יעלון: מקומו של המפקד מול מסכי הפלאזמה

מפקדי צה"ל, שזכו לביקורת קשה במלחמת לבנון השנייה, על כך שבמקום להיות עם החיילים שלהם בשדה הקרב הם העדיפו לשבת מול מסכי הפלאזמה הרחק משם, זכו הערב (יום ב') לגיבוי לא צפוי מהרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף (מיל.) משה (בוגי) יעלון. 

בכנס שנערך באוניברסיטת תל-אביב, הסביר יעלון שהטכנולוגיה המתקדמת של ימינו יצרה מצבים חדשים לגמרי. "איפה המקום הכי טוב שמפקד יכול לשבת היום אם לא מול מסף פלאזמה? אנחנו מחנכים כל השנים שמקומו של המפקד הוא במקום בו הוא יכול לקבל את ההחלטות הכי טובות. אם מצפייה במסך הוא יכול לקבל מידע על מיקום האויב בזמן אמיתי ואת מיקום כוחותינו, אז למה מפקד החטיבה צריך לזחול עם משקפת לראיית לילה, בהנחה שהיא אינה סגורה?"

בוגי יעלון בכנס באוניברסיטת תל-אביב (צילום: עופר עמרם)

לאחר שעקץ את שר הביטחון, עמיר פרץ, הוא המשיך לגבות את תפקוד המפקדים. "בשביל זה להיות שם? כדי שהחיילים יראו אותם? יש מצבים קשים שהמפקד אכן צריך להיות בשטח, אם יש הסתבכות או בעיה אחרת. אבל במציאות הזאת, ללא ספק מקומו של המפקד מול מסכי הפלאזמה".

במהלך נאומו של יעלון לא הוזכר במפורש שמו של הרמטכ"ל הקודם, דן חלוץ, אבל הוא מתח ביקורת על-כך שמחליפו בתפקיד לא שיתף מספיק את המטכ"ל. "אתה לא מומחה לשכם או מומחה ללבנון, אלה מתחתיך צריכים לדעת שהם המומחים. הם יוצרים ומספקים לך את הידע כדי לקבל החלטות... אני טוען שיש דמיון בין מה שקרה במלחמת יום הכיפורים לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים, לבין כשלון מלחמת לבנון השנייה אחרי ההישגים מול הטרור הפלסטיני והתפקוד המוצלח של הצבא בתוכנית ההתנתקות. זה קורה דווקא כשאתה מצליח, נדמה שהכל הולך בקלות"

יעלון צידד במדיניות בה נקטה ישראל בשנים בהן כיהן כרמטכ"ל, בכל הקשור להחלטה שמעבר לפעולות נקודתיות בתגובה לפרובוקציות של חיזבאללה. לדבריו, לקראת סיום תפקידו, במחצית השניה של שנת 2005, הנחה לערוך הערכת מצב מחודשת בעניין, זאת לאור יציאת הסורים מלבנון, ההסתבכות של ארצות הברית בעיראק וכן תוכנית ההתנתקות. "לי היה ברור שלאחר ההתנתקות אנו צפויים לפתיחת רעה גם מדרום וגם מצפון... המשמעות של ההתנתקות היא בלימת המצב האסטרטגי של המתקפה ועצירתה".

לדברי הרמטכ"ל לשעבר, צה"ל בשנת 2006 היה אמור להיות ערוך לתרחיש של עימות ברצועת עזה או בלבנון. "ב-12 ביולי המילואים היו צריכים להתגייס, החיילים הסדירים היו צריכים לעבור מיד במתקנים מתאימים בשטח מדמה", ציין. הוא סיפר כי בהיותו בוושינגטון, עם תחילת המלחמה הבין כי יש ניסיון ליצור מהלך אווירי שממנו יקצרו את הפירות תוך ימים ספורים עבור מהלך מדיני. "אני הזדעקתי שהבנתי מהאמריקאים בוושינגטון שישראל מבקשת עוד זמן ומצד שני אין החלטה לגייס מילואים. שם איבדתי קשר לוגי עם מה באמת רוצים לעשות". הוא אף ציין כי ניתן היה להשיג הסכם הפסקת אש טוב יותר מהחלטת מועצת הביטחון 1701, אם המלחמה הייתה נעצרת בנקודה הזו".