"לומר 'אולמרט הביתה' בלי חלופה - זה עיוורון"
דווקא אנשי תנועת "שלום עכשיו" לא היו בין ההמונים שקראו לראש הממשלה ולשר הביטחון להתפטר, בעצרת בכיכר רבין בתל-אביב. בתנועה, שאירגנה לפני 25 שנה את "הפגנת ה-400 אלף" בעקבות הטבח בסברה ושתילה, הסבירו: "אם אולמרט נשאר ראש ממשלה והולך לתהליך שלום, זה בסדר"
"ההפגנה היא חד מימדית, כמעט ילדותית, שלא מציבה אלטרנטיבה". כך אמר אמש (ה') ל-ynet מזכ"ל שלום עכשיו, יריב אופנהיימר, שאנשי תנועתו לא הגיעו לעצרת המחאה נגד ראש הממשלה ושר הביטחון שנערכה בכיכר רבין בתל-אביב. "לומר 'אולמרט הביתה' בלי לומר מי יהיה במקומו זה לא מסר. זה עיוורון שאני לא מוכן להיות שותף לו", הסביר אופנהיימר.
בימים האחרונים נזכרו רבים מבין מארגני ההפגנה הנוכחית בערגה באותה הפגנת המונים בספטמבר 1982 אותה אירגנה תנועת "שלום עכשיו", שזכתה לכינוי "הפגנת ה-400 אלף", ונחשבה להפגת המחאה הגדולה ביותר שנערכה בישראל. אותה הפגנה, בה השתתפו בין היתר יצחק רבין, שמעון פרס, אמנון רובינשטיין, ויקטור שם-טוב, שלומית אלוני ואברהם בורג, יצרה לחץ ציבורי רחב שהשפיע על מקבלי ההחלטות בהחלטה על הקמת ועדת כהן, ועדת החקירה לטבח בסברה ושתילה. מארגני העצרת נגד ראש הממשלה ושר הביטחון קיוו להיענות זהה של הציבור, שתביא להתפטרותם של אולמרט ופרץ.
העצרת בכיכר רבין נגד אולמרט ופרץ (צילום: איי.אף.פי)
אלא שלדברי אופנהיימר, אין מקום להשוואה בין שתי ההפגנות. "אז זו היתה הפגנה של מחנה שידע בדיוק על מה הוא מפגין ומה הוא רוצה. לפני 25 שנה זו היתה הפגנה עם מסר, אופוזיציונית ואידיאליסטית שדיברה על האופי של מדינת ישראל, הדרך המדינית ואחריותה של המדינה במתרחש במזרח התיכון. זו לא היתה הפגנה חד מימדית, שקובעת מה לא טוב - מבלי לומר מה כן".
מזכ"ל שלום עכשיו טוען כי הפגנת ההמונים בכיכר רבין בעייתית, משום שהימין תפס עליה טרמפ כדי להביא לעריכת בחירות חדשות, "אם מדובר בהקדמת הבחירות, אני לא מוכן לזה. אני לא שותף לדעה שאם אולמרט יתפטר יפתרו הבעיות במדינה - אני לא שותף לעיוורון הזה. אם ההפגנה היתה אומרת - אולמרט הביתה, אנחנו רוצים שלום ותהליך מדיני, הייתי שם. אם אולמרט נשאר ראש ממשלה והולך לתהליך שלום, זה בסדר".
"הדרייב שלי להשתתף היה נמוך"
גם צלי רשף, ממקימי "שלום עכשיו" וחבר כנסת לשעבר, שהיה בין המארגנים של אותה הפגנה נגד מלחמת לבנון לפני 25 שנה, לא הגיע לעצרת. לדבריו, "הדרייב שלי להשתתף היה נמוך. זו הפגנה נקודתית עם מכנה משותף הרבה יותר רחב שאני לא מרגיש קשור אליה אידיאולוגית. אבל אני חלילה לא מזלזל בעיקרון החשוב בהפגנה הנוכחית - שאנשים יישאו באחריות על מחדליהם".
לדברי רשף, הפגנת ההמונים ב-1982 היתה הפגנה בעלת זהות ברורה. "זו היתה הפגנה עם צבע - התנגדות למלחמת לבנון. הפגנה של תנועות השלום והשמאל, שבה לא היינו צריכים להחביא את עמדותינו. ההפגנה היום היא מאוד נקודתית, כמעט פרסונלית. זה שונה מאוד מההפגנה ההיא שלנו".
הפגנת המחאה של "שלום עכשיו" (מתוך "ידיעות אחרונות", 26.9.1982)
רשף מוצא עוד כמה הבדלים בין ההפגנות: "ההפגנה לפני 25 שנה היתה שיאה של סדרה ארוכה של הרבה מאוד הפגנות נגד המלחמה. בשונה מההפגנה שנערכה אמש. כמו כן, היא היתה הפגנה שגרמה להקמת ועדת חקירה למלחמת לבנון, ולא באה בעקבות מסקנות ועדת חקירה, כמו היום".
חבר הכנסת לשעבר מעריך כי בהפגנה אמש היתה נוכחות גדולה של אנשי ימין, וגם הוא, כמו אופנהיימר, מבקש להציג אלטרנטיבות. "אני מניח שלימין היתה יותר נציגות בהפגנה הזו מאשר לשמאל. אבל זו לא היתה הפגנה של הימין בלבד. הדבר היחידי שגורם לאנשים כמוני לחשוב פעמיים בעקבות ההפגנה - היא השאלה למה היא מובילה? אם היא מובילה לממשלה בראשות בנימין נתניהו אז זה לא כל כך פשוט. מצד שני, היא יכולה להוביל גם לממשלה עם אותו הרכב פוליטי, אך עם שרים אחרים".
כמי שמנוסה בארגון הפגנת המונים, יש לרשף מילה טובה למארגנים. "ההחלטה שקיבלו המארגנים על הפגנה ללא פוליטיקאים כיוונה למכנה המשותף הגדול ביותר ולכן לא נתנו ליוסי ביילין ולבנימין נתניהו לנאום, למרות שבהפגנה שלנו זה לא היה עולה על הדעת. עם זאת, טוב עשו שהחליטו לא לתת לנתניהו לנאום כי הם היו מפסידים הרבה מאוד מפגינים".
באשר לסיכוייה של ההפגנה להשיג את יעדיה - התפטרותם של אולמרט ופרץ, אמר רשף: "אף פעם אתה לא יכול לבודד את ההפגנה מיתר ההתרחשויות הפוליטיות והעיתונות - זה הצטברות של המון דברים. אבל ההצטברות של האירועים תהפוך את הישרדותם של אולמרט ופרץ בתפקיד לקשה מאוד. לאורך זמן קשה לי לראות שההנהגה הנוכחית תשרוד".
לפנייה לכתב/ת 
