למה העבודה לא ממריאה

מפלגת העבודה היא מפלגה היסטורית, בעלת שורשים והישגים חסרי תקדים. היא גם מנוהלת באורח דמוקרטי, בשונה מרוב המפלגות במדינת ישראל. אלא שהציבור אינו נוטר למפלגות על שיטות בחירה בלתי-דמוקרטיות; הוא מתעניין יותר בטיב הרשימה ובעומד בראשה, מאשר באופן הבחירה ובשמירה על עקרונות דמוקרטיים.

הבחירות הפנימיות במפלגת העבודה נערכות בשעה שהיא נראית כמתכווצת: ב-1996 מנה ספר המפקד 300 אלף מתפקדים, וכיום הוא מונה מעט יותר מ-100 אלף. נכון שמספר המתפקדים כשלעצמו אינו מעיד על עוצמתה של המפלגה, אבל אם נוסיף לכך את הנתונים הדמוגרפיים והאידיאולוגיים, נקבל תמונה שלמה.

מפלגת העבודה לא מצליחה להמריא כבר תקופה ממושכת. המפלגה לא הסתגלה לשינויים בהרכב האוכלוסייה, שעה ששני ציבורים חשובים - העולים מחבר העמים והציבור הדתי - אינם רואים בה חלופה להנהגה לאומית. אחרי מאורעות אוקטובר 2000, איבדה המפלגה גם חלק גדול מאחיזתה ברחוב הערבי. בתנאי פתיחה שכאלה ייאלץ המנצח בפריימריז לתפקד. ראשית יהיה עליו לשכנע את מפלגתו שבחירתו מוצדקת - ובהמשך, לפרוץ פריצה של ממש לציבורים החסומים בפני המפלגה.

מבחנו הראשון של המועמד הנבחר לא יהיה בהתייחסות לאהוד אולמרט וממשלתו. כאן אמרו המועמדים את דברם, ואינני בטוח שיעמדו ביעדים שהציבו. המבחן האמיתי יהיה ביכולת ללכד את השורות ולפעול כצוות. מנהיג אמיתי הוא זה המסוגל להתעלות מעל לאינטרסים אישיים, שעלו בתקופת הפריימריז, ולגבש הנהגה מאוחדת, המופיעה מול דעת הקהל כיחידה מגובשת, לוחמת וחותרת להשפעה.

אבל המבחן הרעיוני והמדיני יהיה ביכולתה של העבודה ליצור תשתית לחידוש תהליך השלום. ישראל, שבמדיניות קצרת טווח הביאה את החמאס לשליטה בגזרה הפלסטינית, נאלצת להיאבק מול יריב שאיננו חפץ להכיר בקיומה. המאבק המזוין מול חמאס אסור שישכיח את העיקר: ישראל חייבת, תוך מספר שנים, להשיג הסכם שלום עם העולם הערבי, שהרי החלופה לכך היא מסוכנת ביותר מבחינת עתידה ועצמתה. אבל בעת ובעונה אחת, אסור שמאזן האימה בין ישראל לעולם הערבי יופר. מכאן שהדרך להשגת שלום היא שמירה על העוצמה הביטחונית, המדינית והכלכלית.

המאבק שמזדקר כרגע הוא בעיקר בין עמי אילון לאהוד ברק. הראשון, שדמותו מהווה חידוש חשוב בנוף הפוליטי שהלך והידלדל, מביא איתו ערכים ואמינות ומידה רבה של מקובלות בדעת הקהל הישראלית. ברק, המוכשר והיצירתי - חסרונו נעוץ יותר באישיותו מאשר בכישוריו. אם יידע לשלב ידיים עם אחרים, הוא יעלה את עוצמת מנהיגותו ואת יכולתו להביא שינוי לישראל, שינוי לו היא כה זקוקה.