"אנחנו בנינו את שדה הקרב בלבנון"

המציאות בדרום לבנון בשנים האחרונות, במסגרתה נמנע צה"ל מלפעול באופן רחב ותקיף נגד החיזבאללה, היא זו אשר לדעת קצינים רבים ששירותו בפיקוד צפון, הכינה את הקרקע לעימות שפרץ בקיץ החולף. תהליך קבלת ההחלטות בדרג המדיני והצבאי בתקופה שחלפה מאז היציאה מלבנון בשנת 2000, נחקר לעומק בוועדת וינוגרד והיום (ב'), עם חשיפת הדו"ח החלקי, יפרטו חבריה אחד לאחד את הכשלים שהובילו להתעצמות האויב שמצפון.

"אם אתה שואל אותי", אומר ל-ynet קצין ששירת באוגדת הגליל בין השנים 2002-2004, "אנחנו היינו אלו שבנינו את מגרש המשחקים בו היינו בקיץ האחרון. כמו שכולם ראו זה לא היה מגרש משחקים, אלא שדה קרב. כשיש אויב כל כך קרוב לגבול - אויב ממשי שגם מידי פעם מראה את היכולת שלו - ואתה מתעלם או עושה הכל כדי לא לפתוח חזית נגדו, ברור שיום אחד הכל יתפוצץ וזה מה שקרה".

בצה"ל מסבירים בזהירות כי תשומת הלב של הדרג המדיני לא הייתה נתונה בשנים האחרונות לגבול הצפון. יתרה מכך - הנושא כמעט ולא העסיק את מקבלי ההחלטות ורק כאשר היו אירועים נקודתיים היתה התעניינות בהם, אבל גם היא חלפה מהר מאוד, אולי מהר מדי. הסיבות לכך, לדברי כאלה ששימשו בתפקידי מפתח באוגדה ובפיקוד הצפון, נעוצות בעיקר בעיסוק האינטנסיבי בטרור בשטחים, בעזה וביהודה ושומרון.

"בסך הכל צריך לזכור שהמקורות והמשאבים של צה"ל מוגבלים", מסביר אותו קצין. "טרור המתאבדים ששטף את המדינה העסיק את כולם ולא רק שלא דיברו על גבול הצפון, אלא כל העת חששו מפתיחת חזית שניה".

עיון בנתונים ממחיש את הסיבות להתמקדות בטרור המתאבדים בעזה, יהודה ושומרון ולא בצפון, שם המשיך החיזבאללה לנצל את השקט כדי להתחמש. בשנים 2001-2004 אירעו 108 פיגועי התאבדות בהם נהרגו 502 ישראלים. בשנים אלו פעלו כוחות צה"ל וסיכלו מאות פיגועים (184 בשנת 2003 ו-116 בשנת 2004). באותה תקופה היה הצפון שקט יחסית ובמספר אירועים נהרגו בו 24 אזרחים.

"במצב שכזה אפשר לראות בבירור למה כולם התעסקו במרכז ובדרום והצפון לא עניין אותם", מסביר גורם צבאי. הוא ציין כי אפילו לפני המלחמה, כאשר בכירי פיקוד הצפון העלו את ההתרעות לחטיפה ואת היערכות החיזבאללה המהווה איום משמעותי - לא נעשה כמעט דבר. "הבעיה הגדולה שהמדיניות הזו חילחלה כל כך עמוק מהדרג המדיני לתוך צה"ל, שגם בדיונים צבאיים הנושא כמעט ולא תפס מקום וכמובן שלא נמצא עניין לקדמו".

"הפסדנו בקרב לטובת התיירות והנופים"

מה שממחיש את הפערים בין המדיניות עד לקיץ האחרון לבין זו שאחריו, היא הפעילות של צה"ל לאורך כל הגבול - עד הקו הכחול, מבלי לחשוש להכנס למובלעות ולסרוק אותן, זאת למרות שאין מולו מוצבים ועמדות של חיזבאללה. "כל הדברים האלה פשוט לא היו, כי זה היה מכניס את צה"ל לעימות וזה בדיוק מה שרצו להימנע ממנו", אומר גורם צבאי.

יש לציין כי כל מי שהסכים לדבר על המדיניות בגבול הצפון בשנים האחרונות, לא נקב בשמות של ראשי ממשלה, שרי ביטחון או רמטכ"לים ואלופי פיקוד, אלא תיאר את התמונה בכללותה. "המדיניות היתה אותה מדיניות וזה לא משנה אם שרון היה ראש ממשלה ובני גנץ אלוף הפיקוד", הסביר אחד הקצינים.

לקראת פרסום הדו"ח החלקי מנסים בצה"ל להתנער מאשמה ולומר כי רוב הדברים שהתגלו אצל החיזבאללה במלחמה היו ידועים - מה שמעיד כי הצבא ידע והעביר את הפרטים למי שצריך לדעת עליהם. לדברי גורמים צבאיים, במספר רב של מקרים כאשר חיזבאללה ביצע פעילות טרור, ביקש צה"ל להגיב בצורה רחבה יותר אבל לא קיבל את האור הירוק: "כל הזמן דיברו על האינטרס להשאיר את השקט בצפון על כנו ולא לפגוע בתנופת התיירות. בכל פעם ששקלו תגובה צבאית אל מול ההשפעה על הגבול הפסדנו בקרב לטובת התיירות והנופים".

בצה"ל משוכנעים כי אילו היו פועלים בשנים האחרונות בדרום לבנון בצורה יותר נחרצת, גם אם מדובר בפעולות קצרות הן בזמן והן במרחב, הייתה ישראל מגיעה למלחמה במצב שונה לגמרי.