אופרה של שקדים ואלכוהול
שגיא קופר מספר על ליקר שקדים איטלקי חדש, על יקב בוטיק קטנטן במושב בני עטרות ועל מחקר נוסף שמצביע על היתרונות הבריאותיים שגלומים ביין אדום - והפעם לגברים בלבד
"אופרה" הוא שמו של אמרטו חדש, מבית Beltion האיטלקי. החברה, שנוסדה לפני כ- 50 שנה, נקנתה לפני עשור על ידי תאגיד אחר, ומאז היא חווה קצב צמיחה גבוה. רוב המוצרים שלה הם מוצרים איטלקיים מסורתיים – דיז'סטיפים שונים, ביטרים וכד' – אבל היא מייצרת גם משקאות מזוקקים כמו ג'ין וודקה.
משקאות השקדים (אנחנו מכירים אותם כ"רוזטה") הם משקאות פופולריים מאוד שאופייניים, לדרום איטליה. הייצור המסורתי נעשה על ידי מעיכה וגריסה של השקדים והוצאת שומנים מהם. לרוב מוסיפים מים חמים, והאמולסיה שנוצרת – לבנה וסמיכה – היא חלב השקדים. המשפחה שעמדה מאחורי בלטיון – המפעל המקורי שייצר את המשקאות – החלה את דרכה כיצרנית חלב שקדים, ופתחה את העסק המשפחתי למפעל שמייצר, כאמור, משקאות אחרים, לאו דווקא מבוססי שקדים, ולאו דווקא לא כהילים.
האופרה מוגדר כ"אמרטו לבן". אם תרצו, אך זה יהיה פשטני מדי, מדובר ברוזטה טובה, איכותית וחלקה מאוד, שמכילה 16% אלכוהול ומעט סוכר, לשם המתקה. תלוי מי היצרן, ועד כמה הוא טוען לכתר ה"אמרטו המקורי", אבל מקובל שאמרטו עשוי מגלעיני פירות (אפרסקים, לרוב) שהושרו באלכוהול. ההשרייה ממצה ארומות וטעמים של אפרסקים ושקדים מרים מהגלעינים. במקרה של ה"אופרה", המוצר עשוי מהשקדים עצמם, ולכן הטעמים הם טעמי שקדים, יותר מהכל. הם הרבה יותר מודגשים, מתוקים יותר ונותנים באמת תחושה של חלב סמיך, עם סיומת טובה וארוכה.
המשקה עצמו מתוק מאוד. אפשר לשתות על קרח, אבל לי אישית זה היה מתוק מדי גם ככה. שילובים מתאימים יהיו עם סאוארים שונים וביטרים, כמו קמפארי, אבל אפשר לנסות גם שילובים קלאסיים של אמרטו "רגיל", כמו אופרה עם חלקים שווים של קוניאק או סקוטש. קוקטייל נחמד יהיה חצי מנה אופרה, חצי מנה רום וכפית לכל היותר של סירופ אפרסקים: משקשקים את האופרה והרום יחד על קרח, יוצקים סירופ אפרסקים לכוס קוקטייל ומסננים את תכולת השייקר אל הכוס, בעדינות. מוסיפים טיפותיים אנגוסטורה לאיזון והעשרה. מחיר: 135 שקלים לבקבוק של 700 מ"ל.
וילה וילהלמה
במושב בני עטרות – סמוך לצומת הטייסים, ולא ליד ירושלים – יש יקב קטן ושמו "וילה וילהלמה". היקב נמצא בבעלותם של מוטי גולדמן ועמרם סוראסקי, והוקם בשנת 2003. מוטי גולדמן בא ממשפחה של חקלאים, אבל כיום עיקר עיסוקו הוא בהוראה. לסוראסקי נסיון רב מאוד בתעשיית היין: הוא מילא תפקידים שונים כמעט בכל היקבים הגדולים – "כרמל", "בנימינה" (עוד בימי אליעז) ו"ברקן" – ניהל וייצר יין מבצירים רבים מאוד: היום עומדת הספירה על 48 בצירים.
היקב מייצר יין מ- 10 זני ענבים שונים, כאשר סך כל הייצור נע בין 17 ל- 20 טון ענבים. בביקור שערכתי ביקב באמצע מאי, טעמתי מגוון של יינות זניים: סוביניון בלאן, שרדונה, קברנה סוביניון ומרלו, וכן בלנד שסוראסקי וגולדמן מכנים "מדוקברנה" – בלנד של מרלו וקברנה סוביניון שמקורו בחמישה כרמים שונים, כולה באזור כרם בן זמרה. מהיינות של "וילה וילהלמה" העדפתי את האדומים:
"קברנה סוביניון 2004" - יין שעבר התיישנות של שנתיים בעץ צרפתי. צבעו יחסית עדין ושקוף, אבל הוא מתחיל להראות סימני ורוד-סלמון בשוליים. ארומות בולטות של דובדבנים שעוברות ומפנות מקום לוניל, קאסיס וזיתים. גוף בינוני פלוס. היין מוכן לשתייה עכשיו. 14% אלכוהול. מחיר ביקב: 95 שקלים לבקבוק.
"מדוקברנה 2004" - כאמור, בלנד של מרלו וקברנה סוביניון; 20 חודש בעץ. בהתחלה יוצאת לאף הרבה מתיקות של פרי. אחר כך, כמובן, העץ – שוקולד ומוקה – ואז שוב פרחוניות נעימה. הפה טוב, נעים, גוף קל-בינוני, טאניניות עדינה וסיומת טובה. יין טוב לליווי אוכל. מחיר ביקב: 145 שקלים.
בתחום היותר אלכוהולי, היקב מייצר גם יין מוסקט אלכסנדרוני לקינוח וכן יין קינוח אדום מחוזק. בעתיד הוא יוציא לשוק גם מעין ליקר ברנדי בקליפות תפוז.
יין ובריאות
לבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד יש פרסום שכולו מיועד לגברים. בגליון יוני הוא מדווח על מחקר חדש, שנעשה בסיאטל, ומצא שיין אדום מיטיב במיוחד עם גברים. לנשים אין מה להעלב, כיון שכמו שגברים לא סובלים מסרטן צוואר רחם – מסיבות ברורות – גם כאן מדובר במשהו בלעיד: בלוטת הערמונית.
בהרווארד מספרים שחוקרים בסיאטל מצאו שהסבירות לאבחון סרטן ערמונית אצל גברים ששותים ארבע עד שבע כוסות יין אדום בשבוע, היא רק 52% מזאת שבקרב מי שלא שותים יין אדום. בנוסף, אומר המחקר, נמצא שיין אדום באופן ספציפי מסייע להגנה מפני סרטן ואף נלחם במחלה אחרי שהיא פרצה.
המחקר נערך על יותר מ- 1450 גברים בני 40 עד 64 ובדק באופן כללי מה ההשפעות של צריכת אלכוהול על בריאותם. בשלב הראשון לא התגלה שום דבר חריג, אלא שאז לקחו החוקרים ו"פירקו", את סל המשקאות לרכיביו. הם מצאו שיין כן היה קשור לסיכון נמוך יותר ללקות בסרטן הערמונית. כאשר הושווה יין לבן ליין אדום, יצא היין האדום וידו על העליונה: לכל כמות יש אפקט, וכל כוס יין שבועית "שווה" להקטנת סיכון ב- 6%.
למה יין אדום? לא ברור. יכול להיות שהמקור הוא אותם פלאבנואידים ו-רסוורטול, שאינם קיימים במשקאות חריפים אחרים. לאלה יש תכונות נוגדות חימצון ולחלקם יש גם יכולת לנטרל אנדרוגנים – ההורמונים הזכריים שאחראים לגידול בערמונית.
אם אתם רצים עכשיו לחנות היין הקרובה למקום מגוריכם, לאט לכם: עדיין מדובר בצריכה מתונה יחסית – כוס יין אחת ליום – ולא, אי אפשר לקבל את אותם אפקטים משתיית בקבוק יין שלם בסוף השבוע.
