שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    למה אנחנו צריכים לישון?

    האם אפשר לחיות ללא שינה? האם הגוף "מתחשבן" עם חוסר שעות שינה ומפצה את עצמו לאחר מכן? ומה קורה לגוף אם הוא לא מקבל מספיק שעות שינה? אתם שאלתם, והדוקטור משיב. לילה טוב

    זו התלונה הנפוצה ביותר בעולם המערבי. אכן, חוסר בשעות שינה, נדודי שינה, וגם שינה רבה מדי במקרים נדירים, פוגמים באיכות החיים. מנגד, ישנם בינינו שחיים טוב מאוד עם מספר זעום של שעות שינה. שמעון פרס וגילה אלמגור למשל, כבר סיפרו שאינם זקוקים ליותר מארבע שעות בלילה כדי להמשיך ולתפקד כצעירים.

     

    למה בעצם צריך לישון? אתם רציתם לדעת, ונפתח עם רקע. השינה מחולקת לכמה שלבים. בארבעת השלבים הראשונים, המכונים 'שנת הגלים האיטיים', יש האטה כללית של פעילות המוח. השלב הראשון הוא הנמנום, והרביעי - שינה עמוקה.

     

    אחרי כ-90 דקות של שינה יש התעוררות חלקית, ואחריה מופיעה שנת 'תנועות עיניים מהירות' – REM, rapid eye movement- שנקראת גם שלב השינה העמוקה, שינה שנמשכת 20-15 דקות. בשלב זה גלגלי העיניים נעים הלוך ושוב במהירות, הישן חולם ושריריו נעשים רפויים מאוד. בלילה ממוצע יש 5-4 מחזורים של שנת גלים איטיים ושנת תנועות עיניים מהירות.


    פיצוי לשעות שינה אבודות? (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

     

    נראה שהגוף שלנו זקוק לכמות מינימלית יומית של שינה עמוקה. למרות הדעה הרווחת, לפיה אם לא ישנו מספיק בלילה אין טעם להשלים שעות שינה, המדע הוכיח שהגוף זוכר את המחסור בשינה וזקוק לפיצוי, כלומר להשלמת שעות השינה החסרות.

     

    מה קורה בזמן השינה? פרט לרפיון השרירים, המאפשר הרפיה כללית, מתאפיינת השינה בחלומות, שלהן כפי הנראה חשיבות מרכזית בעיבוד האינפורמציה שנקלטה בימים האחרונים. את חשיבות החלום ניתן לראות כבר מגיל הינקות: תינוקות מבלים עד 70% משעות היממה בשינה, 50% מהזמן הזה הם חולמים. בהתחשב בכך ששנות החיים הראשונות מוקדשות להתפתחות מואצת ביותר של יכולות הזיכרון והלמידה, נראה שלשנת החלום תפקיד חשוב בהתפתחות.

     

    שלב החלום, שמכונה גם שלב השינה הפרדוקסלית, הוא שלב מוזר. בעוד שרוב שלבי השינה מתבטאים במנוחה של הגוף ובהאטה של גלי המוח, בשלב שנת החלום מתפקדים גלי המוח כמעט כמו בעת ערות. הדופק והנשימה מואצים, ועם זאת חל שיתוק מוחלט של שרירי הגוף וזיקפה אצל גברים.

     

    שנת החלום משחררת אנרגיות מודחקות

    בשנת 1900 כתב זיגמונד פרויד את הספר 'פשר החלומות', שבו טען שדרך המלך לתת-ההכרה עוברת דרך הבנת החלומות. התיאוריה שפרויד ייצג גרסה שלמחסן המוחי נדחסים דחפים ומסרים אסורים, שאותם מדחיק שוטר המוסר והמצפון הפנימי שלנו, הוא ה'סופר אגו'. האנרגיות המודחקות האלה צריכות להיפלט בדרך כלשהי, ושנת החלום מאפשרת להן לבוא לידי ביטוי.


    מחסור בשינה פוגע בתפקוד המוח (צילום: ויז'ואל/פוטוס) 

     

    מה קורה כשלא ישנים? קצת קשה למנוע כליל שינה מאדם. לפיכך בוצעו מספר ניסויים בעכברי מעבדה מהם נמנעה שינה באופן די אכזרי: הם הושמו על גלגלת ונאלצו לנוע עליה כל העת. כל הפסקת פעילות גררה נפילה לתוך בריכת מים. העכברים המשיכו לנוע יום ולילה, ללא שינה, עד שמתו.

     

    למדענים לא היה ברור האם חסר השינה הביא למותם של העכברים או התשישות. אולם מחקרים נוספים הראו כי מחסור בשינה גורם לפגיעה בתפקוד המוחי. צוות חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון השוו חולדות אשר מהם נמנעה שינה במשך 72 שעות, לחולדות שישנו כרגיל. תוצאות המחקר הראו כי בקבוצת החולדות נעדרות השינה נמצאו רמות גבוהות של הורמון הדחק קורטיקוסטרון. אצל חולדות אלה גם נמצא ייצור מועט יותר של תאי מוח באיזור ההיפיקמפוס במוח, שאחראי על הזיכרון.

     

    בתוך כך נמצא כי אצל חולדות ששמרו על רמות תקינות של ההורמון קורטיקוסטרון, נמנע הרס תאי המוח. לאחר כשבוע, שבו החולדות הנבדקות לתבניות שינה רגילות, אולם ייצור תאי המוח לא התחדש. לדעת החוקרים רמות גבוהות של ההורמון נובעות מחוסר שינה.

     

    עדות מוכחת להשפעת המחסור בשינה נמצאה במחקרים רבים שנעשו על מתמחים ברפואה העובדים בתורנויות של 26 שעות ברציפות. באחד המחקרים האחרונים שפורסם בכתב העת היוקרתי New England נבדקו 20 מתמחים בבית החולים של אוניברסיטת הארוורד בארה"ב. במחקר נתגלה כי ככל שהתארכו המשמרות, מ-16 שעות ועד 36 שעות, גדל מספר הטעויות הרפואיות שביצעו עד פי 5.

     

    באחד המקרים פיספסו המתמחים פריחה שהצביעה על בעיה לבבית. במקרה אחר הבחינו אחיות כי הרופאים רשמו מינונים גבוהים פי 10 מהמותר של תרופות להעלאת לחץ דם, ופיספסו תסמינים של אגירת נוזלים מסוכנת. חלק מהרופאים אף רשמו מינוני יתר של סמי הרגעה, שגרמו להאטה בקצב הלב ונפילת לחץ דם. אצל אחד המטופלים נגרם תמט ריאות בשל מחט שהוחדרה לעורק שגוי וניקבה את מעטפת הריאות.

     

    החוקרים אף חיברו אלקטרודות בדיקה לראשי המתמחים, שגילו כי המתמחים "ניקרו" בממוצע 5.5 פעמים במהלך משמרת ארוכה, בהשוואה ל-2.6 פעמים בממוצע במשמרת קצרה יותר. עם זאת לא נרשמה עליה במספר מקרי המוות, ככל הנראה בשל רופאים בכירים שהגיעו בבוקר שלמחרת ותיקנו את הטעויות הקטלניות שביצעו המתמחים.

     


     

    יש לכם תהיות נוספות על גוף האדם? כתבו לנו ונשיב על השאלות השכיחות 

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    באדיבות "חדשות המדע" ערוץ 8
    החלומות מסייעים בעיבוד אינפורמציה
    באדיבות "חדשות המדע" ערוץ 8
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים