מה הבעיה להתגלש עם הילד במגלשה 50 פעם?

והיום בפינתנו "מה עושים אחה"צ עם הילדים?" נגיע לגן השעשועים השכונתי. כל הורה רגיל ו"בר-מזל", שמסיים את עבודתו בארבע או בחמש, מתחיל כבר בשעות הצהריים המוקדמות להרהר בשאלה הרת גורל זו. החלופות העומדות בפנייך רבות הן, וכל אחת טומנת בחובה יתרונות וחסרונות, אבל גן השעשועים השכונתי הוא בדרך-כלל האופציה הזמינה ביותר, הזולה ביותר והפרקטית ביותר. לרוב היא גם המשעממת ביותר, אבל מה זה משנה - ממתי הצרכים שלנו נחשבים?

כל הורה עייף ולעתים אף עצלן היה רוצה שבגן השעשועים השכונתי שלו יהיו כמה מרכיבים בסיסיים, החיוניים להצלחת השהות בגן:

• אספלט. לרוב ניתן למצוא שני פורמטים של גני שעשועים: הישן יותר הוא גן השעשועים החולי בו המתקנים נבנו על משטח חול גדול. על הפורמט הזה נאמר – ימין ושמאל רק חול וחול. חדש יותר הוא הגן האספלטי, בו הרצפה עשויה חומר דמוי אספלט - זה נראה כמו כביש אבל זה רך כמו מזרון ומגיע במגוון צבעים כעורים. אישית אני ממליצה על הפורמט האספלטי – נכון, זה נראה הרבה פחות טוב ופחות מחובר לטבע, אבל אין חול.
  

• גידור. לא תמיד העירייה דואגת לתחום או לגדר את גני השעשועים, ואם אתה מגיע לגן שעשועים כשבאמתחתך עולל הנמצא בטווח הגילאים שנה עד שלוש, הטווח בו הם ממש לא מקשיבים למה שיש לך להגיד, סביר להניח שתמצא את עצמך רץ אחריו הלוך וחזור ו/או יושב על הספסל בחוסר נינוחות משווע, ולא לשם כך התכנסנו. בגן שעשועים מגודר, לעומת זאת, הילד לא יכול להיעלם למסע בעקבות הכלבים שנמצאים מעבר לכביש, וכל שנותר לך הוא לשבת על אחד מהספסלים ולהתבונן בילדך נלחם בעוז על התור למגלשה.
  

מה עדיף: לנדנד או לסובב בקרוסלה? מירב הראל מנסה את המתקנים. צילום: איתמר רותם

• ילדי הגן. המרכיב האנושי החשוב ביותר. גן שעשועים בו משתובבים להם להנאתם הילדים מהגן של הילד שלך שווה זהב. לא צריך את כל הפור-פליי שיש עם ילדים זרים: "איך קוראים לך ילד? אמיר? יונתן אתה רוצה לשחק עם אמיר? לא? למה לא, הוא נורא נחמד? אתה רוצה לשחק איתי בנדנדה? אבל אמא עבדה קשה והיא עייפה...". עוד בפאתי הגן אתה מבצע סריקה מהירה של הנוכחים, מזהה את הילדים ומכריז בקול הכי מתלהב שלך - תראה חמוד הנה מתן וגל וניר מהגן, איזה כיף, מעניין מה הם עושים שם", ועוד לפני שסיימת להגות את המילה שם הילד כבר רץ בספרינט לראות מה הוא מפסיד. שווה לתחקר היכן ילדי הגן מבלים.
  

• הורים משקיענים – עוד חומר אנושי משובח, אך מורכב. הורים אלו יוצרים קונפליקט ותחושת אי-נוחות קלה משום שמצד אחד הם שמים לך מראה מול הפרצוף – אתה עצלן ואתה לא משקיע בילדים שלך מספיק. מצד שני הם תמיד יעזרו לילדים אחרים, כולל הילד שלך שצריך שיעלו אותו לחלק הגבוה של הנדנדה בדיוק כשלא בא לקום מהספסל.
  

• אוטו-גלידה. זוכרים את הגזלן? ובכן בגרסת שנות האלפיים הם נקראים אוטו-גלידה – ככה זה כשהמחירים שלך מופקעים באותה מידה כמו בפיצוציה. ומה תפקידו של האוטו גלידה חוץ מלעזור בטינוף מסיבי של בגדי הילדים שלך? כלי מיקוח – "אם לא תתנהג יפה לא תקבל גלידה מהאוטו-גלידה" – כה פשוט וכה יעיל. העובדה שהאוטו-גלידה מגיע בסביבות 6 מעניקה לך ההורה טווח של שעתיים ליישם את הטקטיקה שנוסתה בהצלחה בכל ביקור בגן שעשועים.
  

אז אם גן השעשועים שלך עונה על רשימה זו או על חלקה, סביר להניח שתוכל למצוא עצמך יושב על הספסל בניחותא וחושב מה לעזאזל אני אבשל להם לארוחת ערב...