איך מציבים גבולות לילדים?
כולנו יודעים שחייבים להציב לילדים גבולות. אבל איך עושים את זה? ומה לעשות כשזה לא עובד? ד"ר גיל גולדצויג, פסיכולוג קליני בכיר ומרצה במכללה האקדמית תל-אביב יפו, עונה על שאלות
מה לעשות עם פעוטות שבודקים גבולות
"בתי בת השנה וחצי צוחקת כשאנחנו אומרים 'לא' על דברים חמורים ומסוכנים - למשל לגעת בחשמל - וממשיכה במעשיה. מה לעשות?"
ד"ר גולדצויג: "'לגעת בחשמל' היא שאלה חשובה מאין כמוה, כי זו דוגמה שמרבים לתת כהסבר לכך שמותר לפעמים לתת לילדים 'פליק'. דעתי היא שאפשר להציב גבולות אפילו בנושאים של סיכון גם ללא 'פליק'. פעמים רבות הדבר תלוי באיך אנחנו אומרים 'לא' (אני מרשה לעצמי לכתוב אנחנו כי גם אני כהורה מתמודד בדיוק עם אותן שאלות). אני יודע שקל לתת עצה כזו וקשה לבצע, אבל הרבה מאוד תלוי בעמדה הפנימית שלך - חשבי על איך את אומרת לה לא, האם באיזושהי צורה את מעבירה מסר שגם אפשר. בדרך כלל כשיש דברים שמוגדרים על ידי ההורים כ"יהרג ובל יעבור", הילד קולט זאת.
וכעצה כללית - חשוב לתת הסבר, בנפרד לא תוך כדי הסיטואציה צריך להסביר שזה מסוכן. אבל זה לא אומר שצריך להיכנס לוויכוחים אינסופיים עם ילדים. וגם חשוב לדעת שאפשר להגיד: 'אני החלטתי כי אני אמא או אבא' (מה שעומד מאחורי זה הוא שאנחנו הורים ולנו יש אחריות וסמכות). גם זו תגובה שהיא בסדר".
מה לעשות עם פעוטות שלא רוצה לישון
"בתי בת השנה מסרבת מזה חודשיים לישון במיטה שלה. חשוב לציין שאני נמצאת מחוץ לבית 12 שעות ביום. כשאני בבית היא צמודה אלי ואם אני הולכת לחדר אחר לכמה דקות, מתחיל הבכי. מה עושים כדי שהיא תישן במיטה שלה, בלי צרחות, בלי שנישאר איתה בחדר ובלי שנאלץ להעביר אותה למיטה שלנו?"
ד"ר גולדצויג: "כשיש שינוי בהתנהגות של ילד חשוב לבדוק למה (האם קרה משהו? האם יש משהו שהפחיד אותה?) במקרים רבים זה קשור לגיל ושלב התפתחותי (ככל שהילד מתפתח יש יותר פחדים). ציינת שאת לא נמצאת בבית הרבה וכשאת כן היא צמודה אליך. צריך להתחיל מניסיון להפרדה גם בשעות היום. כאן הייתי לוקח בחשבון גם את רגשי האשם שלך - את לא נמצאת הרבה ואז מרגישה שאת צריכה לתת המון בזמן שאת כן נמצאת - חשוב לזכור שגם כשאת בבית מותר לך לנשום לפעמים. לגבי השינה מילת המפתח היא סבלנות והרבה סבלנות, מאחר שמדובר בתהליך הדרגתי (בייחוד עם צרחות כמו שאת מתארת). צריך להיערך מראש למספר שבועות של לילות קשים. מתחילים בטקס שינה מסודר בשעה סבירה, שחשוב שיהיה קבוע, אם יש משהו שעוזר להירדם שהיא יכולה לקחת למיטה - תנו לה אותו, אם מתעוררת אין ברירה אז בהתחלה שבו לידה ולאט לאט קצרו זמנים (אני יודע שזה סיוט, בייחוד להורה עייף, אבל אין ברירה). צריך לזכור שנערכים כאן לתקופה מוגבלת שבסופו של דבר תביא ליותר שקט, אחרת נענשים על כל שבוע של חוסר סבלנות בעוד חודש של חוסר שינה".
מה לעשות עם פעוטות שבוכים, צועקים ומסרבים לכל דבר
"בתי בת שנה וחצי ובחודשים האחרונים אומרת 'לא' כמעט לכל דבר, ומגיבה על דברים שלא מוצאים חן בעיניה בבכי ובצעקות. עד איזה גיל נמשך שלב ה'לא לא'? באיזו גישה הכי נכון לנקוט כדי להציב לה גבולות מצד אחד אבל לא להילחם בה מצד שני?"
ד"ר גולדצויג: "בחיוך אפשר לומר שמכאן והלאה נמשך גיל ה'לא' עד סביבות גיל 30. ברצינות, כמובן שאצל כל ילד זה אחרת,אבל אפשר לשרטט את הגבולות בערך מגיל שנה וחצי עד גיל שלוש. יש חשיבות לכך שהילד אומר 'לא', כי הוא לומד שהוא יכול לעמוד על שלו, כלומר לנסות להתרחק מאמו ולפתח עצמאות. מאחר שאי אפשר להילחם כל הזמן בכל החזיתות כדאי להחליט מראש (חשובה כאן ההחלטה מראש) על מה את מוותרת ועל מה אינך מוותרת. כשאת מחליטה לא לוותר כדאי להיות עקבית (לא טוב פעם לאפשר משהו ופעם לא). אגב, כדאי לשים לב שבמקרים רבים אפשר להגיע למצב שבו הילד אומר לא כי זה חשוב לו אבל עושה מה שאנחנו מבקשים (מה שנקרא שיתוף פעולה תחת מחאה). זכותו למחות וזכותנו לדרוש".
מה לעשות כשמתקשים להציב להם גבולות
"יש לי שני בנים. הבכור, בן 3.5, הוא ילד טוב ורגוע אך זקוק לגבולות: הוא צובט את אחיו הקטן, לא מוכן לאסוף צעצועים. מאוד קשה לי להציב לו גבולות ולעמוד בהם, ובעלי כועס עליי בשל כך. כשהייתי אתו בהריון רצו שאבצע הפסקת הריון עקב מום, היום ברוך השם הוא ילד בריא לחלוטין, אבל זה גורם לי 'לעטוף' אותו. איך להציב לו גבולות בלי להיקרע לגמרי בעצמי?"
ד"ר גולדצויג: "אם את מרגישה שהקושי נובע מכך שאת צריכה
'לעטוף' אותו, חשוב שתזכירי לעצמך ברמה הרציונלית שלשים גבולות זה לשמור על הילד. ילד שלא שמים לו גבולות מרגיש בסופו של דבר שלא שומרים עליו, ושאין לידו הורים חזקים מספיק שיוכל לסמוך עליהם בעתיד. מצאי זמן שבו אינכם עייפים ודברי על כך עם בעלך, בקשי ממנו לעזור לך במקום לכעוס. חשוב שיהיה ביניכם דו שיח ושתהיינה החלטות משותפות. אני חושב שאם תחליטי מראש איפה את מוותרת ואיפה לא היה לך יותר קל, כי יהיו לך קווים מנחים (שאת קבעת) שתוכלי לעבוד לפיהם".
האם מותר לתת לילדים מכה קטנה?
"אני מציב גבולות לילדי בן השלוש והוא מגיב ב'דווקא', כועס ומרביץ. האם מותר לתת לו מכה קטנה?"
ד"ר גולדצויג: התשובה שלי היא חד משמעית: לא. הסיבה היא שאז אתה מדגים לו בדיוק את מה שאתה רוצה שהוא לא יעשה. אפשר להחזיק אותו חזק (לחבק אותו וגם לעצור את ההתפרעות) אבל לא לתת מכה קטנה. וחשוב להגיד לו שזה לא נעים ושאתה לא מוכן שירביצו לך".
איך להרגיל ילדים לישון במיטה שלהם
"איך אפשר להרגיל ילדה בת 5 לא לבוא למיטה של ההורים?"
ד"ר גולדצויג: "פסיכולוגים ידועים בכך שהם אומרים 'לא לקחת ילדים למיטה של ההורים'. בפועל בגילאים אלו ילדים מרבים להגיע למיטת ההורים, אבל באמת חשוב שלכל אחד בבית תהיה המיטה שלו והמקום שלו. כשבני המשפחה מתעוררים כל בוקר במיטה אחרת מזו שבה נרדמו זהו מצב שאינו מועיל לאורך זמן ופוגע בשינה, ביחסים ובתחושת הסדר והבטחון. מילת המפתח היא 'להרגיל': אם היא נרדמת במיטה אבל מתעוררת ובאה למיטת ההורים, אז למרות העייפות והקושי, צריך ללוות אותה למיטה שלה, בהתחלה אפשר לחכות לידה עד שתירדם שוב (עדיף לשבת לידה ולא לשכב, למרות שעייפים), בהמשך להוריד בהדרגה את הזמן שיושבים לידה, עד שמגיעים למצב בו היא חוזרת למיטתה ואת למיטתך בלי שאת יושבת לידה. אחרי מספר פעמים כאלו סביר להניח שהיא כבר תוכל להתעורר ולחזור לישון לבד. אפשר גם לסכם אתה על משהו שיעזור להרדם כשהיא מתעוררת בלילה - לשים לידה דובי או בובה או כל מה שהיא אוהבת ויכול לעזור, ולהגיד לה שאם מתעוררת שתחבק את הדובי ותחזור לישון".
איך להקטין את כמות הממתקים שאוכלים ילדינו
"בתי בת 6 וכל יומה סובב סביב ממתקים. יש חוקים די ברורים בבית לגבי ממתקים אבל עדיין היא כל הזמן רוצה עוד ועוד. הגבולות ניראים לי ברורים ואני לא יודעת אם להגמיש אותם (אולי הם קשוחים מדי?) או להקשיח אותם (כדי שלא יהיו סימני שאלה)".
ד"ר גולדצויג: "בנושא ממתקים, לכל הורה יש הגבולות שלו (ברור שלא טוב להגזים לשני הכיוונים. אבל הגבולות של מה זו הגזמה הם גמישים ורחבים למדי). אם החלטת על חוקים ברורים, הדבר הבא שאולי צריך לעשות זה לצמצם את כמות הממתקים בבית, מאחר ומאוד קשה יהיה לילד להתאפק או לא לקבל ממתק כשהוא יודע שיש בארון ממתקים בכמות רבה. עוד נקודה שכדאי לחשוב עליה זה מה היא בעצם אומרת כשהיא רוצה ממתק - האם זה רק הממתק או שהיא רוצה תשומת לב או פינוק. המטרה שלך צריכה להיות לצמצם את הדיבור על ממתקים, כשהיא שואלת להזכיר לה שכבר אמרת (לא להיכנס לדיון) ולנסות להציע תחליף שאינו ממתק: זה יכול כל דבר שאת חושבת שיהיה לה נעים לעשות איתך, כמו לשחק, לצייר, לדבר (את מכירה אותה ותוכלי לדעת מה מתאים)".
לקריאת כל התשובות
