שתף קטע נבחר
צילום: גבי מנשה

מתברר שיש גם אמהות כוּסיות

אם פעם אמא היתה היצור הזה - השמנה עם הבקבוקים - היום בעידן של אמהות כמו גלית גוטמן ושירז טל, אם את לא נכנסת לסקיני ג'ינס הארור שבועיים אחרי הלידה - משהו לא בסדר. ריקי כהן עם מושג חדש שדגה ברשת: MILF - Mothers I'd like to fuck. שתהיו בעניינים

בשיח הבלוגרים, אלו מהמין הזכרי, גיליתי לאחרונה מושג שהתהווה בשנים האחרונות: MILF. לא, זה אינו שמה של חברה המייצרת סירי ברזל יצוק שאינם מחלידים, אלא ראשי התיבות של המושג Mothers I`d like to fuck.

 

עכשיו תרחיקו את בני השלוש עשרה ומטה מהמסך בבקשה. לא מטעמי פוריטניות. הם פשוט יכולים להיגעל מהאפשרות שאמא שלהם היא יצור מיני, עובדה שעדיין נתפסת כאוקסימורונית אצל חלק מבני האדם, זכרים ונקבות כאחד.

 

אבל בתקופה הזו - והמושג החינני ממחיש זאת - ניצב אתגר חדש בפני אלו שעדיין מפרידים פסיכולוגית את האמהוּת מהמיניות. מדובר באמהות העובדות בלהיראות כמו גלית גוטמן ושירז טל, בשלב של שתי דקות אחרי הלידה, כלומר, להיכנס לסקיני ג'ינס הארור, כשהתינוק בן שבועיים. גם זו סוג של תחרות בין אמהות.

 


ההריון של מירי בוהדנה

 

"מניקות אינן זמינות לסקס"

הדוגמניות המקומיות שהפכו לאמהות, מטביעות מודלים נערצים גם עבור מי שאינן משמשות מושא לחלומות רטובים במקצוען. זה נחשב אפילו לסוג של הגשמה נשית - להיות אמא ולהישאר דקיקה כמו פעם. תראו למשל את עמליה רוזנבלום, העיתונאית והסופרת, שעושה יופי של קריירה מטור אישי בטיים אאוט המדווח איך מדי שבוע נופל ברשת עובר אורח אחר שנשבה בקסמיה הלא מושגים. שלא לדבר על דנה ספקטור, כמובן.

 

האם המושג הזה, MILF, מצביע על האקזוטיקה של האמא כיצור מיני בעיני גברים שהמיתוס והארכיטיפ שלהם על האם כדמות טהורה התקבע בהכרה שלהם מילדות? ברשימה בבלוג שכותב השדרן והעיתונאי בועז כהן, שכותרתה "לא. זה לא שאנחנו נגד הנקה", הוא כתב: "נאמר זאת פשוט, קצר ואכזרי: 99% מהנשים המיניקות אינן זמינות לסקס".

 

הרשימה הזו מייצגת יפה את מגזר הגברים שהאלמנטים האימהיים (ומה יותר אימהי מהנקה), סותרים אצלם לוגית את מיניותה: "אני לא חושב ככה", טוען בועז כהן. "המציאות היא כזו, שרוב הנשים שיש להן תינוק קטן, שהן מחליפות לו חיתול, הן למעשה, מתוקף המציאות, בעצם פורשות לתקופה מסוימת מעולם יחסי המין. זה נתפס כמהות הזוגיות בין גבר לאשה, כי ללכת לסרט או לדבר שיחות נפש אתה יכול עם חבר.

 

"הדבר היחיד שמבדיל אותך ואותה מכל העולם זה הסקס. זה אפילו לא סוד שמור. זה הדבר הכי מטריד גברים בעולם. זה שיש להם עכשיו פחות סקס. הבעיה היא לא עם ההנקה, אלא זה שזה נתפס כדבר מאוד מיני. שדיים זה דבר מיני, נקודה".

 

בגלל זה אתם כל כך נרגשים לראות אמהות שנתפסות כסקסיות?

"בעיני המושג של אמא כיצור מיני, השתנה הרבה קודם. זה התחיל ברגע שנשים הצטלמו כמו דמי מור כאמא מינית (שהצטלמה בעירום בחודש תשיעי. ר.כ), מה שמעולם לא היה עולה על הדעת לפני כן. ואת רואה עכשיו, יש הרבה מאוד אמהות כוסיות. זה היה מאוד נדיר לפני כן.

 

"כשהייתי קטן למשל, אמא שלי הייתה מאוד קפדנית בקשר למראה החיצוני. היא לא הייתה יוצאת מהבית לא מאופרת. היא הייתה יוצאת איתי לגינה, כשהייתי בן שנתיים והתלבשה כאילו יצאה לנשף. אז זה היה מאוד חריג בסביבה שלה, והיא ספגה המון המון עוינות בגלל זה. היא ישבה לבד בגינה. אמרו לה, 'את סנובית, ככה יוצאים עם הילד לגינה?' כי אמא הייתה היצור הזה, השמנה, עם הבקבוקים".

 


גלית גוטמן

 

רודן הרזון לא פוסח על אימהות

אם בודקים את הקריקטורות למשל, רואים את המהפך שעברה דמות האם בין האיורים שלה בקריקטורות של עמוד התשבצים ב-'7 ימים', כדמות נשית כרסתנית, העסוקה בכביסות ונקיונות, לבין הדמויות שמאיירת דניאלה לונדון דקל ב"חמודי", שהן אופנתיות ואטרקטיביות.

 

ואם מרחיבים לעוד דוגמה מהתרבות הפופולארית, מספיק להזכיר את 'עקרות בית נואשות', שמידה 38 אצלן היא בושה שיש להסתיר, כי 36 זה המודל הנחשק. כששודר הפרק הזה, אפשר היה לרשוף מול המסך בזעם "אין אמהות כאלו, רבאק". אבל, למרבה ששון האבות שכן מבקרים בגינה, יש גם יש. והן הולכות ומתרבות - אמהות הסקיני והחצי בטן, היום בצפון תל אביב, מחר בפארק הקרוב לביתך.

 

אז רודן הרזון לא פוסח גם על אימהות. זה לא כל כך חדש, וזה די מדכא. כי אם לאמא יש שלוש משרות ומשהו, בין התינוק לקריירה, לבית ולזוגיות, הנה נוספה לה עוד משרה: לעבוד בלהיות כוסית. אי אפשר להימלט מזה.

 

אם לעסוק בתחביב הכי חביב עלי ולדבר על עצמי, אני הייתי מקבלת את הציון 'לא מספיק' במשרה הזו, וקרוב לוודאי שלבסוף הייתי מקבלת גם מכתב פיטורין. כי מידה 44 זה לא-לא גדול בטרנד הקשיח הזה. ולא שהייתי לוקחת את הגזירה הזו קשה מדי. עצמאות נשית זה לא רק היכולת לרכוש לעצמך סקיני יקר, אלא לנכס לעצמך את החושניות שבאכילה בריאה ולא קורבנית שסופרת כל קלוריה.

 


שירז טל

 

קדושה או קדֶשה

אורנה קזין, סופרת ועיתונאית פמיניסטית, שכותבת על נושאי מגדר, חושבת שזה קשור למיתוס היופי העכשווי: "יש את כל העניין שנשים נכנסות לדיכאון אם הן עולות במשקל בהריון ולא יורדות אחרי הלידה. אולי עכשיו הצייתנות העיוורת לעריצות הרזון תוקפת גם אמהות.

 

"מה שקופץ לי לראש זה שתמיד היה את העניין של קדושה או קדֶשה, לכאורה הקדושה יכולה להיות גם קדשה. היא לא צריכה להיות כל כך קדושה, ולכן גם מי שאינה אמא לא צריכה להיות זונה. לכאורה זה מצב טוב, כי הדיכוטומיה הזו מטשטשת, כי זה אומר שאם את לא אמא את כבר לא זונה. זה עוד אחד מהדברים שקורים עם הפמיניזם".

 

אז עכשיו יש לנשים עוד עבודה - לא רק להיות אמהות טובות, קרייריסטיות ובנות זוג?

 

"על פניו, אבל הן לא נולדו אמהות. הן שמרו על העבודה, כי הן עבדו בלהיות כוסיות עוד לפני שהיו אמהות. בעיני מה שצריך לקרות זה לא שאמהות יעבדו בלהיות כוסיות, אלא שישתנה המושג של מה זה סקסי, ואז גם אמא לא תצטרך להתנכר לגוף המיניק, ולשלב הזה בחיים.

 

"גם אם זה כולל עליה במשקל וציצי, זה צריך להיות סקסי בעולם, כי סקסי צריך להיות קשור לחיוּת, לויטאליות, ומה שקורה עם עריצות הרזון זה שהסקסי זה מה שרזה, מודחק ומסורס. מה שסקסי זה מה שחי, שופע וקורן. השפע, הנתינה, החיבור, והחיות".

 

בפורום האמהות שאני מכירה, יש נשים שמתפארות בכך שהן נכנסות לסקיני גי'נס...

 

"זה נראה לי עצוב, על פניו. מה רע בלהיות שופעת ובמצב הגופני המתאים לשלב הזה בחיים?"

 

לטורים האחרונים בסדרה:

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
גלית גוטמן
צילום: קרן נתנזון
שירז טל
מומלצים