המהפך - אין לו רגליים
שמחתן של לובשות המכנסיים על מסלול השירות הלאומי המיוחד שנפתח עבורן באגודה להתנדבות הייתה מוקדמת. אם מסתכלים באותיות הקטנות של המבצע, מגלים: ההשתפות אסורה על בנות שירות לאומי שרוצות להתנדב בחינוך - התחום שנחשב למועדף. אפרת שפירא-רוזנברג מוטרדת מכך שהמהלך החדש יתרום להיווצרות מעמדות בשירות הלאומי
אתמול נפל דבר. האגודה להתנדבות החליטה על מהלך דרמטי שזעזע את אמות הסיפים של ממסד השירות הלאומי בישראל - סוף סוף נפתח מסלול מיוחד לבנות שירות לאומי שנפשן (או רגליהן) חפצות במכנסיים דווקא. אז רגע לפני שבנות ישראל יוצאות לחולל בכרמים עטויות במיטב מכנסי העונה, הרשו לי לצנן את ההתלהבות.
מבלי להיכנס כרגע לדיון ההלכתי שבלבישת מכנסיים, ומה בדיוק, אם בכלל, זה אומר על עולמה הדתי והרוחני של זו שלובשת אותם, ברור שהמצב הנתון הוא כזה - יש כנראה לא מעט בנות דתיות שהולכות במכנסיים. כן, דתיות ממש, על פי כל הגדרה מקובלת. זה נתון. אז מה עשו כל אותן בנות עד להצהרה הדרמטית? מצאו פתרונות.
די הגיוני לסבור כי חלקן פונות לשירות צבאי במסגרת דתית-או לא, וחלקן אולי אכן פונות לאגודה החילונית על מנת להתנדב דרכה. סביר להניח שישנן גם לא מעט בנות שכן רוצות להתנדב לשירות לאומי דרך אגודות דתיות, ולכן מן הסתם הן מוותרות לשנה או שנתיים על הדחף הגדול ללבוש מכנסיים על מנת לעמוד בתקנונים. לא סוף העולם.
אבל בכל זאת, מישהו באגודה להתנדבות חשב שמצב זה אינו תקין, וכי לא ראוי להפלות את לובשות המכנסיים, אלא לאפשר להן לשלב את שתי האהבות הגדולות בחייהן - מכנסיים ושירות לאומי. אלא שכמו המבצעים האטרקטיביים של חברות הסלולר למיניהן, גם כאן צריך לקרוא את האותיות הקטנות: לא לבנות שעוסקות בחינוך, לא לבנות שמשרתות מחוץ לבית. רק לבנות שעושות שירות לאומי במשטרה, מד"א וכדומה, ובכפוף לתקנון המבצע.
מעמדות פנימיים
אז ככה, כל מי שמכירה את האגודות להתנדבות השונות ואת עולם השירות הלאומי יודעת שעיסוק בתחום החינוך הוא ה-תחום המועדף, אליו מנותבות רוב הבנות ה"טובות". בנות אלה, על פי תקנון המבצע, עדיין מנועות מללבוש מכנסיים במהלך תקופת השירות. אבל כל השאר, שממילא פונות לתחומים ה"נחותים" יותר - הן יכולות לרדת ברמה ולפנות למסלול סוג ב'.
ליברליות וקבלת האחר? ממש לא. שהרי ממה נפשך, אם התפיסה היא שמכנסיים אינם פוגעים ברמה הדתית והרוחנית של בת השירות הלאומי, מדוע להגביל את הבנות שפונות לתחום החינוך? ואם מכנסיים משקפים רמה דתית ירודה, רחמנא ליצלן, כיצד ניתן להפקיר את נשמותיהן העדינות של בנות השירות הלאומי במשטרת ישראל?
איני חושדת בראשי האגודה, ובוודאי שלא בפוסק שלה - שאותו אני מאד מעריכה. אבל גישה זו, בפועל, היא מסלול ישיר ליצירת מעמדות ותיוגים בתוך מערך השירות הלאומי. זכותה של כל אגודה ועמותה לקבוע את הקריטריונים שלפיהם תקבל לשורותיה את בנות השירות, ואלה תעשינה את חשבון נפשן בבואן להצטרף. אבל בבקשה, החברה הישראלית מרובדת, מתוייגת ומעמדית מספיק גם ככה - בואו לא נכניס את שיטת המעמדות והמסלולים גם למפעל היפה והמבורך של השירות הלאומי.
