שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    משרד הפנים: לא כל בנייני ה"פל-קל" מסוכנים
    בישראל 1,300 בניינים שנבנו בשיטת "פל-קל", שהביאה לאסון ורסאי. ארגון מהנדסי הבנייה: "בניין שנבנה בשיטת הפל-קל יכול להיות לא תקני, אבל לא בהכרח מסוכן; הסכנה האמיתית היא לבניינים שהעומס בהם כבד ולא לבנייני מגורים או משרדים"

    בנק ישראל, בית הדין הרבני בתל אביב, בית הדואר בחולון, הקניון ברחובות, בניין הספריה באוניברסיטת תל-אביב, עשרות מתנ"סים, אולמות אירועים ובנייני מגורים - כל אלה נבנו מאז סוף שנות ה-70 בשיטת ה"פל-קל" (חלקם נבדקו וחוזקו בינתיים).

     

    הבוקר (ה') דן בית המשפט המחוזי בירושלים את אלי רון, ממציא השיטה, ל-4 שנות מאסר בפועל לאחר שהורשע בגרימת מוות ברשלנות וחבלה ברשלנות שגרמו לאסון באולמי ורסאי בירושלים, שבו נהרגו 23 בני אדם ונפצעו 300 איש (ראה מסגרת).

     

    "הסכנה לבנייני מגורים ומשרדים שנבנו בשיטת הפל-קל איננה גדולה", אומר בערב שאחרי גזר הדין החמור מהנדס הבניין דוד ישראל, מ"מ מקום יו"ר ארגון המהנדסים לבנייה ותשתיות.

     

    "הסכנה המשמעותית יותר היא למקומות שיש בהם עומסים גדולים נקודתיים, או עומס דינמי מתחלף כמו למשל כתוצאה מפעילות מסחרית או תעשייתית לדוגמה בקניונים ובאולמות אירועים. בניין שנבנה בשיטת הפל-קל יכול להיות לא תקני, אבל לא בהכרח מסוכן", אומר דוד.

     

    מהו "פל-קל"?

    שיטת הפל קל הומצאה על ידי אלי רון שהיה בתקופתו מהנדס ראשי במע"צ, מסביר דוד. "השיטה מבוססת על רעיון של הכנסת גופים שאמורים לייצר חללים בתקרות ועל ידי זה מקטינים את המשקל של התקרה ומחזירים את עלויות הברזל. במשך השנים נהגו להשתמש בכל מיני חומרים לביטון החללים כמו קלקר או איטונג ועד כאן זה לגיטימי. אלי רון הכניס לשימוש כחללים את ארגזי הפח וכאן טמונה הבעיה. רון ייחס לארגזי הפח תכונות קונסטרוקטיביות (של חוזק) שלא היו להם, תכונות שגם היו שנויות במחלוקת המון שנים", אומר דוד.  

     

    1,300 מבני "פל-קל" בישראל

    לפי נתונים שבידינו אומר דוד פילזר, מנהל אגף להנחיות ולתקנות תכנון ובנייה במשרד הפנים, בישראל 1,300 בניינים שנבנו בשיטת הפל-קל, לא כולם מסוכנים וחלקם תוקנו.

     

    "עד שלהי שנות ה-90 שיטת הפל-קל לא היתה ידועה לנו לפרטיה" מתייחס פיזלר לרקע שהוביל לאסון הקשה. "ב-1996 כאשר הוכח לנו מעבר לכל ספק כי השיטה לא עונה על תקני הבנייה המופיעים בחוקת הבטון, הוציא משרד הפנים חוזר מנכ"ל שאסר בנייה בשיטת הפל-קל, החוזר הופץ לכל הרשויות המקומיות, לא שאני יכול להגיד שכולן פעלו בהתאם".

     

    "בשנת 1998 קיבלנו דיווח על מצב מסוכן במבנה קניון רחובות שהיה חשש לקריסתו, הוצאנו עוד חוזר בו הכרזנו כי השיטה פסולה וביקשנו לאתר את המבנים המסוכנים ולבדוק אותם, אבל זה נכנס לתודעה רק לאחר האסון. אז גם תוקן וחוזק הקניון האמור ברחובות".

     

    ועדה רודפת ועדה

    "בדו"ח הביניים של ועדת זיילר (הועדה בראשות השופט המחוזי דאז ורדי זיילר שהוקמה לבדיקת ליקויי בנייה והשלכות הפל קל -נ.ס) המליצה הוועדה להקים גוף מעשי שימנע אסונות כתוצאה משימוש בשיטה. הממשלה הקימה מטה הנדסי מקצועי ומנהלת מטה, אך הרכבם היה בעייתי כי הם אוישו על ידי גורמים ממשלתיים וחוץ ממשלתיים וגם גורמים שעסקו בפל קל. הועדה פוזרה אך משרד הפנים המשיך להוציא הנחיות בנושא" אומר פילזר.

     

    "בפברואר 2006 הוקמה ועדה בהרכב חדש על טהרת עובדי המדינה כאשר הנחיות הועדה נחתמו היום ויופצו בימים הקרוביםן" אומר פילזר. "ההנחיות קובעות איך לבדוק ואיך לחזק. להערכתנו מחצית מהבניינים שנבנו בשיטה לא טופלו, יש מבנים מסוימים שההנחייה לגביהם זה להוריד עומסים או לנהל מעקב מתמשך ובאחרים מתבקשים תיקונים".

     

    יש לבדוק כל מבנה באופן פרטני

    לדברי דוד, יש לבדוק כל מבנה באופן פרטני ולבחון למה שימשו אותם 'ארגזי הפח', "האם רק לסגירת חללים בתקרה (כמו במקרה של בנק ישראל) ואז המבנה לא מסוכן, או שמא שימשו ליצירת חוזק בתיקרה ואז דרוש תיקון".

     

    על אופן התיקון אומר דוד כי יש אפשרות להתערבות חיצונית כמו תמיכה של קורות ברזל או התערבות בתוך התקרה פנימה. "תיקנתי 100 מבנים כאלה ואין פתרונות מדף, אין בניין שדומה למשנהו וצריך לבדוק כל בניין ומאפייניו".

     

    דוד מבהיר כי העלויות מורכבות משני פרמטרים: התיקון הישיר שיכול להגיע ל-100-150 דולר למ"ר, כאשר זו העלות הזניחה ביותר. זאת, כיוון שעל מנת להגיע לתיקון שלד הבניין שמצופה בחומרי גלם יש לעבור תקרות אקוסטיות, להרים תשתיות חשמל, מחיצות ושטיחים, פעולות שיכולות להגיע גם לעלויות נוספות של 200 דולר למ"ר, לא כולל עלויות השבתה הנכס לתקופת של כמה חודשים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אלי רון, 4 שנות מאסר
    צילום: גיל יוחנן
    צילום גלי תיבון
    הריסות האולם
    צילום גלי תיבון
    מומלצים