טיפים לקניית מחשב: שלא יעבדו עליכם
לא משנה כמה תכננתם להוציא, כמעט תמיד קניית המחשב תסתיים בהוצאה גדולה משמעותית. יש יותר מדי מושגים, חלקים, מחירים וקומבינות קטנות של ספקי חומרה ממולחים, מכדי שתוכלו לצאת מזה בזול. הכתבה שלפניכם תעזור לכם למזער את הנזקים
רכישת מחשב היא דוגמה קלאסית לעיסקה שבה הקונה הוא הדיוט והמוכר הוא מומחה. כמו המוסכניק, רופא השיניים או החשמלאי שהזמנתם הביתה, הסיכוי שמשווק החומרה אצלו תקנו את המחשב "יצא צדיק" הוא קטן. הפיתוי פשוט גדול מדי.
למען ההגינות חייבים לומר: ישנם הרבה אנשי מקצוע ישרים והגונים, שלא נוקטים באף אחת משיטות התחמון והקמבון שנציג בהמשך הכתבה. לכן, הקפידו להיזהר בכבודו של איש המכירות שמולכם, ולזכור מה שנאמר על מי ש"חושד בכשרים". אבל שננו את הטיפים שניתן בהמשך הכתבה, ליתר ביטחון. הם עשויים לחסוך לכם הרבה כסף.
שיטת הטרף הקל - "זה מחשב שיחזיק להרבה זמן"
אם אתם מבינים בחומרת מחשב ושולטים במחירי השוק של רכיבים שונים, יהיה קשה יותר לעבוד עליכם. ואם אתם לא שולטים בחומר? במקרה כזה אתם עלולים להיות טרף קל.
מה אפשר לעשות? להתייעץ לפני הקנייה עם מישהו שמבין; לבוא עם רשימה ולא לסטות ממנה מילימטר; ו/או לבקש ממנו שיתלווה אליכם (ואז, נגיד, להזמין אותו לארוחה טובה, או חומוס, כפיצוי. זה יעלה לכם הרבה פחות). ואדרבא: תנו לאיש המכירות הממולח שמולכם לחשוב שאתם טרף קל. כך הוא יהיה פחות זהיר.
משפט מפתח אצל מוכרים כאלו הוא: "זה מחשב שיחזיק להרבה זמן". אבל הניסיון מוכיח שמשתלם יותר לקנות מחשב שמתאים לכם, לשלם פחות, ולשדרג או להחליף בבוא הזמן.
לחלופין, אפשר לקנות מלכתחילה אצל ספק אמין, אחרי שקיבלתם עליו המלצות ממישהו שאתם סומכים עליו. בשביל מחשב מספק כזה שווה לשלם יותר.
שיטת השדרוג - "רק 100 שקלים יותר"
כל איש מכירות וכל עסק ינסו למכור לכם כמה שיותר. זו דרכו של עולם. גם כשאתם נכנסים לסופר בשביל לקנות חלב, אתם עלולים לצאת משם בנזק של 100 שקל. זה קורה בגלל שהסופר, מדלת הכניסה ועד לקופאית, תוכנן בדיוק לשם כך.
בקניית מחשב זה כמעט אותו הדבר. המודעה מהעיתון או הצעת המחיר שקיבלתם, נועדו לעיתים קרובות לפתות אתכם לבוא. אחרי שבאתם, יש כבר סיכוי טוב שתלכו הביתה עם מחשב יקר בהרבה.
יגידו לכם ש"זה במבצע", או שזה "הרבה יותר טוב ועולה רק 100 שקל יותר". יסבירו לכם שאם הילדה בת ה-4 שלכם כבר משחקת במשחקי מחשב, אז אתם ממש חייבים כרטיס מסך טוב יותר.
תוספת קטנה פה ואחרת שם, וההוצאה שלכם על המחשב תתנפח בלי שהרגשתם. איש המכירות עשוי לומר לכם שהוא "רק רוצה שתצאו מרוצים", אבל לפעמים הוא פשוט רוצה להגדיל את העמלה שלו.
שיטת מותגי הבית - "כולם לוקחים את זה"
אחת הדרכים של איש המכירות להגדיל לעצמו את העמלה, היא "לדחוף" לכם מוצר שהחברה שהוא מייצג מייבאת. אם אתם יודעים שזה מוצר טוב, והמחיר אטרקטיבי, אז מותר להתפתות (וכדאי להתמקח). אבל בהרבה מקרים איש המכירות יציג לכם את המוצר כאמין ואיכותי כי הוא מרוויח עליו יותר. הוא יאמר לכם משפטים כמו "כולם לוקחים את זה" או "כל יום אני מוכר עשרים כאלה". סביר להניח שזה נכון, אבל זה לא אומר כלום.
את "מותגי הבית" תוכלו בדרך-כלל לזהות כבר בהצעת המחיר. כדאי לבצע תחקיר קטן, לחפש באינטרנט ביקורות אובייקטיביות על המוצרים או לבקש עצה ממישהו שמבין.
שיטת ההפחדה - "שהמחשב לא יתחמם"
הפחדת הלקוח עומדת בבסיסן של הרבה טכניקות מכירה פשוטות אך יעילות למדי. במיוחד כשמוכרים לכם מחשב, שכידוע, לא רק מביא איתו וירוסים ומחבר אתכם לכל הרעות החולות של האינטרנט, אלא גם עלול להתפגר בין-רגע מאלף ואחת סיבות.
איש מכירות זריז במיוחד, יוכל לנצל את חרדותיכם כדי לדחוף לכם מגן ברקים, אל-פסק, מארז גדול יותר עם שני מאווררים ("כדי שהמחשב לא יתחמם ויתקלקל"), ועוד כהנה וכהנה פריטים שאת חלקם אתם לא צריכים ועל אחרים תשלמו יותר (ראה "שיטת התמחור הגמיש" להלן).
אל-פסק הוא דווקא תוספת טובה וחשובה לכל מחשב, אבל אם אתם רוצים כזה עדיף לבדוק ולהשוות מחירים לפני. עם צורב DVD לגיבויים ושלוש שנות אחריות על כל רכיבי המחשב (כך מקובל היום) תוכלו להיות רגועים. כל שאר? סתם דיבורים.
שיטת התמחור הגמיש - "בשבילך, 350 שקל"
כמובן שלא מכולם אפשר להוציא אותו סכום של כסף. אבל אם עוררתם בטעות אצל איש המכירות שמולכם את הרושם שתוכלו לשלם, הוא לא רק ידחוף לכם יותר תוספות אלא גם יתמחר אותן בהתאם.
לדוגמא: אתם עשויים לשלם תוספת של 100-150 שקלים על מארז שהלקוח שלפניכם קיבל ללא תוספת מחיר. אם תקחו 1GB זיכרון במקום 512MB, איש המכירות עשוי להוסיף לכם למחיר 350 שקלים למרות שללקוח אחר הוא היה מציע את ההרחבה תמורת 250 שקלים בלבד.
אם תגידו שאתם רוצים דיסק בנפח 160GB במקום 80GB, אל תתפלאו אם יוסיפו לכם 150 שקלים למחיר, למרות שהפרש המחיר אמור להיות 70-100 שקלים. אתם פשוט נראים "אמידים" מדי.
שיטת הקונה האימפולסיבי - "קחו, זה במבצע"
ואם לחזור רגע לסופר - התחנה האחרונה שלכם, רגע לפני הקנייה, היא המקום שבו ינסו לדחוף לכם עוד דבר או שניים שלא תכננתם לקנות (ברובם, דברים שאתם לא צריכים או משהו שאתם כן, אבל במחיר מופקע).
בסופר אלו יהיו ממתקים, סוללות, מגזינים, וכיוצא באלו. אצל ספק החומרה אלו עשויים להיות תוכנות, מדפסת, ג'ויסטיק, או גאדג'ט סיני כלשהו "שאתם יכולים לקבל במבצע". או עכבר, מקלדת ורמקולים הרבה יותר טובים מאלו שנתנו לכם לפני רגע במתנה (באנדל שעולה לספק עצמו כ-20 שקלים).
בחלק מהמקרים ההצעות יהיו משתלמות אך ברובם לא. ברוב המקרים, אם תרכשו את הציוד ההיקפי בנפרד אחרי שבדקתם והשוויתם, תשלמו פחות.
