שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: ערן קמינסקי
    אוהדים, תתבגרו כבר
    "כשהקהל מחפש להתפרע, גם כמות משולשת של שוטרים תתקשה למנוע זאת ממנו. הגיע הזמן שאוהדי כל הקבוצות יקחו את עצמם בידיים ויפסיקו לסכן חפים מפשע". איזי עין דור על אחריות היושבים ביציעים

    "ראינו את הדוחק ובכל זאת המשכנו לדחוף". את המשפט הזה אמר אחד מאוהדי בית"ר ירושלים, לאחר אותו משחק ארור בטדי. המשפט הזה מסמל אולי יותר מכל את אחריות האוהדים לאסון שקרה ולאסונות הבאים שלצערנו עוד יקרו.

     

    נכון, ההתאחדות נושאת בחלק מהאשמה על שלא יישמה את ממצאי ועדות הבדיקה הקודמות כהלכה. נכון, גם המשטרה לא התכוננה כראוי לאירוע. מצד שני, כשאוהדים מחליטים להתפרע, גם כוח משטרתי כפול ומשולש יתקשה למנוע זאת מהם. חברים, הגיע הזמן לומר את זה בפה מלא - האוהדים הישראלים חייבים לקחת את עצמם בידיים ולהתבגר.


    אוהדי בית"ר על הגדרות בטדי. חבר'ה להירגע (אלי אלגרט)

     

    לאורך כל העונה קראנו, שמענו וראינו את האוהדים בכל פינה. הנה אוהדי הפועל מתקוטטים עם המשטרה, הנה אוהדי מכבי חיפה זורקים עוד חזיז. לאלה סגרו את שער 4 ולחבר'ה האחרים את יציע ג'. עכשיו הגיע תורם של אוהדי בית"ר ירושלים, אבל לא שכחנו תקריות אחרות בהם היה מעורב קהלה של כמעט כל קבוצה בליגה.

     

    מי עושה את כל הרעש? בסך הכל מדובר בקומץ קטן מתוך האלפים המאכלסים את יציעי האיצטדיונים בישראל. קומץ שמסכן את חייו ואת חייהם של אחרים, מרביתם חפים מפשע. קומץ שזהותו ידועה ברובה על ידי המשטרה, קומץ שאפשר לטפל בו. הבעיה היא שאותם אוהדים כבר למדו להשתמש בתקשורת, על מנת להיות מוצגים כפרות קדושות. עכשיו הגיע גם זמנם להתבגר.


    אוהדי הפועל ת"א ושוטרי היס"מ. קרב אבוד מראש (ערן קמינסקי)

     

    זה מתחיל בשירי שטנה ביציע. שירים שמטרתם אינה תמיכה בקבוצתם, אלא זילות היריבה. זה נמשך בקריאות גזעניות, בהפגנות כוחניות, בזריקת אמצעי אמל"ח מסוכנים, באלימות פיסית כנגד אוהדים אחרים, בקטטות עם אנשי החוק ונגמר בהפצת שמועות מרושעות, דחיפת קהל לעבר הגדרות ובסופו של דבר בפצועים קשה שנלחמים על חייהם בבתי החולים.

     

    אותם אוהדים אחראים באופן ישיר על הוצאת כל הכיף והחשק מהמשחק הזה שנקרא כדורגל. את אותם אוהדים לא מעניינים העונשים שסופגת קבוצתם, לא מעניינים אותם הצופים הרגילים שיושבים ביציעים המקבילים, או אפילו לצידם. כל עניינם הוא יצירת כאוס מתוכנן, או סתם יצירת לחץ על השחקנים.


    רימונים וחזיזים ביציעי בית"ר. האווירה המיוחדת נעלמת (אלי אלגרט)

     

    זה הכיף שלהם, אבל לא של אף אחד אחר. מדובר בסוג של טרור, פחד מכך שאותם ביריונים "ישרפו את המועדון". בינתיים אותם צעירים מכתיבים את סדר היום בכדורגל הישראלי והיתר סובלים בשקט. אותם אוהדים יהיו חייבים להתגבר, כי אפשר לעודד אחרת. אפשר לשיר ללא הפסקה, עם תופים, שלטים ודגלים. לא צריך את כל מה שמסביב.

     

    באנגליה כבר הוציאו את הקומץ האלים מהמגרשים. בישראל המצב שונה. מצד אחד ישנו פחד מירידה מתמדת בכמות הצופים, מצד שני, עלולה האווירה המיוחדת ללכת לאיבוד. אבל ישנו גם פיתרון אחר - הגיע הזמן שהאוהדים המאוסים יפסיקו להאשים את כולם ויתחילו, בפעם הראשונה, להסתכל גם על עצמם. הגיע הזמן להתבגר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים