מהם המקצועות הדרושים בעידן ה-Web 2.0?

בשנת 1995 הכנתי תחזית עבור הנהלת משרד החינוך ולהנהלת האגף להכשרה מקצועית ולהנדסאים במשרד העבודה. צפיתי שיופיעו מקצועות חדשים לחלוטין שיעסקו במידע וברשתות. לכן המלצתי כיועץ לשר החינוך, לסגור את רוב החינוך המקצועי ולהסב את המורים למקצועות המידע והרשתות.

הצעתי שגם באוניברסיטאות יתחילו לפתח קורסים בתחומים האלה ובשיטות הניהול החדשות הנלוות אליהם כמו: ניהול יזמות, ניהול חדשנות, העברת תוכן מרושת, וכו'.

לא ידעתי אז שהאינטרנט עומד לשנות את העולם. לא ידעתי אז שיקראו למקצועות האלה בשמות כמו "וובמאסטר", "מטמיע ERP", מידען ארגוני, נציג למוקד אינטרנט, מעצב אתרי אינטרנט, מפתח לינוקס, "מתכנת סי שארפ ודוט נט", "מעצב פלאש" וכו'. נתקלתי בחוסר אימון מוחלט. אמרו לי "אם לכולם יהיה ראש, מי יזרע ומי יחרוש". כל זה היה בעידן הווב 1.0.

מאז חלף עשור, וכיום ב-2007 אנו נמצאים במצב דומה. אנו נמצאים בגלל מהפכת הדור השני של האינטרנט הנקרא ווב 2.0, לפני פיצוץ ביזמים ובמקצועות חדשים:

המקצועות הנחשקים

אסטרטג של חווית משתמש, מנהל מוביליות, מפתח בלוגים וויקי, מומחה לאופרציות על-חוטיות (כן, בע'), מנהל לקוחות מקוונים, מפתח קוד פתוח, האקר לממשקי Ajax, מנהל שיווק ויראלי, מנהל אופי ב-Second Life, מנהל חיזוי קולקטיבי, סמנכ"ל לרשתות חברתיות פנים ארגוניות, מפתח הדרכה ב-YouTube ו-Flickr, מנהל משאבי אנוש בשיטת Digg, מפתח ויקי שירות לקוחות, מנהל מיקור המוני Crowdsourcer, מגביר מציאות Reality Augmentor, ועוד.

לעומת זאת, המקצועות המועמדים לפנסיה מוקדמת יהיו: מוסכניקים, כי יופיעו בוטכניקים (בוטים מוסכניקים). עובדי שירות לקוחות , כי הלקוחות יהיו יצרני בסיס הידע האינטראקטיבי של הבלוג או הויקי של שירות הלקוחות. מפתחי מותגים, כי לפי חוק הזנב הארוך העולם עובר ממותגים לתגים. שומרי סף וצנזורים למיניהם, כי דור ה-Y לא צריך מועצות להשכלה גבוהה, מבחנים פסיכומטריים, מבחני בגרות, עורכי טלוויזיה ועיתונות, וכו'.עובדי קריאטיב במשרדי פרסום, בגלל קץ המותגים הנ"ל.

איפה נחפש משרות בעתיד?

כמו כן הופיעו כלים חדשים לגיוס כוח אדם (רשתות חברתיות, סקונד לייף, יו.טיוב אינטרא-נטי)) ולניהול כוח אדם (מש-אפ, חיזוי קולקטיבי, דיג).

לפי מחקר שעשה משרד התמ"ת בישראל ברבעון האחרון של 2005, שיעור גבוה מתוך המשרות הפנויות במגזר העסקי מאוישות באמצעות מודעות דרושים בעיתונות. עוד עולה מתוך הסקר, שעסקים, כמו גם מחפשי עבודה פועלים באופן נמרץ בערוצי חיפוש לא פורמאליים המתבססים על רשתות חברתיות לרבות קשרים אישיים.

בישראל, השימוש באינטרנט לחיפוש עבודה התפתח מאד בשנים האחרונות. כיום אתרי השמה אינטרנטיים נמצאים בשימוש על ידי רוב החברות בישראל.

התמונה הכוללת בכל המקצועות

מאז שנות השמונים חוקרים שונים צופים שינוי מהותי בחקלאות ובתעשייה. לפי אלווין טופלר (הגל השלישי, 1980) ודניאל בל (החברה הפוסט-תעשייתית, 1982) יתרחשו ארבעה שינויים דראסטיים בתעשייה:

• התעשיות המסורתיות כמו טקסטיל, מזון, מתכת וכו' ילכו ויצטמצו יחסית לתעשיות החדשות כמו תוכנה, טלקום ותוכן.
  
  
• התעשיות המסורתיות שיצטמצמו הכי פחות יהיו אלה שידעו לשלב בייצור ובניהול שלהן טכנולוגיות מידע כמו מחשבים, רובוטיזציה ואינטרנט. 
  
  
• ככל שיש יותר השקעה במידע, בהון אנושי, ובמחשוב, כך יש פחות צורך במכונות ובמלאי. 
  
  
• לכן אחוז העובדים הפשוטים ילך ויצטמצם ובמקומם יווצר ביקוש הולך וגדל לעובדים יותר מתוחכמים.
  

שינויים אלה אכן התרחשו בשני העשורים הקודמים והם צפויים להתרחב בעשור הבא כפי שמראים משרד העבודה האמריקאי והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה האמריקאית.

במקביל לגורם הטכנולוגי שזוהה בשנות ה-80, מאז ראשית שנות ה2000 נוספו שלושת השינויים המהותיים הבאים:

גלובליזציה, קומודיטיזציה, ודמוגרפיה חדשה

• התפשטות טכנולוגיות המידע יוצרת רמה חדשה של גלובליזציה עם שוק גלובלי של עובדים ושל סחורות. העולם הופך למעין "פירמת-על" אחת עם אתרים גיאוגרפים מתמחים שונים: הודו הופכת למרכז השירות הגלובאלי, סין הופכת לקו הייצור הגלובאלי וארה"ב הופכת למרכז המו"פ-שיווק-עיצוב הגלובאלי. 
  
  
• גלובליזציה זו יוצרת תהליך מתמיד של "שחיקה קומודיטיבית" ההופכת את מה שהיה פריצת דרך טכנולוגיות בעשור הקודם לסחורה קלה לייצור המוני בעשור הנוכחי. כתוצאה מכך מדינות עשירות לא יכולות לאפשר לעצמן ליצור סחורות עתירות עבודה. לכן עדיף להן להעביר עבודות פשוטות לקבלנות משנה (מיקור חוץ, אאוטסורסינג), ובמקום זאת להתמקד ביכולות הליבה שלהן בתחומי המו"פ-שיווק-עיצוב. 
  
  
• דור הבייבי-בום (של אלה שנולדו אחרי מלחמת העולם השנייה) שהיה מקור הצמיחה במחצית השנייה של המאה ה20, הופך להיות בייבי-בומרנג. זאת משום שבראשית המאה ה21 הם ייצאו לפנסיה בהמוניהם, ועם פנסיה שמנה.
  
  נטל ייצור ההכנסות ייפול על כתפי דור ה-X (של אלה שנולדו בסוף המאה ה-20) שמספרו קטן בהרבה מדור הבייבי-בום, בגלל ההצטמצמות הדרסטית בילודה. מצד שני, לא רק שמספר הצעירים מועט, אלא הם גדלו אצל הורים מדור הבייבי-בום שנתן להם סביבה מפנקת וחלומות מתוכניות הטלוויזיה השונות. לכן רובם של צעירים אלה לא ילכו לעבוד בתעשיות המסורתיות.