שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    ייצור מכונית בישראל? בהחלט אפשרי

    ממש בימים אלה מנסה יהודי בשם אלן לובינסקי לחדש את תעשיית הרכב בישראל. על הפרק - מכונית פתוחה קטנה על בסיס סמארט רודסטר ובמחיר אטרקטיבי. מה חסר? אישור של המדינה וסכום כסף צנוע של 100 מיליון דולר. היצרן העתידי מבטיח למשקיעים: "אין כאן שום סיכונים"

    ייצור מכונית מודרנית בישראל? נשמע לכם הזוי לחלוטין, וכנראה בצדק. אנחנו שוק רכב קטן יחסית, המדינות סביבנו לא ממש ממתינות לרכוש כלי רכב שיוצרו בישראל, ייצוא לחו"ל יעלה הרבה כסף, עלות הייצור גבוהה למדי ואין תשתית. ובכל זאת, מסתבר שיש מי שרואה את הדברים אחרת. לגמרי אחרת. שמו אלן לובינסקי (שום קשר ליבואני פיז'ו סיטרואן), ואם להאמין לו, תעשיית הרכב הישראלית עומדת לפני מהפיכה.


    AC אייס. האם תיוצר בקרוב בישראל? 

     

    • 2003: שיחה ראשונה עם אלן לובינסקי

    • יצרנית הרכב AC

     

    אלן לובינסקי הוא יהודי ממוצא דרום אפריקני, נשוי לישראלית ילידת נתניה  המבלה בישראל מספר חודשים בשנה, ורוצה להקים בארץ מפעל שייצר

    מכוניות ספורט. פשוט, נכון? השאלה היחידה היא: למה הוא חושב שזה כדאי לו. והתשובה מעט מורכבת, אבל חד-משמעית.

     

    נתחיל בכך שלאחרונה רכשה יצרנית מכוניות ספורט בריטית בשם "קימבר", את זכויות היצור של הסמארט-רודסטאר מחברת דיימלר. למרות הצלחה מסוימת ולא מעט גרסאות נוספות למכונית הזעירה והמקורית, החליטה היצרנית - למעשה, מרצדס - כי ההתעסקות עם מכוניות נישה כמו הרודסטר, לא ממש מתאימה להם. והשאיפה של דיימלר לוותר על הדגם הזה, שבפיתוחו הושקע לא מעט, תאמה מצויין את השאיפות של קימבר להרחיב את מגוון הדגמים שלה. תחילה ניסו שם לרכוש את MG הבריטית, אבל את העסק הזה הם הפסידו כזכור לסינים.

     

    כך או אחרת, הזכויות על הרודסטר נרכשו, ובסוף 2005 קיבל אלן לובינסקי שיחה בה נשאל אם הוא מעוניין לקבל את זכויות היצור האמורות. השיחה הזו הניעה מו"מ מזורז, שבסיומו נחתם ב-2006 הסכם בין שתי החברות, לפיו יעבור יצור הסמארט רודסטר לחברת AC. ואיך זה קשור לישראל? לובינסקי רוצה לבנות את המכונית כאן.


     

    יודע במה מדובר

    "אני מכיר בגדול את ההסטוריה של יצור הרכב בישראל, כולל הכשלונות. אבל אני מדבר על משהו אחר לגמרי. כל קו היצור של המכונית ארוז אצלי בקונטיינרים, וממתין להרכבה במדינה שבה אבחר. ההשקעה הנדרשת בהקמת קו היצור היא כ-100 מיליון דולר, אבל כמעט ללא סיכונים כלשהם. תוכניות העבודה מדברות על רווח כבר בשנה השניה לפעילות".

     

    "מדובר במכונית מודרנית" אומר לובינסקי, "שתצוייד במנועי מיצובישי שנרכשים תחת הסכם. היו לי הצעות להקים את מפעל ההרכבה בווילס, גרמניה ובסין, אבל אני מעדיף את ישראל. באירופה עלויות הייצור גבוהות מאוד, ואילו בידי הסינים

    לא הייתי רוצה עדיין להפקיד יצור מכונית יוקרתית ומתוחכמת. זה עלול לפגוע במוניטין שלה. יש שם אמנם יתרונות גדולים בעלות היצור, אבל פגיעה במוניטין עלולה להיות גדולה מתועלת החסכון בעלויות".

     

    נראה כי לובינסקי יודע על מה הוא מדבר, בהתייחס לשוק הישראלי. "מבדיקה ראשונית שעשיתי כאן, התברר שעלות שעת עבודה תנוע בין 40 ל-50 שקל. זה כמובן לא מעט, אבל היתרון הגדול במכונית הזו הוא זמן בנייה של שלוש שעות בלבד, לעומת 11 עד 16 שעות למכונית דומה אצל יצרנים אחרים. יש קשר עם ספקים שישלחו לכאן את כל חלקי הרכב, החל ממנועים ותיבות הילוכים, וכלה בחלקי פלסטיק. ההרכבה מאוד מהירה ומתוחכמת, ובישראל יש עובדים מיומנים ואנשי פיתוח והייטק מעולים. מאחר ואנחנו מדברים כבר על יצור דורות נוספים ל-AC Ace, ישראל נראית לי מקום מתאים ביותר. השותפים הבריטיים, קבוצת קימבר, כבר הסכימו לכך", הוא מוסיף.

     

    ולמה בעצם לא להמשיך במלטה?

     

    "זה מקום קטן מדי, שמתאים לייצור "בייתי" של 35 עד 40 מכוניות לשנה. אני מדבר על מפעל שאמור לייצר בשנה הראשונה 580 מכוניות, וכבר בשנה השניה להגיע ליצור של 9,600 מכוניות. החל מ-2011 מתוכנן המפעל לייצר מעל 21 אלף מכוניות בשנה, כולל דגמים חדשים שיפותחו. מפעל כזה צריך להעסיק כ-250 עובדים, וזה לא בנוי על מלטה".

     

    תוכנית העבודה של המכונית החדשה תהיה בשני שלבים: בראשון תבוסס על הסמארט רודסטר, עם שינויים מינימליים. בין היתר יוחלפו המנועים הקיימים ביחידות חסכוניות, יעילות ו"ירוקות" יותר של מיצובישי, ויותקנו תיבות חמישה הילוכים ידניות מתוצרת גטראג. בעתיד צפויה תיבה אוטומטית רציפה. לדברי

    לובינסקי, בשלב הבא אמור להתבצע מעבר למנועים היברידיים חסכוניים במיוחד, וגם כאלה שיעשו שימוש באתנול. "המנועים שלנו יותאמו לדרישות המחמירות ביותר של השוק האמריקאי, שגם אליו קורצת החברה, ולדרישות תקני הזיהום של השוק האירופי עד 2010".

     

    השוק הראשון אליו יופנו המכוניות החדשות יהיה השוק הבריטי ("שם מצפים למכונית בכליון עיניים") ומרכז אירופה. מרבית המכוניות שייוצרו מיועדות לשווקים אלה. השוק הישראלי יאלץ כנראה להמתין ל-AC. שווקים נוספים אליהם תיועד המכונית יהיו היפני, אוסטרלי וארה"ב.

     

    ומה על המרחק הגדול שצריכות לעשות המכוניות לשוק היעד?

     

    את לובינסקי לא מפחידה העובדה שישראל רחוקה גיאוגרפית מיעדי היצוא. "על מה אנחנו מדברים, על פער של כ-200 דולר לכל היותר בהוצאות הובלה", הוא אומר. "זה לא משמעותי במכונית כזו".

     

    ענייני פיננסים, ללא סיכון

    אז עכשיו, יחד עם עורך הדין שלו, רם צרפתי, מנסה לובינסקי למצוא משקיעים להקמת המפעל. מחצית מההשקעה צריכה להיות בהון (מניות), מחציתו בהלוואות בעלים. עם זאת, הוא היה מעדיף קבוצה של מספר בעלי הון, שיכנסו כשותפים למפעל, אבל אינו פוסל גם אפשרויות אחרות. כולל העברת עד 75% מהבעלות על המפעל החדש, לשותפים.

     

    באמצעות עו"ד צרפתי פנה כבר למשרד המסחר והתעשיה, לפני כחודש. אלא שכרגיל במציאות שלנו, תשובה עדיין לא קיבל. בינתיים לפחות, הוא לא אומר נואש, פונה בימים אלה למשרד התחבורה, וכמובן מתחיל בסבב פניות למשקיעים פוטנציאליים. יש לכם 100 מיליון דולר שמחפשים השקעות? לובינסקי ממתין.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    סמארט רודסטר...
    ...תחזור לחיים כמכונית כחול-לבן?
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים