מצטייני המילואים: "אצלנו אין השתמטות"

15 מפקדי גדודים במילואים קיבלו היום (א') אותות הוקרה בטקס שנערך במשכן הנשיא, עבור פעילות יחידותיהם במהלך השנה האחרונה, בה לקחו בין היתר חלק מרכזי במלחמת לבנון השניה. בערב יעניק בבסיס צה"ל בגלילות הרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי, אותות הצטיינות לקצינים מצטיינים ממערך המילואים. לאחר הטקס - בו השתתפו שר הביטחון עמיר פרץ והרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי - סיפרו כמה מהמג"דים על המשמעויות הרבות הכרוכות בתפקיד, והעידו כי המלחמה האחרונה הוכיחה שלמרות הקשיים הרבים והתלונות הנשמעות לא-פעם, חיילי המילואים עדיין מתייצבים כאשר הם נקראים אל הדגל.

אחד המג"דים שקיבל אות הצטיינות - סא"ל (מיל') יגאל בן-ארי - אמר בטקס: "ברגעים אלו ממש בבסיס האימונים בבית גוברין, מתגייסים חיילי גדוד המילואים שלי, לשירות של 25 יום. חיילים אלו אשר גויסו במלחמה האחרונה למשך חודש ולחמו ברצף למעלה משבועיים נקראו שוב לשירות מילואים, ומתייצבים היום כמו בשנים קודמות כשהם נחושים לבצע את המשימה שהוטלה עליהם על הצד הטוב ביותר ומתוך שאיפה למצוינות והישגיות. יש לי גם אמון מלא בצמרת צה"ל, שתדע להפיק לקחים, לברור את המוץ מן התבן ולשפר את שטעון שיפור, וממקבלי ההחלטות, אני מבקש, שמרו על אמון זה מכל משמר ונהגו בו באחריות מלאה".

סא"ל (מיל') אסף אליהו, בן 37. בימות שגרה משמש אליהו כמנהל אגף במועצה המקומית עמק יזרעאל, ולאחר יום עבודה הוא חוזר לביתו שבשמשית. במילואים הוא מפקד גדוד הסיור 6165 השייך לחטיבת כרמלי בפיקוד הצפון. בממוצע, הוא יוצא לכ-70 ימי מילואים בשנה, והבוקר הוא קיבל אות הוקרה מממלאת מקום נשיא המדינה.

"לפחות 20 עד 30 אחוז מהיממה אני מקדיש לנושאים שקשורים לגדוד, ככה זה בכל יום", הוא מספר. "אני מדבר המון עם קצינת הקישור כדי להיות מעורב בכל מה שקורה. לפעמים יש לי יותר שיחות איתה מאשר עם אישתי. הגדוד קיים כבר כ-20 שנה, ביצע המון משימות מבצעיות ותעסוקות ברחבי יהודה ושומרון. מדי פעם נתקלים בבעיות אישיות של חיילים מילואים, בדרך כלל מעבר דירה, לימודים או אישה בהיריון, ואנחנו משתדלים להתחשב בהכול. אין דבר כזה אצלנו השתמטות, לא מכיר את המושג.

"רצנו עם האלונקות מלבנון לתוך ישראל"

"במלחמה נקלענו לאירוע קשה, שהשאיר עד היום חותם כבד על החייל: חילוץ הנפגעים מהקרב הקשה בכפר דבל. כשהאירוע קרה, היינו שלושה קילומטר צפונה מהם, ושמענו על מה שקרה בצורה עקיפה. זה כבר היה אחרי שמונה ימים בשטח, היינו תשושים ועייפים, אבל הבנו את חשיבות המשימה, למרות שאף אחד לא ביקש מאיתנו. הגשנו להם טיפול ראשוני, שמנו אותם על אלונקות והתחלנו לרוץ איתם לארץ. לצערנו, שניים נפטרו בדרך. זה היה מאמץ פיזי ורגשי קשה ביותר. החיילים קראו לנו אחר כך 'מלאכים בלבן שירדו מהשמיים'.

"זה היה אירוע מאוד מגבש, גם מעצב, וגם כזה שדורש טיפול יסודי לחיילים שלנו, והזמין דיונים פנימיים על מה שעשינו. בסך הכל, בפועל, כולם התעלמו מהסיכונים האדירים שהיו בפעולה הזאת באור יום, ורצו עם האלונקות מתוך לבנון לישראל. חלק מהחבר'ה שהגיעו לארץ, שתו מים וחזרו פנימה כדי לעזור לאחרונים. לדעתי, לאופי התנהלותנו במלחמה יש מרכיב חשוב באות ההוקרה הזה".

סא"ל (מיל'') עמרי בר דוד, בן 33. בחייו האזרחיים בר דוד גר בשהם ועובד כעורך דין המתמחה בלשון הרע. במילואים הוא מפקד גדוד 630 של פיקוד הדרום. ביום העצמאות הוא קיבל אות הצטיינות מאלוף הפיקוד, יואב גלנט, ומדי שנה הוא יוצא ל-60 עד 90 ימי מילואים בשנה.

סא"ל בר דוד מקבל את אות ההצטיינות (צילום: דובר צה"ל)

"לפני הפסקת האש ברצועת עזה פעלנו בגזרה עם כמה הצלחות מבצעיות יפות, כולל ביצוע פעילות מעצרים, פגיעה במחבלים וחשיפת אמל"ח. הגדוד מורכב בעיקר מיוצאי חטיבות החי"ר גולני, גבעתי, צנחנים, ובאחרונה גם משמשון. אם בעבר היינו נלחמים על כל חייל שיגיע לתעסוקה מבצעית או אימון, כולל פתיחה בהליכים משמעתיים, היום הגישה היא אחרת, יש מספיק שרוצים להגיע - באים ועושים עבודה טובה".  

סא"ל (מיל') עמרי שדה, בן 42. שדה, תושב קיבוץ חולתה, קיבל הבוקר אות הוקרה מממלאת מקום נשיא המדינה. בחיים האזרחיים מעניק שדה טיפולי רפואה סינית  ובמילואים הוא מפקד גדוד 293 בחטיבת 'מרכבות הפלדה', השייכת לאוגדת הגליל של פיקוד הצפון. מדי שנה יוצא שדה לכ-60 עד 70 ימי מילואים.

"מדובר בגדוד טנקי מרכבות, שהוקם בשנת 89'", הוא מספר. "הגדוד לא פספס אף תעסוקה מבצעית בשנים האחרונות, וגם התאמן בצורה סבירה. אני מודה שלא קל לתמרן בין החיים האזרחים לבין שירות המילואים, ועוד עם משפחה וארבעה ילדים, אבל עושים את זה. 

"מה שמאפיין את הגדוד ומחזיק אותו זאת הלכידות החברתית, תחושת הביחד והחברות. זה גם מה שמביא את האנשים. אין לי בעיית מוטיבציה כי החיילים נהנים לבוא לבוא לכאן. אני בהחלט חושב שראוי לתגמל את חיילי המילואים יותר, אבל בסופו של דבר מה שמביא אותם לשירות זה הדבק החברתי. במלחמה היינו במבואות בינת ג'בל, ביצענו פעולות של השמדת מחבלים ופגיעה בהם. האמת, אני לא יודע מה השיקולים שהובילו לבחור בנו לקבל אות ההוקרה, אמנם במלחמה פעלנו יפה, אבל כנראה זה מעיד על התפקוד בשנים האחרונות, בכל מקרה - זו בהחלט גאוות יחידה".