חלומות על הפיינל פור? חוצפה
"בשורה התחתונה מכבי ת"א הוציאה את המקסימום מהעונה הזו, אבל הדרך היתה בינונית עד חלשה. לנבן ספאחיה לא היה מושג איך להוביל את שחקניו לתצוגת שיא נוספת, והם רק המתינו שעוד סיוט יסתיים". מוטי דניאל מסכם עונה בקול ענות חלושה וממליץ להמתין עם הספקולציות
מכבי תל אביב סיימה את עונת היורוליג אחרי 23 משחקים, והשורה התחתונה די מזכירה את הראשונה. די קל לסכם את התבוסה אמש (ה') לצסק"א, כמו גם את העונה כולה. מכבי נעה לעולם בין יכולת חלשה לבינונית, והכדורסל שהקבוצה הציגה היה די משעמם וחסר השראה. גם הצד המנטאלי היה רחוק מלהרשים.
- ספאחיה: "לא יכולנו לעשות כלום מול צסק"א"
- מכבי ת"א הובסה 92:71 במוסקבה והודחה מאירופה
- המהפכה צריכה להתחיל מהראש - טור אישי של עודד שלו
מכבי ניצחה את כל הקבוצות שחלשות ממנה והפסידה לאלו שטובות ממנה, מבלי יכולת להתעלות - להוציא משחק אחד, יחיד ומיוחד בשבוע שעבר. ועדיין, ישנם שני פרמטרים מטעים בסיכום שכזה. הראשון נעוץ בעובדה שהקבוצה הגיעה כל כך רחוק ומשכה עד למשחק ההכרעה לכניסה לפיינל פור. אפשר לייחס זאת לרמה הכללית של היורוליג, שהיתה העונה מהחלשות מאז הקמת המפעל הזה.
נתון מטעה שני התרחש במשחק הבית מול צסק"א. ב-40 דקות ספציפיות ומרוכזות נתנה החבורה בצהוב, בניצוחו של ליאור אליהו, את כל מה שציפינו לקבל ממנה לאורך העונה כולה. בשלוש מילים: אופי, נחישות וכדורסל. לצערם, אין טוב בלי רע, והעונש המיידי היה בחזרה לסיבוב אומללות נוסף במוסקבה.
כולנו הרגשנו שבסדרה מול צסק"א, ההפסדים והדרך בה התרחשו היו סבירים יותר מהניצחון המופלא והדרך שלו. לטעמי, הניצחון בתל אביב עמד לזכות מכבי גם אתמול, למרות ההשפלה הנוספת. הוא עוזר לנבן ספאחיה ושחקניו להסתכל במראה ולהגיד שהם הוציאו את המקסימום מהעונה האירופית. כל בקשה מעבר לכך, וכל חלום על השתתפות נוספת בפיינל פור, יכולים להיתפס כחוצפה.
צסק"א חוגגת עלייה לפיינל פור. קבוצה שהיעילות נשפכת ממנה (איי אף פי)
ברבע הראשון חשבתי שלרגל הפרידה מהערוץ הראשון החליטו ברוממה לחסוך כמה דולרים ונתנו לנו מהארכיון שידור חוזר של המשחק בשבוע שעבר. הדמיון היה מפחיד. גם מופע האימים של מכבי.
באמת שלא מתחשק לי לדבר יותר מדי על המשחק הזה, הביזיון בהגנה, ההתקפה העומדת וכו'. די אם נציין שכשהתוצאה היתה 6:25 לצסק"א, היו רשומות על הלוח של מכבי שתי עבירות קבוצתיות בלבד. איפה רוח הלחימה? היכן המוטיבציה שהתגלתה ביד אליהו? ספאחיה היה מספיק הגון כדי להודות בשבוע שעבר שאין לו מושג מה קרה שהביא להצגה הגדולה של מכבי בהיכל. ואם הוא לא יודע, אז מה הסיכוי שנס מקרי יחזור פעמיים?
אולם הקונצרטים במוסקבה אינו אולם מאיים בכלל. אין הרבה אולמות כדורסל שבמשחק מכריע שכזה, ברבע השלישי, אנשים יושבים בשורה הראשונה ובכלל לא חושבים על הקבוצה האהודה עליהם. הם מלקקים גלידה, ומה שמדאיג אותם באמת היא הטיפה שנוזלת, חלילה, מהטילון היישר לז'קט.
צסק"א באמת קבוצה טובה, שהיעילות נשפכת ממנה. פעמיים בתוך תשעה ימים הצליח אטורה מסינה לגרום לשחקני מכבי להסתכל על השעון ולחכות שהסיוט יסתיים כבר. בניגוד לקלישאה שחשוב מה עושים בסוף, מכבי ניצחה במחצית השנייה והאחרונה שלה העונה באירופה, כדי לסיים משחק בהפסד בן 20 נקודות.
במכבי צריכים לעשות סיכומים ומסקנות בנחת. ברור שיש מה ללמוד מהעונה הזאת, וברור שצריך לעשות שינויים לקראת העונה הבאה. זה צריך להיעשות על ידי ההנהלה בחדרי חדרים. השחקנים והמאמן צריכים להתכונן לישורת האחרונה, בה ייקבע אם העונה הזו תירשם כבינונית ותיעלם בספרי ההיסטוריה כעוד שורה, או אם מכבי מודל 2007 תקבל מקום ליד זו של 1993. כדי לא להיגרר לתרחישים אפוקליפטיים, צריכים שמעון מזרחי ושות' לדחות את הספקולציות וההתעסקות בעתיד לחודש יוני.
