אולמרט: ההחלטות המהותיות בלבנון היו נכונות

רגע לפני דו"ח וינוגרד, כשבמערכת הפוליטית כבר יש מי שמספיד את שלטונו, מאותת ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שהוא רחוק מאוד מלומר את מילתו האחרונה. בראיונות אופטימיים, שהעניק לתחנות הרדיו "קול ישראל" ו"גלי צה"ל" לכבוד יום העצמאות ה-59 של מדינת ישראל, הוא אומר: "אני חושב שכל ההחלטות המהותיות שקיבלנו בלחימה בלבנון היו החלטות נכונות... אני בהחלט נחוש להמשיך בתפקידי, וחושב שהניסיון להשוות את הנסיבות למלחמת יום כיפור הוא לא נכון".

"אין ספק שנתגלו כשלים ותקלות שצריכים תיקון", מבהיר אולמרט. "מזלנו שהם נתגלו בנסיבות שבהן נתגלו ובאירועים ההם. אין לי ספק שאלמלא הלחימה בקיץ 2006, כשהיינו מגלים את הכשלים הללו והתקלות הללו - היינו צריכים לשלם עליהם מחיר כבד ביותר".

"החכמה", אומר ראש הממשלה, "היא להפיק לקחים מכשלים וללמוד

אותם באומץ וביושר. לא לעסוק כל היום בהלקאה עצמית, בקינטור הדדי, ביריבות אישית ובפוליטיזציה של המערכות הביטחוניות". במיוחד מדגיש אולמרט את העובדה שממשלתו דיברה בקול אחד, ואישרה פה-אחד את היציאה למלחמה. במה שנראה כמדרגה נוספת ביריבות בצמרת "קדימה", הוא מבהיר, ביחס לשרת החוץ הפופולריות שלו: "היא הייתה שותפה מלאה לכל ההחלטות בכל המלחמה, תמכה בהן ולא הביעה הסתייגות. בכל זמן המלחמה, העמדה של שרת החוץ בכל הנושאים שעמדו על סדר יומה של הממשלה הייתה זהה לעמדה של הרוב". 

"המטרה העיקרית שרצינו להשיג במלחמת לבנון השנייה הושגה, והיא שינוי המשוואה. אמנם במחיר כבד ובנסיבות לא פשוטות, אבל אנחנו נפיק את הלקחים, נתקן את השגיאות וניערך טוב יותר. אבל המשוואה אכן השתנתה". אשר לחטופים, "מהרגע הראשון במלחמה היה ברור לנו כי היכולת להחזירם תהיה מורכבת ומסובכת מאוד. מההתחלה היה ברור שזה חייב להיות אחד היעדים שלנו, אבל גם כשאמרנו זאת היה ברור שאין פירוש הדבר שיש לנו סיכוי ודאי להשיג זאת במהלך צבאי".

ביחס לוועדת וינוגרד ולסאגת הפרוטוקולים, שאת פרסומם ניסתה הוועדה למנוע או לכל הפחות לעכב, מבהיר אולמרט: "ההחלטה למנוע את פרסום העדויות הייתה של הוועדה עצמה. אפשר לשער שאני בוודאי הייתי שמח אילו הדברים שאמרתי היו מתפרסמים. ודאי שהצגתי את נקודת מבטי, את התמונה הרחבה המורכבת והמסובכת. ולכן ברמה של העניין האישי שלי, ודאי שלא הייתי מתנגד לפרסום העניין. למרות שהיו שיקולים כבדי משקל, שבגללם היה מוצדק לא לפרסם את העדויות. אבל היוזמה וההליכים היו של הוועדה עצמה".

בלי נבואות אפוקליפטיות

בנושא האיראני, אף שהוא מכנה אותו "סכנה משמעותית", שוטח אולמרט מקצת מהידוע - ומשדר אופטימיות זהירה: "אני חושב שיש אפשרות גם בלי מבצע צבאי לגרום לכך שאיראן לא תהיה גרעינית. אני שומע מדי פעם את ההצהרות של מנהיגי איראן ואני אומר לכם שאיראן רחוקה מחציית הסף הטכנולוגי. לצערי, היא לא רחוקה כפי שהייתי רוצה שתהיה - אבל היא לא קרובה כפי שהיא מתיימרת להיות. ואני מאמין שהמשך המאמצים הבינלאומיים, שישראל שותפה להם, ישיג את המטרה, ואין צורך להיתפס לכל מיני לנבואות אפוקליפטיות שאין להן שום בסיס במציאות".

ומה באשר לאיתותי השלום וקולות המלחמה בדמשק? "אנחנו רוצים לעשות שלום

 עם כל מדינה ערבית, ודאי גם עם סוריה", אומר ראש הממשלה. "אבל לעשות שלום לא תמיד עושים בהצהרות. והעובדה היא שבמשך 12 שנים מדינת ישראל ניהלה עם סוריה בדרך כזו או אחרת - ולפעמים גם במגעים ישירים - שלושה משאים-ומתנים, כדי לנסות להגיע להסדר שלום. כולם נכשלו, וכתוצאה מכך לא חל שום שינוי. לכן לא מספיק להגיד באופן פומבי 'אני רוצה לעשות שלום', אלא צריך לפעול בדברים האלה בתבונה, בזהירות ובדרך נכונה, כפי שאנחנו עושים. אם יבשילו התנאים להגיע למו"מ עם הסורים, אין הזדמנות אמיתית שנחמיץ".

"שום מנהיג באירופה או בארצות-הברית לא רואה בסוריה מדינה שוחרת שלום, וכמה מילים עמומות שאומר בשאר אסד אין משמעותן שסוריה חותרת להגיע להסדר שלום איתנו", מבהיר אולמרט. עם זאת, הוא רומז כי האיתותים מדמשק נבדקים בדרכים חשאיות או עקיפות, אותן הוא מסרב לפרט. את הצעתו הטרייה של נשיא פקיסטן מושארף, לשמש כמתווך במגעים בין ישראל לפלסטינים, דוחה ראש הממשלה, לפי שעה. אשר לעסקת חילופי השבויים המתגבשת, הוא שב ואומר כי רשימת האסירים שדורש חמאס "כללה שמות שאני חושב שלא נוכל לשחרר אותם".

בסיכום דבריו, מפנה אולמרט את תשומת לבנו לדברים היפים שבארץ הזאת: "אני חושב על מדינת ישראל של 2007 ואני רואה לפניי מדינה עם עוצמה אדירה והישגים כלכליים. אני רואה פחות משפחות שחיות מתחת לקו העוני. אני רואה יותר ויותר אנשים שהמדינה נותנת להם הזדמנות לשיקום חברתי. אנחנו עושים מאמץ אדיר כדי לשפר את המצב החברתי, את מצב המצוקה של חלקים באוכלוסיה. יש סיבה לישראל להיות גאה. יש סיבה לאזרחי ישראל לזקוף את גבם ולהביט קדימה בתקווה. אני מונע על-ידי האמונה האדירה שהמדינה שלנו היא נפלאה, שתושביה אוהבים אותה ומוכנים להילחם למען ביטחונה. אני רוצה לאחל לכל עם ישראל: בואו נשוב ונחבק זה את זה בהרבה אהבה וכבוד הדדי".