שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    העורף של המדינה - כולנו עם קרית שמונה
    "על הגבול הלבנוני, בקצה המדינה, אל מול פני האויב, ובדיוק שנה אחרי מלחמת לבנון השנייה יוקם מחדש אצטדיון כדורגל שיהיה ראוי לקבוצה של איזי שירצקי, ואולי אף יקרא על שמו, ככה זה צריך להיות", עומר דיין ממליץ למנף את ההצלחה של קרית שמונה עבור מדינת ישראל כולה

    לאחר שנדמו התותחים והתפזר העשן, אפשר היה סופסוף לנשום לרווחה: ניצחנו במלחמה. אחרי תשעה חודשים החיוכים יצאו מהמקלטים. הדו"ח הראשון של וינוגרד עוד טרי בזיכרון הקולקטיבי אבל הפרק העצוב ביותר שלו טרם התפרסם, העורף הישראלי עדיין מסתובב עם תחבושות, קצת פחות משנה חלפה ובקריית-שמונה מקווים אחרי אתמול, שהצ'פחה בעורף היא בדיוק מה שהיה צריך כדי שמישהו יבין שצריך להתעורר.

     

     

    העורף מחזיק את הראש - קריית-שמונה היא אולי היישוב החשוב ביותר במדינת ישראל וכמעט שנה לאחר מאות הטילים שנחתו בעיר, הביאו איזי שירצקי, יוסי אדרי ורן בן שמעון את עירוני "איתוראן" קריית-שמונה לליגת העל בכדורגל - הבמה המרכזית של הספורט האפילפטי שלנו.


    פטי נימבה חוגג במגרש החשוב במדינה (צילום: אוהד קינר)

     

    ככה זה במדינת הג'ננה - המילה עורף הופכת לפועל - בשבוע בו קוראים לעריפת ראש הממשלה בכיכר העיר, עלתה קריית-שמונה לליגת העל ונתנה לכל הפוליטיקאים הזדמנות לעמוד באלפי ההבטחות שפיזרו בצפון בזמן המלחמה.

     

    הספורטוטו הבטיח מיליונים, המשרד לפיתוח הגליל מדבר היום על הקמת צוות עם משרד הבינוי והשיכון, משרד הספורט הבטיח גם אבל לאחר חילופי השרים קשה לקבוע אם מדובר במשרד יחסי ציבור או בגוף רציני, ההתאחדות הבטיחה עזרה לוגיסטית - אפילו ביבי הבטיח שיביא כסף... כל אלה מבינים שמדובר בהרבה יותר מספורט ועכשיו הם חייבים ולו רק פעם אחת- לעמוד במילה שלהם ולבנות אצטדיון בקריית-שמונה.


    אוהדי קרית שמונה. מגיע להם איצטדיון יותר רציני (צילום: צפריר אביוב) 

     

    בהתנהלות העירונית העלובה בקריית-שמונה אין שום סיכוי שהקבוצה תפתח את העונה הבאה בבית, בהתנהלות הישראלית המצ'וקמקת אפשר תמיד לעשות קומבינה ולהתחיל עם אצטדיון קטן ושכונתי, במדינה חכמה ורצינית ממנים היום איש מקצוע - פרוייקטור אם תרצו - ונותנים לו תקציב ענקי לבנות את היכל הכדורגל הכי טוב, מרשים ומקצועי בארץ.

    האצטדיון בקריית-שמונה חייב להפוך לסמל : סמל לתקומה, סמל לאומץ תחת אש, סמל חוזק, סמל לאחווה וסמל לישראל האחרת - זו שנקראת עורף והיא בכלל החזית.

     

    על הגבול הלבנוני, בקצה המדינה, אל מול פני האויב, ובדיוק שנה אחרי מלחמת לבנון השנייה יוקם מחדש אצטדיון כדורגל שיהיה ראוי לקבוצה של איזי שירצקי, ואולי אף יקרא על שמו, ככה זה צריך להיות.

     

    צוות מקצועי יקבל צ'ק פתוח מהמדינה להקים מונומנט שיזכיר לכולם שהמדינה לא שכחה את העורף, ולא את החזית.

    לתושבי הגליל העליון וקריית-שמונה מגיע הטוב ביותר, והחיזבאללה צריך לראות שאנחנו כאן כדי להישאר בכל קצה של המדינה ולא כדי להשאיר לו שק חבטות שנשכח, אלה שתי הסיבות הכי מוצדקות בעולם למהלך היסטורי שיראה שלמישהו באמת אכפת, וכדי שהמעגל שנפתח, ייסגר בדיוק לאחר שנה בצורה הכי נכונה.


    נסראללה. לא יהרוס את הפרויקט של איזי שרצקי (צילום: איי פי)

     

    בדיוק בגלל זה, בבוקר בו אנו קמים לתמונות חגיגיות מקריית-שמונה מוכרחה המדינה להתייצב לימינו של איזי שירצקי במלחמתו למען חיים נורמליים בעיר שעל הקצה.

     

    לא מעט אנשים זוכרים את ההבטחה של שירצקי לעלייה לליגת העל עד 2006, מעטים זוכרים שבאותה הנשימה ובאותו המשפט חלם איזי גם על ליגת האלופות עד 2010, אני לא רואה סיבה שהאוהדים שחיכו בסבלנות שנה נוספת לתחזית של בעל הבית, לא יקבלו במה שתהיה ראויה לקבל אורחים נכבדים יותר מגברת קטיושה ומר זילזאל.

     

    בינתיים, עד שרונאלדו, רונאלידניו ואוואט באים להתארח, צריך לפתוח מחדש ואולי לבנות לצד האצטדיון שדה תעופה חדש בו יוכלו לנחות בוקסנבוים, שפונגין, תמוז ואלפי האוהדים שיבואו לעשות סופ"ש ספורטיבי/תיירותי בגליל.

     

    במציאות הספורטיבית בישראל אי אפשר לחלום, מהסיבה הפשוטה שאי אפשר לישון בשקט. נשמע מוכר? במקלטים בקריית-שמונה עוד נשמע הד המלחמה הנורא אבל
    עכשיו כבר חולמים שם- בינתיים בהקיץ- את חלום ליגת העל.

    בסוויטות המפוארות ובווילות בגוש דן ישנים בשקט וחולמים הפוליטיקאים על עוד זמן בכורסא הנוחה ועוד כסף לכיס המרופד. אם לא נתעורר כולנו ומיד, נפספס הזדמנות מופלאה, לעשות היסטוריה אמיתית ולתת לתושבי קריית-שמונה והקבוצה שלהם בית אמיתי לשנים רבות בליגת העל.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים