מסע בין כוכבים: מחפשים את כוכבי הלכת

התופעה העיקרית וגם הנדירה בתופעות הקשורות בכוכבי הלכת קשורה לכוכב הלכת נוגה ולירח, שני גרמי השמים הבהירים ביותר אחר השמש. ב- 18 ביוני, יכסה הירח את כוכב הלכת נוגה. הירח שנע סביב כדור הארץ, נע על פני כיפת השמים (יחסית לצופה על כדור הארץ) מהר יותר מאשר נוגה ותנועתו ממערב למזרח.

ב- 18 ביוני, הירח שייראה במופע של סהר דק, יכסה את כוכב הלכת נוגה. ההתכסות תראה בשעה 18:26 (נכון עבור מרכז הארץ) כאשר צדו המזרחי הלא מואר של הירח (צד שמאל) יכסה את נוגה. במבט בטלסקופ בהגדלה נמוכה (x60 ומעלה) נוגה עצמו ייראה כחצי ירח. נוגה, כמו הירח, מקבל את אורו מהשמש וכיוון שהוא מצוי במסלול פנימי לזה של כדור הארץ, אנו יכולים לראות גם את חלקו שאינו מואר. כיוון שנוגה אינו נקודתי, לירח יידרשו 67 שניות כדי להשלים את ההתכסות של נוגה.

בעת ההתכסות השמש תהיה 15 מעלות מעל האופק, כלומר, ההתכסות תתרחש באור יום. אולם, למרבה ההפתעה, עובדה זו אינה מונעת את הצפייה באירוע. הירח נראה בשעות היום ואפשר לראותו בעין. רצוי להתחיל לחפש את הירח כרבע שעה לפני תחילת האירוע (משקפת שדה תעזור). לאלה מביננו שזוכרים דבר או שניים בניווט – הירח יהיה בעת ההתכסות כ- 50 מעלות מעל האופק המערבי. כלומר – רצוי להביט מערבה ולחפש את הירח מעט מעל מחצית המרחק שבין האופק המערבי לזניט (הנקודה שמעל הראש).

לאחר שאיתרנו את הירח, נחפש את נוגה ממש משמאלו. למרבה ההפתעה, נוגה ייראה כנקודה זוהרת יחסית, על רקע השמים המוארים. בעת התכסות, הירח מסייע לנו למצוא את נוגה אך נוגה הוא בין גרמי השמים הבודדים שאפשר לראותם באור יום מלא, בתנאי שאנו מביטים בדיוק לכיוון הנכון (גם כוכב הלכת צדק נמנה בקטגוריה זו).

נוגה, הירח וההג'רה

 לו ההתכסות היתה מתרחשת בשעות הערב, קשה היה להימנע מההשוואה בין הסמל המוסלמי המובהק של סהר הירח והכוכב הזוהר משמאלו. ואכן, בחודש דצמבר 622, השנה שבה היתה ההג'רה של מוחמד התרחשה התכסות, דומה להתכסות שאנו נראה החודש, כאשר הירח כיסה את נוגה. אמנם, בעת ההתכסות הירח ונוגה היו מתחת לאופק עבור צופה במזרח התיכון, אך ייתכן והקרבה הגדולה מאוד בין הירח ונוגה טרם ההתכסות שימשה השראה לעיצוב הסמל המוסלמי של נוגה והירח.

כוכב הלכת צדק

 צדק, הוא כוכב הלכת הבולט ביותר בשמי הערב של מחצית יוני ואילך. הוא זורח בשעה 9 בערב, ומצוי בדיוק מעל האופק הדרומי, בנקודה הגבוהה ביותר של מסלול על כיפת השמים, בסביבות חצות הלילה.

צדק, כמו שבתאי והשמש, עשוי בעיקר מגז (מימן והליום). אלא שכמו יתר כוכבי הלכת, מסתו קטנה מדי והוא לא הצליח לגרום בקרבו לתנאים שיובילו לבעירה גרעינית דוגמת זו המתרחשת בשמש. ברם, צדק פולט לחלל יותר קרינה מאשר הוא מקבל מהשמש. אנרגיה זו שמקורה בליבתו של כוכב-הלכת הענק, מניעה את האטמוספירה שלו ויוצרת שלל של תופעות שהמפורסמת בהן היא הכתם הגדול האדום, מעין סופת הוריקן אימתנית, שנצפית ברציפות כבר 400 שנה.

בגלל מהירות הסיבוב המהירה של צדק, שמשלים סיבוב שלם סביב צירו תוך 10 שעות, "נמתחים" העננים על פניו ויוצרים חגורות. שתים מהן אפשר לראות היטב גם בטלסקופ קטן, כשני פסים כהים על פניו. ככל שאיכות הטלסקופ גבוהה יותר, אפשר לראות יותר פרטים על צדק. מבט במשקפת שדה יגלה עד 4 כוכבים קטנים המצויים סמוך לצדק. תצפית יומיומית בהם תגלה שהם משנים את מיקומם ביחס אליו. אלה הירחים הגדולים של צדק הקרויים – ירחים גליליאניים, על שם גלילאו גלילאי שצפה בהם לראשונה.

כיוון שהן הירחים והן צדק מקבלים את אורם מהשמש והן בגלל העובדה שצדק גדול מהם 20 פעם ויותר, מדי הקפה והקפה שלהם סביב צדק הירחים וצדק מסתירים זה את זה מאור השמש. כאשר הירחים עוברים בין צדק לבין השמש הם מטילים עליו צד שנראה כנקודה שחורה הנעה על פני צדק ואותה אפשר לראות בטלסקופים קטנים יחסית בהגדלות של x100 ויותר. בטלסקופים גדולים אפשר גם לראות ירחים על פני צדק בעת שהם חולפים ביננו לבין צדק.

כאשר הירחים מוסתרים מפני השמש על ידי צדק, הם נעלמים (כאשר הם נכנסים לאזור הצל). בימים שבהם טרם הומצא השעון המכני והיה צורך בכלי כלשהו שיראה מידת זמן מדויקת שהיתה הכרחית לנווטים שעשו את דרכם בים, היו התצפיות בצל שהטילו ירחי צדק אחת האפשרויות הראשונות שנבדקו, כיוון שזמן המחזור של ירחי צדק סביבו הוא מחזורי ואפשר, לפחות על פי התיאוריה, להשתמש בהם כמעין שעון ענק. אולם, למרבה ההפתעה, זמני המחזור של ירחי צדק סביבו לא היו סדירים אלא הלכו והתארכו, עד כדי פיגור מצטבר של 1000 שניות לאחר חצי שנה ולאחר מכן התקצרו שוב וחוזר חלילה.

התוכנים ישבו על המדוכה כ- 5 שנים כדי לברר את פשר ההתנהגות המוזרה ובשנת 1675, בעת ביקור במצפה הכוכבים בפריס, עלה האסטרונום הדני, אולה רומר, על הרעיון שההתארכות נובעת בשל המרחק הנוסף שקרני האור המגיעות מצדק צריכות לעבור בגלל שכדור הארץ התרחק מצדק כדי קוטר שלם של מסלולו. חלוקה של הפרש המרחק ב- 1000 שניות הביאה לגילוי של מהירות האור – 300,000 ק"מ בשניה. אמנם, לניווט ימי לפי מציאת קו הרוחב השתמשו יורדי הים בשעון המכני שהומצא על ידי הריסון, אבל התצפית בירחי צדק הביאה, כמו במשל של שלמה והאתונות, לאחד הגילויים היפים בהיסטוריה של המדע.

יתר כוכבי הלכת

• כוכב חמה – כוכב חמה יהיה קרוב מדי לשמש ולא ניתן לצפות בו. 
• מאדים – מאדים נראה ככוכב בהיר יחסית, שצבעו צהבהב-כתום, בקבוצת דגים והוא זורח בשעה 2 לאחר חצות. כרגע מאדים מרוחק מכדור הארץ וההופעה הטובה שלו השנה תהיה לקראת חודש נובמבר בלבד.
• שבתאי – שבתאי מצוי בקבוצת אריה ואפשר לראותו היטב רק בשעות הערב המוקדמות, כיוון שהוא שוקע לקראת חצות. בשעה 8 בערב שבתאי מצוי בערך במחצית המרחק בין האופק המערבי לזניט, כאשר הוא יוצר משולש גדול עם עוד שני כוכבים בעלי זוהר דומה לשלו המצויים ממזרחו (לכיוון הזניט). אלה הכוכבים בקבוצת אריה ועל התצפית בשבתאי ירחיו דובר בהרחבה בפרק של התצפית בחודש מאי.
  

בכתבה הבאה: קבוצות הכוכבים של חודש יוני

 לוח שנה אסטרונומי של תופעות שמים שמימיות וכן מחשבון המחשב את מיקומם של כוכבי הלכת בכל שעה ושעה אפשר להוריד מאתר הבית של המחבר.