שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    שלושים שנה, לך תזכור

    למרות הסקפטיות מסביב והקשיים שנערמים בדרך, אסי דיין נחוש להוציא לפועל את "גבעת חלפון 2". בשביל הכסף, אבל לא רק. עובדה שכל הזמן שואלים אותו ברחוב מה עם "חלפון 2". עד שהסרט ייצא (בספטמבר, לדבריו), קבלו טעימה מהתסריט

    כשויקטור חסון (שייקה לוי) מתעורר, אחרי תרדמת של 30 שנה, הוא מבקש 'זיפ'. "הוא צמא!" מודיע אסי דיין. "30 שנה הוא לא שתה. הוא גם רוצה לחזור לישון אחר כך. הוא שוכב בבית אבות שנקרא 'בית מנוחת הלוחם', שם שוכבים תשושי שכל לקראת מותם". סמל ראשון מוקד, המכונה ג'ינג'י (גברי בנאי), הוא הקב"ט ב'בית מנוחת הלוחם'. בכל לילה הוא מספר ליעלי (ניצה שאול) שיש חדירה, והיא בטוחה שהוא בוגד בה. זה מה שצפוי לקרות בסרט ההמשך ל"גבעת חלפון אינה עונה", שעד היום משרת במילואים נצחיים בערוצי הסרטים.

     

    "גבעת חלפון" זכה בכמה הזדמנויות בתואר "הסרט הישראלי האהוב ביותר", והשאיר מאחוריו קלאסיקות אחרות כמו "מציצים" ו"חגיגה בסנוקר" ו"אלכס חולה אהבה". 30 שנה אחרי יציאתו של הסרט לקולנוע, אסי דיין ונפתלי אלטר עובדים על סרט המשך. הגששים – לפחות חלקם – לפחות שייקה – לא ששו לעלות על הרכבת המאוחרת הזאת, ובינתיים הקרון הזה מעמיס על עצמו בעיקר קשיים. מצד שני, יכול להיות שיום אחד יבוא מישהו, וישים שלט קטן, "חלפון 2".

     

    מצחיק יותר מהמקורי

    "עברו 30 שנה. את יודעת איזו בושה זאת לעשות סרט המשך אחרי 30 שנה?", מגחך דיין. "אני יושב עם נפתלי (אלטר) על הסיפור - לא על הדיאלוגים - את הגרסה הראשונה כתבתי לבד, והיא נהדרת. בדרך כלל אני כותב שלוש, לרוב הסרטים עושים עשר, אבל אני לא צריך יותר משלוש, אני מוכשר".

     

    מה כדאי לנו לרצות? אסי דיין אולי לא בשיא אונו, אבל לכתוב הוא עדיין יודע. את "גבעת חלפון" הוא יצר אחרי שהנפיק תחת ידיו את "יופי של צרות", סרט ישראלי אחר, שהוציא אותו מהחובות אליהם נקלע, כשעשה סרטים רגישים ואיכותיים. ב"גבעת חלפון" הוא מצא את הנוסחה שאפשרה לו לצ'כלל הומור גבוה באופן שידבר אל הקונצנזוס ועדיין לא יעצבן מדי את המבקרים. האם סרט המשך יבייש את נעוריו של דיין? האם הוא יצליח לשמור את הטעם הטוב מהסרט הראשון? "כל הזמן אומרים לי שאני אעשה את זה עממי. אמרתי - יותר נמוך מים המלח אני לא יכול לרדת, אבל תגידו לי – מה יש לכם מהעממי הזה? כולם רואים עכשיו 'אביבה אהובתי', וזה לא עממי. די גמרנו עם דימונה, עליתם כבר לארץ".

     

    "יותר נמוך מים המלח" היתה אחת הביקורות לה זכה "גבעת חלפון אינה עונה" אחרי שיצא לאקרנים בשנות ה-70. בביקורת אחרת, הצהיר המבקר שלמה שמגר ("ידיעות אחרונות"), כי "אסור כמובן להתייחס אל החלטורה הקולנועית הזאת כאל סרט. אין זאת אלא מחרוזת של מערכונים, שסיפור לאו דוקא אינטליגנטי מקשר ביניהם בצורה רופפת. הגששים מגובשים פחות מאשר על הבמה, ועל כן אין "רוח הצוות" מגיעה לכלל ביטוי מלא. ברם, כל אחד מהם מגיש את "הטיפוס" שלו בצורה משעשעת – פחות או יותר – גם באופן אינדיבידואלי".

      

    הפידבקים על התסריט החדש עוד לא הרימו את התקרה בסביבתו של דיין, אבל אצלו קשה לאבחן אם הוא עולץ את שמחת האנדרדוג, או שהוא מתוסכל. מאוד יכול להיות שמדובר בשניהם. "מישהו מהמשפחה של ההפקה קרא את זה ואמר 'זה בין יעקובי וליינדנטל לשמיכה חשמלית, אף אחד לא יבוא'. ואני אמרתי, אני מאושר מהאשמה. זאת המחמאה הכי גדולה שקיבלתי, 'שמיכה חשמלית' זה הסרט הכי טוב שעשיתי, כל מי שאוהב את 'שמיכה חשמלית' אני מתאהב בו מייד, אני מוכן להתחתן איתו, לגור איתו, לשטוף רצפות - ואני טוב בזה. לא בשטיפה, כמו שאני יודע מה צריך כדי לשטוף. אסור לי להיכנס לסופר גדול לאזור הכלי ניקוי. אני עומד שם, ואני קורא את האותיות הקטנות, שצריך זכוכית מגדלת כדי לקרוא אותן".

     

    מה זה אומר לך?

     

    "שאני פאתטי! זה מה שזה אומר. אבל 'חלפון 2' יהיה יותר מצחיק מהמקורי. אני שדרגתי את השפה העברית, למרות שחלפון לא ממש הפך לסלנג ישראלי. צה"ל הוציא יותר סלנג ממנו. ככה אני מדבר במציאות, דרך אגב, מי שמכיר אותי אומר שלפי ההומור והאסוציאציות והשפה, לא יכול להיות שמישהו אחר כתב את חלפון. אמרו לי את זה המון. אני יכול פשוט לדבר חלפונית".

     

    ולא מפחיד לעשות סרט המשך לסרט שצבר כזה משקל?

     

    "בדרך כלל אני משתדל לא לחזור על עצמי. ושמתי לב שאנשים משום מה נהנים לשמוע אותי. כל רבע שעה אני שואל – תגידו, לא נראה לכם שהבנאדם ממשיך לדבר? אולי תעצרו אותי, ותגידו תנוח, תקשיב לנו, אבל הם לא עוזבים. כי ברוב המקרים יש מן עליה לרגל כזאת של אנשים, ואני לא מורה ולא מטיף לכלום, אבל הידע הוא עצום. חוץ מזה זה לא כאילו עושים עכשיו המשך לסלאח שבתי. למה שואלים אותי כל הזמן ברחוב מה עם 'חלפון 2'? כי הם ראו את זה אתמול בטלוויזיה, הם חושבים שצילמו את זה אתמול, הם לא מבינים שכבר עברו 30 שנה. יש תחושה שזה היה לפני יומיים, מבחינתם אין שום בעיה עם זה".

     

    שכרון הקונצנזוס

    התקציב המשוער של "גבעת חלפון אינה עונה" עמד על מיליון וחצי לירות. הוא נכתב על 15 עמודים "שאפילו לא כולם צולמו", מוסיף דיין, "כי לא היה צריך. אני, יש לי מומחיות בטיימינג. מי שראה את זה, אמר לי 'זה סרט של 15 דקות, איך זה יכול להיות'. אמרתי 'נהדר, אתה רוצה לעבוד יותר?' בסופו של דבר הוא צולם ב-12 יום. ואני מצלם רק בין תשע בבוקר לארבע אחרי הצהריים, לא דקה יותר". הסרט צולם שלוש שנים אחרי טראומת מלחמת יום כיפור, בשנת 1976. דיין כתב סרט על צבא נלעג וחסר מיקוד, בשעה שאבא שלו, משה דיין, נתפס כאחד האחראים למחדל ההוא. "חלפון היה שירות המילואים הנחמדים האחרון בצה"ל", מחדד דיין. "אני הייתי במילואים בצנחנים, ולא היה מצחיק בכלל. היום הצבא שלנו כבר לא אוהב את הצבא עצמו".

     

    'חלפון' הראשון מייצג סוג של פסגה בקריירה של דיין, ולא פלא שהוא שואף לחזור היום למקום בו הוא היה הכי אהוב והכי רווחי, ולא בהכרח למקום בו המבקרים זורקים עליו פרחים. 'החיים על פי אגפא' נעשה תחת השפעת סמים קשים, כמו שמעיד דיין עצמו, ונחשב לסרט המוצלח ביותר שלו אם תשאלו את המבקרים. אבל דיין שואף לחזור לדיונות של סיני, או לגרסה הנוכחית שלהן – 'בית מנוחת הלוחם'. אולי הוא רוצה לשחזר את החוויה הקולקטיבית ההיא, את שכרון הקונצנזוס. הוא אומר שהוא עושה את זה בשביל הכסף, אבל אפשר להרגיש מהאהבה שבה הוא מדבר על הפרויקט הזה, שמעורב בעסק חיבור רגשי, שהוא לא תלוי פפלינוס.

     

    סרט ההמשך, כך הוא מבטיח-מקווה, יעלה לאקרנים בסביבות ספטמבר השנה. קבלו טעימה ראשונה ובלעדית ל-ynet, מגרסה ראשונית לסצנת ההתעוררות של ויקטור חסון, ב'בית מנוחת הלוחם'.

      

    הסצנה מתנהלת כשבתו, שיפרה (מיקי קם), אחותה יעלי (ניצה שאול), שהתחתנה עם ג'ינג'י (סמל ראשון מוקד-גברי בנאי), נכנסים לחדרו של ויקטור בפעם הראשונה לאחר 30 שנות הקומה שלו. הגששים בני 60 פלוס, ורק ג'ינג'י עדיין משרת באותה דרגה, אבל עם המון ותק.

      

    סצנה 11) פנים/יום/חדר ויקטור ב'בית מנוחת הלוחם'

    שיפרה ויעלי מתחבקות ומתלחששות, בעוד ויקטור שוכב, ער, ומתעניין בטון זחוח כאילו לא היה בקומה 30 שנה:

     

    ויקטור:מה חדש חבריה?

     

    יעלי רצה אליו מחבקת ומנשקת אותו:

     

    יעלי: אבא'לה מתוק שלי. שלנו.. סוף סוף חזרת אלינו!!

     

    ויקטור: מאיפה?

     

    ג'ינג'י: ('מתבדח' עאלק) מאי-שם פה בסביבה..

     

    ויקטור: כן? ומאיזה סיבה אתה פה חייל?

     

    ג'ינג'י: גבעת חלפון.. שבעים ושש.. המאה שעברה.. הסמל הראשון שלך

    זוכר?

     

    ויקטור: הסמל הראשון שלי?.. ב-67. הראשון היה אוחיון.. הסמל השני

    היה.. סמל ראשון מיימון.. הסמל השלישי..

     

    ג'ינג'י (קוטע אותו): לא חשוב מר חסון.. העיקר שאתה זוכר את בתך

    לשעבר....

     

    ויקטור: בטח, יעלי.. רק תזכיר לי בדיוק איך אפשר לשכוח אותה? ואיפה

    היא כעת?

     

    ג'ינג'י: (מתנסח צבאית) בשעה שלוש שלך, כארבעים סנטים מגופתך..

    מגופך. בשימלה אדומה ושתי צמות.. וצמה אחת...

     

    ויקטור מזהה אותה... בערך... מושיט את ידיו, והיא רצה לזרועותיו כבר

    פעם שנייה:

     

    יעלי: אבא'לה.. מתוק שלי.. שלנו..

     

    ג'ינג'י ושיפרה: (ממשיכים את המנטרה) חזרת אלינו סוף סוף

     

    ויקטור (מתאמץ): יעלי!..ממש יעלי! ספרי לאבא שלך - יותר טוב ספרי

    לי - את עוד מרכזת את השבט ב'בנות עקיבא'.. ומה קורה עם עקיבא

    ... רק אל תגידי שניפרדתם בגלל החייל ההוא מהמוקד..

     

    יעלי: (חצי בוכייה) ג'ינג'י תעדכן את אבא שלי.

     

    ג'ינג'י: מר חסון תרשה לי לעדכן אותך ולהודיעך ש...כל מיני בנות שלך

    התחתנו עם כל מיני בנים.

     

    ויקטור: בנים של מי חייל?

     

    ג'ינג'י: ..של אבי, למשל.

     

    ויקטור: אני מבין שיעלי ושיפרה התחתנו עם כל מיני אחים שלך...

     

    שיפרה: אני לא התחתנתי עם אף אח שלו, אבא.

     

    רק עכשיו ויקטור קולט את שיפרה.

     

    ויקטור: שיפרה! שובבה שלי שוב הסתרת את הפנים עם הפרצוף שלך.

     

    הקטע אושר לפירסום בלעדי ב-ynet על ידי מפיק הסרט חיים מקלברג ומפיצו משה אדרי

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אסי דיין. "היום הצבא שלנו כבר לא אוהב את הצבא עצמו"
    לאתר ההטבות
    מומלצים