מסע בארץ חמדת פלאות

אין צורך להרחיק עד לוך נס בשביל לחפש מפלצות או לנסוע עד משולש ברמודה בשביל המיסתורין. בספרו החדש של יובל בן-עמי, "ארץ הפלאות", תוכלו לצאת בעקבות קזבלן בגודל טבעי עשוי מרציפן, המוזיאון למיסים, מצבת קבר עליה חקוק שמו של הארי פוטר ועוד מקומות מוזרים, הפתעות ותעלומות. וכולן פה, בארץ ישראל. שתי טעימות מוצגות לפניכם.

מקבל קצת מסז' - כורסי

אין זה מענייננו להצביע על מוזרות באמונותיה של דת זו או אחרת (לגבינו, כולן מוזרות ויפהפיות באותה מידה). בכלל, לא בגלל הנצרות שמנו פעמינו לכורסי שממזרח לכנרת אלא דווקא בזכות ספסל מיוחד, אבל האורח הנוצרי שהתלווה אלינו חש בעליל מעט שלא בנוח עם הסיפור הקשור במקום . "הר האושר", אמר והצביע לעבר הגבעה הפעוטה שבמרחק, "לזה אני מתחבר. שם ישוע נשא דברים בזכות הצניעות והערכים הטובים. נס החזירים...זה כבר סיפור אחר".

ספסל האנרגיות (צילומים: דניאל צ'צ'יק)

השליח מתי מספר על הנס שהתרחש כפי הנראה באתר כורסי: "ויהי כבואו אל עבר הים אל ארץ הגרגשים, ויפגשוהו שני אנשים אחוזי שדים יוצאים מבתי הקברות והמה רגזנים מאד עד אשר לא יכול איש לעבור בדרך ההוא...ועדר חזירים רבים היה שם במרעה הרחק מהם, ויתחננו אליו השדים לאמור: אם תגרשנו, שלחנו בעדר החזירים. ויאמר אליהם: לכו לכם, ויצאו ויבואו בעדר החזירים והנה השתער כל עדר החזירים מן המורד ויבואו במים .

"כאמור, לא בענייני התאבדותם ההמונית של חזירים רדופי שדים באנו אל מזרח הכנרת, אלא דווקא כדי לשבת על ספסל. הספסל, אחד מצמד ספסלים של עץ הניצבים לצד שרידי כנסייה ביזנטית שנמצאו במקום, זכה לכינוי "ספסל האנרגיות". מסופר שלעתים, כאשר יושבים עליו, ניתן לחוש ברעד מסתורי הבא מן הקרקע ומטלטל אותו קלות. עבדכם הנאמן ישב וישב, ריפה את כל שריריו - ולא חש בשום דבר. בניסיון שני נדמה היה לי שמשהו בכל זאת רטט מתחתי.

ידידי הנוצרי, שכאמור נוהג בספקנות באשר לתופעות מיסטיות, לא חש אפילו בכך. אבל הספסל מהולל ממש. והוא זוכה למקום של כבוד אפילו באתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים ."הספסל מפורסם ברחבי העולם כבעל סגולות מיוחדות", נכתב שם, "מבין המבקרים יש אשר יושבים על הספסל ומבקשים בקשות שונות ומשונות ולא מעט מהם חוזרים ומדווחים על כך שהבקשות נתגשמו".

שומר הסף של האתר אישר את דבר ייחודו של הספסל והוסיף , "מדי פעם אני מתיישב עליו, מקבל קצת מסז ' ואז חוזר לעבודה". אם הספסל רוטט ואם לאו, תענוג לבקר באתר שהשלט המוצב בכניסה לו מורה מצד אחד על "ספסל האנרגיות" ומצד שני על "פסוקי החול".

מהם פסוקי החול ? אלה הם הפסוקים מן הברית החדשה המתארים את הנס.

 אמן שלמרבה הצער שמו אינו מצוין בנה כאן מכבש מיוחד שבאמצעותו ניתן להדפיס את הסיפור על פני שכבה של חול בארבע שפות שונות. בסמוך, בתוך מבנה "אדובה" חום המזכיר את צפון מקסיקו יותר מאשר את הגליל, מצוי סלע בזלת שהונמך לכאן ממעלה הגבעה הסמוכה.

לפי האמונה, לצד סלע זה אירע הנס. אמנים ביזנטים מסתוריים עוד יותר מממציא מכבש, עיטרו את רצפת הכנסייה של כורסי בסלט ירקות מרהיב מן המאה החמישית לספירה. יש כאן קישואים, דלעות, אבטיחים, עלי גפן, חצילים, אגסים ואפילו דבר מה הדומה לתפוז (למרות שלפי מיטב ידיעתי , תפוזים הובאו לארץ רק מאוחר הרבה יותר, והנה לכם עוד נס קטן).

כל היופי הזה לא היה מתגלה לולא החליטה מע "צ לסלול כאן בשנת 1970 כביש שיטפס במעלה רמת הגולן ונתקלה בשרידי קירות עתיקים. אילו החלו אנשיה לחפור עשרה מטרים מצפון לכאן, במקום בו משתרע הכביש היום, ייתכן שכולנו היינו נזכרים בחזירים וממתינים לתגובה מספסלי עץ במקום אחר לגמרי .

אתר כורסי מצוי ליד צומת סמך, באמצע החוף המזרחי של הכנרת, כארבעה קילומטרים מצפון לעין גב וממש מדרום ללונה גל.

קברי ענקים השוכבים על צדם  - החצר האחורית של בארי

מה יותר נחמד מלהתהלך בגן עדן ירוק ושופע כלניות בסמוך לקו גבול טעון? התשובה: להתהלך בגן עדן ירוק ושופע כלניות בין עשרות תלוליות ענקיות ומסתוריות בסמוך לאותו קו גבול. הנוף הנגלה לנוסעים בכביש הטבעת שבגב הקיבוץ בארי הוא אולי המוזר בארץ.

על פני גבעה אחת, הסמוכה לקיבוץ, פזור חופן קירות אבן אדירים שאינם חוברים לכדי מבנה או חומה. כל אחד מהם נמתח לאורך כמה עשרות מטרים ואז חדל . הגבעה שמנגד מרוטשת לחלוטין בקניונים צרים. עולה מתוכם ריח עז של גופרית, כמו עמדנו לחופי ים המלח ולא בנגב המערבי המלבלב.

קברי הענקים

בתווך, בשדה שעורה, סדורות תלוליות שעשב מצמח עליהן. הן גדולות כל כך שניתן בקלות להחנות בחיק כל אחת מהן שלושה כלי רכב גדולים. לקיומן של אלה ולקיומם של הקירות והקניונים יש הסברים ברורים, אבל הם אינם מוצגים לעין

החולפים בכביש ולכן רבים המבקרים העוסקים כאן בניחוש.

האם מכסות התלוליות את קבריהם של ענקים קדמונים שאהבו לשכב על צדם? אולי הנקיקים הם פתח חלופי לגיהנום, ועל כן נובע מהם ריח הגופרית? אולי קירות האבן נותרו מימים בהם שכן קיבוץ בארי בעברה הזה של הגבעה, לפני שהחליט

לעבור לעברה האחר?

בניחוש האחרון יש צל של אמת. הקיבוץ אכן עבר דירה מעברה האחד של הגבעה אל האחר. כך עשו כמה יישובים בסביבה בתקופה שלאחר מלחמת העצמאות, כשנוכחו שההפגזות מכיוון עזה אינן חדלות למרות שהמלחמה הסתיימה. שני מבנים

מצולקי פגזים, שהיו חלק מהקיבוץ המקורי, ניצבים לאורך כביש הטבעת ומשמשים מתקני טיפוס אהובים לחרדונים, אבל קירות האבן המשונים קשורים דווקא לתחילת שנות הארבעים.

במהלך מלחמת העולם השנייה, כשהתקדם הגנרל הגרמני רומל על פני מדבריות צפון אפריקה לעבר תעלת סואץ, הכינו האנגלים ליד בארי מבצר שישמש נקודת מוצא לצבאותיהם. החומות הקצרות נמנות עם ביצוריו. התלוליות שימשו סוללות מגן למטען עצום של פצצות נגד מטוסים. והקניונים? גם הם קשורים לאנגלים. קצין בריטי בשם ויליאמס גילה כאן גופרית עוד בזמן מלחמת העולם הראשונה וממשל המנדט הפיק אותה מן הקרקע עד קום המבצר הגדול.

אם מישהו חושש שכל ההסברים עלולים להרוס את קסמו של המקום, הוא טועה לחלוטין. התחום שבין בארי לרצועת עזה מלא בתופעות מסתוריות, שאין מחקר היסטורי שיכול לגרום להן נזק של ממש. עיקר חינה של הסביבה בפסלים שנותרו כאן מאז פרויקט אמנות סביבתית שנערך במקום בשנת 1996.

שער ורוד הפתוח לשום מקום ניצב על סף מכרות הגופרית. ציור פואנטיליסטי (נקודות במקום משיחות מכחול בהשראת הצייר הצרפתי ז'ורז' סרה 1891- 1859) של חוף ים וצוק כורכר מעטר לוח בטון שנקרע מעל אחד המבנים הנושנים. מעל אחת מחומות האבן מנסה פסל איש של ברזל להמריא השמיימה בעוד קירות אחרים מצמחים גבעולי מתכת אמנותיים, כמו אנטנות על גגות בנייניה של עיר. אמני שנות התשעים ניסו להתחרות בחיילים הבריטים של שנות הארבעים ביצירת נוף יוצא דופן. הם הצליחו לא מעט.

איפה היינו?

קיבוץ בארי שוכן לצד כביש 232 מדרום לצומת סעד. שלט ברור מפנה מכביש הגישה אליו אל "אתרי התיירות". לכו בעקבותיו.