שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חוק אוויר נקי: האור שבקצה הארובה
    הלחץ המתמשך של הארגונים הירוקים הוביל לירידה בפליטת המזהמים מבתי הזיקוק ומ"חיפה כימיקלים". השינוי האמיתי, בכל הארץ, יגיע רק לאחר שיתקבל וייושם "חוק אוויר נקי"

    בכתבתי הקודמת על בתי הזיקוק בחיפה סיפרתי על "שיטת הרמזור" הנפסדת, שבמסגרתה נהגו בתי הזיקוק לנפט (בז"ן) לשרוף בחלק מהזמן מזוט מאיכות נחותה כדי "לחסוך קצת בעלויות" - על-חשבון בריאותם של תושבי חיפה. למרבה השמחה, בתי הזיקוק עברו לאחרונה לשרוף מזוט דל-דל גופרית באופן קבוע - והפחיתו ב-35% את פליטת תחמוצות הגופרית. גם "חיפה כימיקלים" תרם את חלקו להפחתת זיהום האוויר, כשהקים מתקן לטיפול בתחמוצות חנקן.

     

    ההישגים האלה מוכיחים שני דברים: ראשית, שהמפעלים יכולים לזהם פחות, הרבה פחות, גם בלי שהשמים יפלו, או שעובדים יפוטרו, חס וחלילה; ושנית, שהלחץ המתמשך מצד הארגונים הירוקים אכן מביא לתוצאות בשטח.

     

    הבריאות שלנו שווה פחות מ-6 דולר בשנה לאזרח

    בתי הזיקוק עשו, אם כן, צעד קטן קדימה. אך הם עדיין מזהמים הרבה, הרבה יותר מדי: סקר של חברה בינלאומית, שנעשה על-פי הזמנת איגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה, קבע כי בז"ן צריכים להקטין את היקף הפליטות ב-70%(!) כדי להגיע לרמה המקובלת באירופה. הסקר גם התווה תכנית להפחתת הזיהום, בעלות של 15 מיליון דולר בשנה, למשך 10 שנים.

     

    אלא שהמשרד להגנת הסביבה, כרגיל, נוטה "להתחשב" במפעלים, ולאפשר להם לזהם קצת יותר, כדי "לחסוך" קצת, על-חשבון הבריאות של כולנו. לפי התשקיף הסביבתי של בז"ן, עלות יישום דרישות המשרד היא 12 מיליון דולר לשנה - 3 מיליון דולר פחות ממה שנדרש לשם עמידה בתקנים המחמירים יותר. פליטת המזהמים מבז"ן מסכנת באופן ישיר את בריאותם של כחצי מיליון תושבים באזור. באופן מעט דמגוגי ניתן לומר, אם כן, שבעיני המשרד להגנת הסביבה הבריאות של כל אזרח במדינה לא שווה שישקיעו בה עוד 6 דולר בשנה.

     

    אגב, בז"ן לא הסתפקו בתקנים המקלים, וביקשו הקלות נוספות. המשרד להגנת הסביבה נוטה להיענות לבקשה.

     

    כמה זה עולה לנו באמת?

    מחקר שערך "חיים וסביבה", ארגון הגג של הירוקים בארץ, גילה כי עלות הפגיעה בבריאות הציבור שנגרמת בשל בתי הזיקוק לבדם היא כ-160 מיליון שקל בשנה.  יש לציין שהמחקר נערך לפני המעבר של בז"ן למזוט דל-דל גופרית, כך שכיום הסכום, כנראה, נמוך יותר. אלא שאת מחיר התחלואה משלם, כידוע, משרד הבריאות, זאת אומרת – כולנו, ולא בתי הזיקוק (שהופרטו לאחרונה).

     

    בכלל, הזיהום בארץ "משתלם" רק לבעלי המפעלים המזהמים. הציבור הרחב רק מפסיד מזה. למשל, המשרד להגנת הסביבה מתכנן לפנות את הבוצה הרעילה מנחל הקישון, בעלות של מאות מיליוני שקלים. ע"פ התשקיף של בז"ן, המשרד גם מתכוון לדרוש מהמפעלים המזהמים לשלם בעצמם את עלות פינוי הבוצה מהנחל. אשרי המאמין.

     

    חוק אוויר נקי

    "חוק אוויר נקי", שעבר בקריאה ראשונה, אמור לשים סוף למצב הבלתי-נסבל, שבו קביעת התקנים ואכיפתם על-ידי המשרד להגנת הסביבה מזכירים יותר "משא ומתן ידידותי", מאשר מיצוי הדין עם מי שמסכנים ביודעין את בריאות הציבור. יש לחוק גם צד כלכלי: ע"פ נתוני עמותת "אדם, טבע ודין", יישום החוק יחסוך למדינה 270 מיליון דולר בשנה, בעיקר בשל הירידה בתחלואה.

     

    מה לעשות? לעשות!

    הארגונים הירוקים מרכזים מאמץ, במטרה לקדם את "חוק אוויר נקי". ב-20 במאי תתקיים בחיפה תהלוכת אוויר נקי. ב-22 במאי, ערב שבועות, יתקיימו בתל-אביב צעדת אוויר נקי, וכן פסטיבל "אקולנוע", שיכלול קרקס נייד, הפעלות לילדים, טיול אופניים באזור, ועוד. מה שסיפרתי בתחילת הכתבה מוכיח, שהפעילויות וההפגנות מובילות לתוצאות בשטח. הגיעו בהמוניכם.

     

    הכותב הוא מתנדב בארגון מגמה ירוקה .

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים