בצלם: ישראל פוגעת בגופם ורכושם של שב"חים

לא קל להיות פלסטיני: ארגון בצלם טוען כי בישראל מעדיפים להתעלם ממקרי התעללות שעוברים פלסטינים במפגש עם אנשי כוחות הביטחון הישראלים. בדו"ח הארגון, שמתפרסם הבוקר (יום ג') תחת הכותרת "מעבר לגבול החוקיות", נכתב כי ישראל פוגעת בכבודם, בגופם וברכושם של שוהים בלתי חוקיים. בדו"ח מפורטות עדויות של פלסטינים שנפגעו לטענתם על-ידי חיילים ושוטרים, כאשר ב"בצלם" טוענים כי רק בעקבות 1.5% מהתלונות הועמדו חיילים לדין פלילי.    

בארגון בצלם אומרים כי מדי שנה מטילה ישראל סגר על השטחים לתקופה ארוכה. על-פי הטענה, בשנת 2005 מנעה ישראל מפלסטינים להיכנס לתחומה במהלך 132 ימים. הארגון מציג נתונים ולפיהם חלה ירידה מתמדת במספר הפלסטינים שהותר להם לעבוד בישראל, מכ-150,000 בשנת 2000, לפחות ממחצית ב-2006. כמו כן נטען כי רק כמה מאות פועלים מרצועת עזה מורשים להיכנס לישראל.

בהיבט הכלכלי טוענים בארגון כי ישראל ניהלה מדיניות של תת-פיתוח מכוון, בשנים שקדמו להסכם אוסלו וגרמה לתלות של השוק הפלסטיני בישראל. עוד נכתב בדו"ח כי ישראל מנעה השקעות בפיתוח המשק הפלסטיני. 

הארגון מפרט את מסכת הייסורים שעל הפלסטיני לעבור כדי להגיש בקשת היתר: "על המבקש היתר להיות נשוי בשנות ה-30 לחייו, אם לא יותר מכך, אב לילדים וכמו כן יש צורך במעסיק ישראלי שיגיש בקשה לקבלתו לעבודה לשלטונות צה"ל כדי שאפשר יהיה לדון בבקשתו". כתוצאה מכל אלה, נטען בדו"ח: "מן המצוקה הכלכלית הקשה, מחוסר הפיתוח הכלכלי וממדיניות הסגר וההיתרים הניתנים ביד קפוצה, עלה אחוז המובטלים בשטחים מ-10% ערב האינתיפאדה לכ-25% כיום. בחתכי גיל מסויימים, כמו בקרב בני 20-24, המספר מגיע ל-39%.

מעצר שוהים בלתי חוקיים  (צילום ארכיון: אמיר כהן)

בארגון אומרים כי בסיכום שנת 2006 צפויה האבטלה ברשות הפלסטינית להגיע ליותר מ-40% ומספר הפלסטינים העניים יגיע ל-67%. "במצב הזה התלות של הפלסטינים במקורות הפרנסה בישראל רק תגדל. ישראל נושאת בחלק ניכר מהאחריות למצוקה הכלכלית ולעוני של הפלסטינים".

"שהחמאס ימצא לך עבודה"

נושא אחר שטופל בהרחבה בדו"ח, הוא פגיעה של חיילים בפלסטינים. על פי הדו"ח, "הרשויות בישראל תורמות להמשך מעשי ההתעללות בפלסטינים בכך שהן אינן מטפלות בהם כראוי". מהדו"ח עולה כי 64.5% מהתלונות שהגישו הפלסטינים על התעללות לא נחקרו. 31% מהתלונות נחקרו ונסגרו מסיבות שונות, 3% בלבד מן החיילים או השוטרים שפלסטינים התלוננו נגדם הועמדו לדין משמעתי. בבצלם טוענים כי רק 1.5% מהחיילים נגדם הוגשה תלונה הועמדו בסופו של דבר לדין פלילי.

באופן כללי, נכתב בדו"ח, ישנה תוצאה של אי מיצוי הדין עם שוטרים וחיילים שפגעו בפלסטינים. הדו"ח מונה את הגורמים שמקשים על בירור חשדות נגד שוטרים וחיילים. כמו כן ישנה בעיה נוספת: "החשש של הנפגעים לשתף פעולה עם הרשויות החוקרות ומצב שבו באין ראיה אובייקטיבית שתאשש את גירסת המתלוננים קשה להוכיח כי אכן הופעל כוח פסול. גם איתור החיילים הפוגעים עלול להיות קשה במיוחד שכן בשונה משוטרים, חיילים אינם נדרשים לשאת תג זיהוי, ובמרבית מקרי הירי הם אפילו אינם נראים על ידי הנפגעים".

מחסום קלנדיה. מפגש בין פלסטינים לחיילים  (צילום ארכיון: עמית שאבי)

הדו"ח מביא עשרות עדויות של פלסטינים על התעללויות מסוגים שונים, ביניהם עיכובים של שעות רבות במחסומים וכן מקרים של אלימות קשה מצד חיילים ושוטרים ישראלים. "השוטרים לועגים לנו, מכים אותנו, עושים מה שהם רוצים", סיפר עבדאללה ג'אפר, תושב בית לחם, בעדותו. סאמר עאווני מחברון, סיפר על שני שוטרים שעצרו אותו, "אחד תפס אותי ושני החל לשרוט אותי בפנים ובצוואר. אחד מהשניים לקח את תעודת הזהות שלי, שרף אותה ואמר שהצבעתי לחמאס. אמרתי לו: 'לא הצבעתי לחמאס' ואז הוא שאל: 'אז למה החמאס ניצחו? לך לחמאס שימצאו לך עבודה'".

ראאד פטאפטה, שוהה בלתי חוקי, ביקש להגיש תלונה נגד שוטר מג"ב שהכה אותו. פטאפטה סיפר כי כשהגיע לתחנת המשטרה איימו עליו השוטרים שיתלוננו נגדו כי הוא תקף אותם. "כשהגעתי לתחנה והייתי בחצר, כמה קצינים של משמר הגבול התגרו בי ואיימו עלי שאני אכנס לכלא כי תקפתי שוטרים וקיללתי אותם. אמרתי להם שלא עשיתי את זה וכשעמדתי בחצר, שני השוטרים שהיו במחסום הגיעו וסיפרו לי את הגירסה שלהם כדי להשפיע עלי. השוטר שהכה אותי דיבר והדרוזי תירגם את מה שהוא אמר.

"השוטר שהכה אמר: 'ניסינו לתפוס אותך ונפצעת כי לא צייתת להוראות שלנו', הם הוסיפו שאני הטחתי את הראש שלי בגדר. החוקר גבה עדויות משני השוטרים ואחר כך נכנסתי לחדר, סיפרתי לחוקר את מה שקרה בפרטי פרטים, בסוף החקירה הגיע חוקר אחר, הוא אמר לי שאו שהם יעצרו אותי או שאני אשלם 2,500 שקל ערבות. הייתי המום, אמרתי לו שאני הקורבן ולא הנאשם. הוא אמר שאין אופציה שלישית".

כמו כן מציג הדו"ח עדויות של פלסטינים, שבתמורה להיתר עבודה שביקשו הם נדרשו על ידי מערכת הבטחון לשתף פעולה נגד הפלסטינים. בבצלם כתבו בדו"ח כי בבואם של הפלסטינים לבקש היתר עבודה "נעשה שימוש באמצעי כפייה בלתי חוקיים להשגת מידע ולגיוס משתפי פעולה".

בצלם קובע בדו"ח כי מכוח שליטתה בגדה המערבית, על ישראל מוטלת החובה לדאוג לרווחת התושבים, ולעודד יצירה של מקומות עבודה בגדה. אולם כל עוד הפלסטינים תלויים למחייתם בישראל, ואין בגדה המערבית מקורות פרנסה חלופיים, על ישראל להקל במדיניות הסגר ולאפשר לפלסטינים רבים יותר להיכנס לתחומיה, בכפוף לבדיקות ביטחון מתאימות.

תגובה: צה"ל מחוייב להגן על תושבי ישראל

מדובר צה"ל נמסר בתגובה ל"בצלם": "רצונם של ארגוני הטרור לחדור לעורף ישראל ולפגוע באזרחיה מהווה סיכון מתמיד ומתמשך לתושבי המדינה. צה"ל מחוייב לעשות את כל שביכולתו על מנת להגן על תושבי מדינת ישראל.

בחמש השנים האחרונות בוצעו כנגד ישראל אלפי פעולות טרור, במהלכן נהרגו למעלה מאלף אזרחים ישראלים ואלפי אחרים נפצעו. בכל מקרה בו קיים חשש לחדירת מחבלים לתחומי המדינה, פועלים כוחות הביטחון על פי תנאי השטח, כאשר אלה מאפשרים הם מסכלים את האירוע בין אם חבלני ובין אם ניסיון הסתננות, במעצר החשוד, מבלי לפתוח באש".

לגבי טענת הארגון כי התלונות שמגישים פלסטינים לא מטופלות, נמסר: "תלונות הנוגעות לפגיעה בפלסטינים ולהתנהגות חיילים מבוררות ונבחנות בכובד ראש. בהתאם למדיניות הפרקליטות הצבאית בגין תלונות על אלימות, התעללות, ביזה או עבירות אחרות הנוגעות להתנהגות פסולה ומכוונת של חיילים, ניתנת הוראה למצ"ח לפתוח בחקירה. מצה"ל נמסר עוד כי נעשה מאמץ מיוחד למיצוי הדין עם מי שעבר עבירות של פגיעה בשב"חים וכאשר נאספות די ראיות, מוגשים כתבי אישום חמורים".

שלמה דרור, דובר תיאום פעולות הממשלה בשטחים במשרד הביטחון, מסר בתגובה לטענות כלפי מתן אישורי כניסה לישראל: "מערכת הביטחון הקצתה מכסה של 45,700 פועלים. עד כה מתוך מכסה זו הונפקו כ-40,100 אישורים. הפער נובע כתוצאה מביקוש חסר של מעסיקים ישראלים לפועלים פלסטינים. במאי 2006 מספר הפועלים המורשים עמד על 27,000, ומאז הוא גדל בהתמדה.

"אנשי תיאום הפעולות בשטחים פועלים על מנת לעודד העסקת פועלים פלסטינאים על ידי ארגוני הקבלנים וארגוני החקלאים ובסיוע של לשכת התעסוקה. תהליך קבלת האישור לעבודה בישראל הוא פשוט ויעיל וגם כניסת הפועלים לישראל נעשית דרך מעברים מוסדרים בצורה יעילה ומהירה. עם זאת הביקוש עדיין נמוך מן המכסה ולדוגמא: לענף החקלאות אושרו 7,500 פועלים כשבפועל התקבלו רק כ-4,000 בקשות לפועלים לתחום זה. העסקת פועלים ללא היתר בישראל מהווה סיכון ביטחוני, אך עם זאת יש מעסיקים המעדיפים לקבל פועלים בשכר נמוך יותר ללא תשלומי ביטוח לאומי ומס הכנסה ובלי לדאוג לרווחתם של פועלים אלו ואנו רואים בחומרה רבה".