הצעה: אתרי מחנות הריכוז ידרשו דמי כניסה

כמה מאתרי מחנות הריכוז הנאציים שוקלים להתחיל ולגבות תשלום דמי כניסה כדי לממן את המוזיאונים הפועלים בשטחם - כך מדווח הבוקר (ה') העיתון הבריטי "הטיימס".

אחד האתרים ששוקל לגבות תשלום בכניסה הוא דכאו, בפאתי מינכן. פיטר דיץ דה-לוס, נשיא המועצה הבינלאומית של אתר מחנה ההשמדה דכאו, סבור כי אין מנוס אלא לגבות תשלום מהמבקרים באתר. לדבריו, אין למוזיאון הפועל במקום דרך לממן את תוכניות הלימוד המופעלות בו.

בדכאו מבקרים מדי שנה כ-800 אלף מבקרים, אולם לדברי אנשי המוזיאון, התקציב שלהם מאפשר להם להעסיק רק מדריך אחד. לדברי דה-לוס, תוך חמש שנים המועצה המנהלת את אתר המחנה תהיה מרוששת לגמרי.

אתרי מחנות ההשמדה בוכנוואלד וראבנסברוק שוקלים גם הם לגבות תשלום, והיוזמה מעוררת ביקורת חריפה בגרמניה. המועצה המרכזית של יהודי גרמניה טוענת כי מדובר בשערוריה. "אלה הם בתי קברות. אתה לא אמור לשלם כדי להתאבל על מתיך", אמר דובר המועצה.

אך מה שנראה כמו שבירת טאבו הוא למעשה נושא דיון בעל משמעות. אין טעם, אומרים אנשי המוזיאונים שבאתרי המחנות, לשמר את האתרים אם לא ניתן להעסיק אנשים שיסבירו למבקרים מה הם רואים ומדוע אנשים נרצחו במקום זה.

"אנו נאלצים לדחות בין שליש למחצית מהבקשות לסיורים מודרכים", אמר גינטר מורש, האחראי על אתר ההנצחה באתרי המחנות סקנסהאוזן, רבנסברוק וברנדנבורג.

אתרי מחנות הריכוז וההשמדה לשעבר בגרמניה מנוהלים במימון הממשלה הפדרלית הגרמנית והממשלות של מדינות המחוז השונות, אך לדברי מנהלי המוזיאונים, התקציבים בקושי מספיקים לתיפעול האתרים. לדברי מורש, אין לו תקציב לתערוכות מיוחדות או סמינרים, ותקציב ההוצאות לאור למשל אינו מאפשר הוצאה של יותר משני קטלוגים בשנה.

אתר מחנה ההשמדה הגדול ביותר, באושוויץ, זוכה לתיקצוב נדיב יותר ולתמיכה של פילנטרופים דוגמת רונלד לאודר, שמסייע לשיקום הבלוקים שבנויים מעץ. לעומת זאת, אתרי מחנות הריכוז בגרמניה מעוררים הרבה פחות עניין, וחברות אינן מעוניינות לתמוך בהם פיננסית משום שאינן רוצות להעניק חסות לאתרי השמדה.