בועטת בהשכלה
בקוצר ראות משווע כורתים פקידי האוצר את ענף ההשכלה הגבוהה בארץ, ומוציאים אותנו ממפת האקדמיה העולמית
בשבועות האחרונים אנו עדים למתקפה שלוחת רסן על האוניברסיטאות בארץ ועל אנשי הסגל שלהן. כמעט מדי יום מופיעה איזו כותרת רעשנית, ושביבי מידע מגמתיים, שהוצאו לרוב מהקשרם, נזרקים לחלל ללא ניתוח ממשי וללא ניסיון אמיתי להבין את משמעויותיהם והשלכותיהם. המסקנה שעולה היא שהאוניברסיטאות הן מעוזים של בינוניות וניהול כושל, והסיבה המיידית - עובדת היותן מוסדות ציבוריים, שלא עומדים בתנאי שוק תחרותיים. מכאן קצרה הדרך למסקנה הסופית, שעל האוניברסיטאות לעבור סוג כזה או אחר של הפרטה.
אחד הנתונים המרכזיים עליהם מסתמכים המקטרגים הוא דירוג 200 האוניברסיטאות הטובות בעולם, שערך אשתקד השבועון האנגלי רב היוקרה Times Higher Education The. על-פי דירוג זה, רק שלוש מבין האוניברסיטאות הישראליות נמצאות ברשימת ה-200 - ירושלים, תל-אביב והטכניון - וגם זאת במקומות לא-מכובדים יחסית: 77, 188 ו-194 בהתאמה. בכך רואים הוכחה ניצחת לבינוניות השורה באקדמיה הישראלית. אלא שפרטים אחרים בדירוג משנים את התמונה כמעט מן היסוד. כך למשל, בדירוג האוניברסיטאות הטובות במדעי הרוח, העברית עולה למקום ה-34, במדעי החברה היא מטפסת למקום ה-54, ואוניברסיטת תל-אביב מגיעה שם למקום 68. בדירוג בתחום המדעים עולה תל-אביב למקום ה-57, ואילו באוניברסיטאות הטובות בתחום הטכנולוגיה עולה הטכניון למקום ה-25 היוקרתי, לפני כל המוסדות הטכנולוגיים בגרמניה, למשל.
יהא אשר יהא ערך הדירוג של ה-Times - ויש רבים וטובים שמטילים ספק רב בערכו - אין חולק על כך שאף אחת מהאוניברסיטאות בארץ אינה בליגה של הרווארד, קורנל, קולומביה ומקבילותיהן האמריקניות. וכאן נכנס נתון משמעותי נוסף: השכלה גבוהה בכלל ומחקר מדעי בפרט הם דברים שעולים כסף, הרבה כסף. לשם דוגמה, הסכום השנתי הממוצע של התרומות שמקבלת אוניברסיטת הרווארד משוחריה עומד על 800 מיליון דולר (!) - קרוב לתקציב ההשכלה הגבוהה בישראל בכללותו. התקציב השוטף של הרווארד עומד על כשלושה מיליארד דולר בשנה, זה של קורנל עמד השנה על שני מיליארד ו-660 מיליון דולר, וכך הלאה. בפערים אדירים שכאלה, מיקום האוניברסיטאות הישראליות בדירוג של Times הינו הישג נכבד לכל הדעות.
ומה לגבי יתר האוניברסיטאות בארץ, שלא נכנסו לדירוג ה-200? בדירוג הנחשב של אוניברסיטת ג'יאו-טונג משנחאי, שממקם את אלף האוניברסיטאות הטובות בעולם לפי מאיונים, דורגה אוניברסיטת בן-גוריון בין המקומות 400-301, בר-אילן דורגה באותם מקומות אם כי עם מדדים מעט נמוכים יותר, ואוניברסיטת חיפה דורגה בין המקומות 500-401. בהתחשב בפערי התקצוב שפורטו לעיל - אבל גם בעובדה שכאן מדובר במוסדות צעירים, שנמצאים עדיין בשלבי התבססות (בן-גוריון, לדוגמה, נוסדה רק ב-1969) - הרי שגם מיקומים אלה הם בבחינת הישג לא מבוטל.
כיצד בכל זאת דורגו כמה אוניברסיטאות ממדינות מתפתחות לפני אלו הישראליות? גם כאן נראה שהכסף משחק תפקיד מרכזי. אם ניקח כדוגמה את המקרה של סין, הרי שבניגוד לקיצוצים המסיביים שמוטלים בשנים האחרונות על האקדמיה בארץ, שם מקצה הממשלה משאבים אדירים למחקר ופיתוח - מומחים חלוקים בשאלה כיצד לאמוד את הסכומים המדויקים, אך בכל מקרה מדובר במיליארדים על גבי מיליארדים של דולרים, ובמשאבים שמוגדלים מדי שנה ב-20% בקירוב. ועם כל זאת, בדירוג האוניברסיטאות שמחוץ לאירופה וארצות-הברית - דירוג בו אוניברסיטת בייג'ינג תופסת את המקום הראשון - האוניברסיטה העברית עולה למקום ה-20.
מרבית האוניברסיטאות הזרות שהזכרתי הן אמריקניות, ולא בכדי. נראה שהן מהוות את מודל ההתנהלות האוניברסיטאית שעומד לנגד עיני האוצר. אלא שלפי פערי התקציב, אלו אינן יכולות לשמש מודל להתנהלות בישראל. חשוב גם לזכור שבמערכת השכלה גבוהה, הגודל כן קובע - ולא הרי השוק האקדמי הענק של מדינה עשירה בת כ-300 מיליון נפש, כהרי השוק הזערורי של מדינה דלת-משאבים בת כשבעה מיליון תושבים. הפרטה ותחרות של שוק חופשי מהסוג שקיים בעולם האקדמי האמריקני פשוט לא מתאימים למציאות הישראלית.
הפרטה איננה רלוונטית כלל לחוליי ההשכלה הגבוהה בישראל. בעיית הבעיות שלה היא חרב הקיצוצים שמתהפכת מעל ראשה, ואשר אט-אט מביאה אותה אל עברי פי פחת. תוצאת הקיצוץ היא הקטנה הרת אסון בסגל ההוראה והמחקר, מחסור אקוטי בתקציבי מחקר, היעדר מימון לתלמידי מחקר ובריחת מוחות הולכת וגוברת. אם מגמת הקיצוצים לא תשתנה באופן דרסטי, נמצא עצמנו מהר מאוד מחוץ למפת האוניברסיטאות העולמית. בדק בית זה דבר טוב ורצוי, והוא ודאי לא יזיק לאוניברסיטאות בארץ. אבל מי שזקוק לבדיקה עצמית יסודית ומעמיקה יותר הם פקידי האוצר, שבקוצר ראות משווע כורתים בהדרגה אך בבטחה את ענף ההשכלה הגבוהה בארץ.
ד"ר יקיר לוין מרצה במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
לפנייה לכתב/ת 
הפרטה אינה התשובה
צילום: סי די בנק
מומלצים
