שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם

    לבני לוינוגרד: ביקשתי פגישה - לא קיבלתי

    שרת החוץ חשבה שהמבצע יימשך 24 שעות, כדי להשיג יעד מדיני. בעדותה בוועדת וינוגרד סיפרה שראש הממשלה לא הקשיב לה בישיבות ובשיחות הטלפון: "הוא אמר לי שאני לא אדאג, שאני ארגע". ומה עם ההסברה?

    שרת החוץ, ציפי לבני, ניסתה להיפגש עם ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בימים הראשונים של מלחמת לבנון השנייה על-מנת להשפיע עליו ללכת בכיוון המדיני ולא הצבאי. אולם השניים לא נפגשו בארבע עיניים עד ירי הרקטות לעבר חיפה - בו נהרגו שמונה בני אדם במוסך הרכבת בעיר. כך עולה מעדותה של לבני בוועדת וינוגרד המתפרסמת היום (א'). 

     

     

    בעדותה תיארה לבני את השתלשלות העניינים בימים הראשונים של המלחמה: "אני ביקשתי לעשות פגישה, לעשות את היציאה המדינית ביום חמישי (יום לאחר פרוץ המלחמה), ולא קיבלתי את הפגישה. ביום שישי היה את הדאחיה (תקיפת הרובע הדרומי בביירות). ביום ראשון, לאחר ישיבת הממשלה, נכנסתי אליו לפגישה. בשלב הזה אני הגעתי עם עצמי, כאן זו גם תרשומת שלי ממש, שאני גם ארצה להשאיר לכם אותה. זה קצת מביך, כי זה ממש דברים שאני שרבטתי לעצמי".


    לבני מגיעה לוועדת וינוגרד (צילום: ניב קלדרון)

     

    על אחת הישיבות שלאחר פרוץ המלחמה היא אומרת: "בישיבה הזאת אני כבר מגיעה באיזה סוג של תחושה שפחות שומעים אותי, כי כשהתחלתי לדבר, אז ראש הממשלה בדיוק דיבר עם הרמטכ"ל או משהו, ואני עצרתי את דבריי, והוא אמר תתקדמי - תודה רבה, ואני אמרתי: אני לא סיימתי, אני מבקשת שתקשיב לי. ואז ראש הממשלה אמר: אני מקשיב לכל מילה ואפילו לכל ויברציה. זה היה גם איזה פונקציה של אותו שיחה". לגבי הפעולה בדאחיה, אמרה שרת החוץ בעדותה שהיא לא הצביעה בעד הפצצת דרום ביירות: "ראש הממשלה אמר עשית טעות בהצבעה על הדאחיה, אמרתי יכול להיות. אבל בעלות תועלת אני חושבת שזה לא היה נכון. יכול להיות".

     

    חברת הוועדה, פרופ' רות גביזון, שאלה את שרת החוץ: "למרות שמקבלים החלטה די סתומה בישיבה של הממשלה ב-12 ביולי. בישיבה של השביעייה (הקבינט המדיני-ביטחוני) באותו יום מאשרים מטרות, אבל שוב אין דיון?" על-כך ענתה לבני: "נקודתיות - נכון. הדיונים, רוב הדיונים עסקו, כשאת מדברת על מבצע, את מדברת בעצם על המלחמה ככזאת. וזה בשלב מאוחר נשאל, האם נתקדם כך או אחרת, אז מה המטרות שיושגו".

     

    לגבי היציאה למלחמה, אמרה שרת החוץ כי היא חשבה שמדובר במבצע צבאי מוגבל. "אני רוצה לתאר את העובדות, אני לא רוצה להיכנס - מבחינתי היציאה היתה יציאה ב-12 ליולי למבצע, שהיה אמור להסתיים באותו לילה - גג למחרת בצהריים. בראייה שלי היה צריך לתת את המכה הזאת, ולהישאר אחר-כך באיזה סוג של מה שקוראים 'עצימות נמוכה' על מנת לגייס את הקהילייה הבין לאומית, על מנת שתציל את לבנון מידי ישראל בהקשר הזה. שתקבל את ההחלטות שאנחנו רוצים שהיא תקבל. ברור לי מלכתחילה שהפעולה הזאת לא תסתיים. זאת אומרת אין נקודת הכרעה, אין נקודת ניצחון צבאית".

     

    אמרו לי להירגע

    חבר הוועדה, פרופ' יחזקאל דרור, שאל את לבני האם היא שלחה מכתב לאולמרט? "לא חשבתי על זה. אבל אני אתן את ההשתלשלות המדויקת. ולאחר מכן, אני נמצאת במצב שבו הצבא מבקש זמן. אני מדברת על הזמן אם אתם רוצים גם יש לי ברמה של לפחות חמש שיחות ליום, פחות או יותר, עם שרי חוץ מכל העולם, על מנת לגבש תמיכה בישראל, כשבמקביל היכולת שלי להריץ את התהליך המדיני עד ה-23 לחודש היא כמעט שולית. אני מנצלת את התקופה הזאת, גם כדי לנסות ולהגיע לראש הממשלה, וגם כדי להתחיל ולזרוע את השאלות האלה בקרב אלה שאני משוחחת אתם".

     

    לאורך כל עדותה ניסתה לבני לבסס את דבריה על מסמכים שהציגה. במקרים בהם לא היו בידיה המסמכים הדרושים או הוכחות לקיום שיחות טלפון עם ראש הממשלה, היא אף הציעה שהעוזר האישי שלה יעיד על כך. "ביקשתי להיפגש כדי להתחיל בתהליך המדיני. קיבלתי תשובה מראש הממשלה שאני לא אדאג, שאני ארגע. אני בקשתי בכל זאת להיפגש, כדי לתכנן את היציאה המדינית. זה היה ביום חמישי".

     

    בהמשך עדותה התייחסה שרת החוץ למטרות הפעולה הצבאית. "ביחס לנקודת סיום אמיתית אני אומרת, המטרות יכולות להיות החזרת כושר ההרתעה, החזרת חיילים, פירוק חיזבאללה והוצאתו מדרום לבנון, העברת צבא לבנון - אני אפילו לא מבינה את כתב ידי - ואז אני עוברת הלאה, ואני אומרת: המבצע הצבאי לא יכול להחזיר את החיילים, יכול לכתוש את חיזבאללה אבל בנקודה מסוימת המטרות יהיו לא איכותיות, לא תהיה תוחלת למבצע. לכן יש חשיבות ל-timing. ולכן אני אומרת, המבצע הוא צבאי, אבל הסיום הוא מדיני. אני אומרת שהלו"ז המדיני הוא יותר ארוך אם אנחנו רוצים יותר מהצהרות, כי היה רצון לראות משהו שהוא אפקטיבי יותר".

     

    על פעולות משרד החוץ בימים הראשונים של המלחמה: "ב-16 לחודש, לאחר הישיבה אצל ראש הממשלה, קיימתי אצלי דיון פנימי עם אנשי משרד החוץ, בשאלה על כוחות בין לאומיים כן או לא. כי כבר לפני זה ב-13 לחודש וב-14 לחודש כבר גובשו ניירות עבודה במשרד החוץ, עשינו ישיבות והתחילו להתגבש ישיבות עבודה, שבעצם כבר משרטטות את מה שאנחנו רוצים כיציאה מדינית, שבה אנחנו רוצים, לדעתי את כל החומר הזה יש לכם ממשרד החוץ. כבר ברור שב-14 לחודש, כבר ברור לנו מה אנחנו רוצים בעצם להציג כמתווה יציאה החוצה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לבני. חשבתי שיוצאים למבצע קצר
    צילום: יואב גלאי
    אולמרט. "ביקש שלא אדאג"
    צילום: גיל יוחנן
    דאחייה בביירות. "לא היה נכון"
    צילום: רויטרס
    גביזון. החלטות בלי דיון
    צילום: חיים צח
    מומלצים