עצרת השלום התפזרה "לפני הבלגן במחסומים"
כנס ישראלי-פלסטיני לציון 40 שנות לכיבוש התפזר טרם סיומו, כי הפלסטינים מיהרו לעזוב. דייויד ברוזה, שלא הספיק להופיע: "כמו תמיד, דקה לפני השלום - חייב לקרות משהו". ג'יבריל רג'וב: "בלי סילוק הכיבוש והקמת מדינה פלסטינית - לא תהיה יציבות ולא שלום"
"זוהי התשובה שלנו למי שבצד הישראלי אומר שאין מחנה שלום פלסטיני" - כך אמר אמש (יום ג') ל-ynet נאסר קוס, פעיל פתח בכיר מאזור ירושלים, בעצרת המשותפת שנערכה בכפר ענתא שליד ירושלים, לציון 40 שנה למלחמת ששת הימים.
כמה מאות פלסטינים ועשרות ישראלים התכנסו בבית הספר היסודי בכפר, ביוזמת ארגון הגג "לוחמים לשלום". להפתעת הנוכחים - הכנס התפזר לפני שכל הנואמים אמרו את דבריהם, כנראה - בשל חוסר סבלנותם של המשתתפים. דייויד ברוזה, שאמור היה להופיע בכנס, אמר כי "כמו תמיד, דקה לפני השלום - חייב לקרות משהו".
אבל למרות הבלגן המזרח תיכוני הלא מפתיע, היו הרבה כוונות טובות בעצרת. הדובר המרכזי מטעם הפלסטינים היה ג'יבריל רג'וב, מראשי הפתח, שציין את העובדה שכל אלה שהגיעו לכנס הם תוצר של טרגדיה אנושית, ואלה שאיבדו אח, אב, בן או קרוב משפחה אחר. "נוכחותם פה - משמעותה ניצחון לצורך המשותף להקים מדינה פלסטינית ולסלק את הכיבוש, כי בלי שני אלה לא יהיו יציבות, ביטחון ושלום באזור ובעולם בכלל", אמר רג'וב.
רג'וב פנה למשתתפים הישראלים ותקף את גדר ההפרדה בטענה שלא היא זו שעצרה את הפיגועים: "אם המנהיגות שלכם אומרת לכם שהחומה או מדיניותה היא שעצרה את הפיגועים היא מרמה אתכם. מה שעצר את הפיגועים היא החלטה פוליטית שלנו למען השלום, כי כמו שברפיח הפלסטינים בונים מאות מנהרות כך יכולים הפלסטינים לבנות מנהרות מתחת לגדר ולהגיע לתל אביב, אבל בחרנו בשלום".
"בצד שלנו יש ממשלת אחדות שמוכנה לרגיעה ומוכנה למדינה פלסטינית בגבולות 1967", אמר רג'וב והאשים כי אולמרט וממשלתו אינם מעוניינים להיות פרטנר למשא ומתן. "אין מצב שתקום מדינה פלסטינית כשמתנחל פשיסטי ופושע אחד חי על אדמתנו", אמר רג'וב.
"על הצדדים לפעול בהיגיון"
ח"כ דב חנין (חד"ש) שנאם בכנס הביע את תקוותו כי בשנה הבאה יחגגו כולם את קץ הכיבוש והקמת המדינה הפלסטינית: "אנו לא מסכימים יותר שימשיכו בכיבוש בשמנו. אנו רוצים עתיד אחר בשבילנו ובשביל הפלסטינים".
משתתפי הכנס. "הגדר אינה פיתרון" (צילום: גיל יוחנן)
אחת הדוברות בכנס הייתה סימה עמבס, אסירה פלסטינית לשעבר מטול כרם. בעלה של עמבס, אחיה ובן דודה נהרגו מירי כוחות ישראלים. "אני קוראת לשני הצדדים לחשוב בהיגיון. ההיגיון שאותו מכירים רק מי שהרגישו את הטרגדיה על בשרם ולא מי שמדברים מהרגש ומהזעם. אל תחכו לטרגדיה משלכם כדי להתעורר. אל תחכו לאבדן יקירים שלכם כדי לפעול", אמרה עמבס.
בעצרת נשא דברים גם צעיר ישראלי, גל אלחנן, שאחותו נרצחה בפיגוע התאבדות ב-1997. אלחנן הזהיר מפני מלחמה נוספת בקיץ שתשרת רק כמה גנרלים, פוליטיקאים וסוחרי נשק שרוצים להתעשר. הוא ציין כי כמו אחותו, מאות ילדים ובני אדם נהרגו כאילו הם מוצרים שנחטפים מעל המדף.
העצרת בענתא התפזרה באופן מפתיע, לאכזבתם של רקדני הדבקה שלא הספיקו להופיע. משתתפים פלסטינים רבים מיהרו לעזוב "לפני שיהיה בלגן במחסומים", כמו שאמרה תושבת חברון.
אבל העצרת בענתא לא היתה פעולת המחאה היחידה. במהלך היממה האחרונה ביצעו פעילי שמאל כמה וכמה פעילויות ברחבי הארץ לציון "40 שנות כיבוש - ודי". כך למשל תלו דמות אדם מדמם ועליו שירו של אהרון שבתאי "שמש שמש". כמו כן פרסו "מחסום" מתיל ברחובות בירושלים ובתל אביב.
לפנייה לכתב/ת 
