"אנשים חיים פה, אסור לנו לעזוב"
"לפני כמה שבועות נחת קסאם במרחק של עשרה מטר מאיתנו בערך. למזלי, הספקתי לגרור את העובד שהיה כאן איתי למקלט. אחרי ששמענו פיצוץ עצום וזכוכיות מתרסקות יצאתי מהמקלט, מזגתי לעצמי כוסית וויסקי והתיישבתי על הבר לחכות שאנשי מס רכוש יגיעו". יומן שדרות - דו"ח יומי על החיים בעיר במלחמה
למראית עין אנדריי בן ה-17 הוא צעיר רזה, מנומס ונעים הליכות. למראית עין, כאמור. שכן כשהוא עולה לזירה מתגלה הסיבה להיותו אלוף ישראל באגרוף. פעמיים. צנום ככל שיהיה, מתחריו מתקשים לעמוד בפני מהלומותיו. בעוד כחודש אנדריי ייסע לתחרות באירופה, ובינתיים הוא מתכונן לקראתה במועדון האגרוף מעורר ההשראה של שדרות, אחת המסגרות הבודדות בעיר שעדיין פועלות מחוץ לשעות הלימודים.
לפני כעשור החליט אלכס, לשעבר אלוף קווקז וברית-המועצות באגרוף, לייסד מועדון אגרוף. באולם קטן שהוקצה לו במרכז הספורט העירוני של שדרות הוא בנה מועדון "לבד, בידיים שלו", כפי שהמתאגרפים הצעירים מעידים בהערצה. התקציב השנתי של המועדון זעום, כ-80,000 שקל בלבד. רצפת הפרקט שאלכס הניח בעצמו הוסרה ברובה בשל ריקבון מתקדם, הכפפות ישנות ושחוקות, החניכים מעבירים ביניהם תלבושת תחרויות אחת בלבד - אבל מדפי הגביעים עמוסים עד כדי קריסה. "אנחנו צריכים לבנות עוד מדף, כבר אין מקום לגביעים החדשים", מחייכים החניכים.

"בקושי יש לנו כסף לנסיעות לתחרויות". מועדון האגרוף (צילום: תמר דרסלר)
ארבע פעמים בשבוע מתאמנים כאן המתאגרפים הצעירים, רובם בנים לעדה הקווקזית שעלתה לישראל בראשית שנות התשעים. "אנחנו לא פוחדים, לא מקסאמים ולא לחטוף מכות. אנחנו גברים", פוסק אחד מהם, ומספר שפעם התאמנו במועדון גם כמה בנות, אבל משום מה היום הן אינן פוקדות את המקום עוד. צעיר המתאגרפים הוא ילדון בן שש, המביט בהשתאות בחבריו לקבוצה וחולם להעמיס, כמותם, גביעים על המדף הרעוע. רומן בן ה-19 הוא אחד ממושאי ההערצה. בקרוב הוא יתגייס לצה"ל וייאלץ לקטוע את הקריירה הספורטיבית שלו, ובינתיים מסייע באימון החניכים הצעירים. "שלחתי מכתבים לצבא וביקשתי שיכירו בי כספורטאי מצטיין", הוא מספר, "אבל עד היום לא קיבלתי שום תשובה".
המועדון קטן, דחוס ומהביל מזיעה. קטן עד-כדי-כך שעל אזור ממוגן אין מה לדבר, וממילא אין תקציב למיגון. "בקושי יש לנו כסף לנסיעות לתחרויות ברחבי הארץ", מסבירים אנשי המועדון. בעבר, הם מדווחים, היו מי שגילו בו עניין והבטיחו תמיכה מוגדלת. "כבר חשבנו שיהיה לנו ציוד חדש ונוכל להגדיל את מספר המתאמנים,
אבל משום מה התוכניות האלו לא יצאו לפועל". וכך, בזמן התראת צבע אדום ממהרים החניכים לפינה מוגנת יחסית עד יעבור זעם.
"לוותר בגלל המצב? אין סיכוי", הם שואלים-משיבים. "כדי להיות אלוף צריך להתאמן המון ולחשוב כמו מנצח, וזה מה שאנחנו עושים", מוסיף אנדריי. "זה הרבה פסיכולוגיה, והמאמן עוזר לי בזה". על פסיכולוג ספורט אין מה לדבר, גם לא על פיזיותרפיסט. למרות שאגרוף הוא ענף ספורט מוכר באולימפיאדה, ולמרות שבשנה הבאה יצטרף אלוף מקומי למשלחת האולימפית הישראלית, איש במועצת הספורט לא חושב שראוי להשקיע במועדון. למרות הכל, הוא ממשיך לייצר אלופים. כנראה שבשדרות אין צורך בפסיכולוג ספורט. החיים כאן מחשלים את הנפש.
"אני מתכוונת לפתוח כל ערב". המסעדה של פיחוביץ' (צילום: תמר דרסלר)
ממש בכניסה לשדרות, מול מכללת ספיר, פתחה טל פיחוביץ' לפני כארבעה חודשים את הבר-מסעדה קדאקס. למרות שמעולם לא למדה בישול באופן מסודר פיחוביץ', בת קיבוץ דורות הסמוך, נטשה קריירה מצליחה כאשת שיווק כדי להגשים חלום ישן. "במסגרת העבודה שלי בשיווק הסתובבתי בכל העולם. בכל מקום בו נחתי חיפשתי שני דברים: שוק ומטבח. אני אוהבת אוכל ואלכוהול", היא מעידה. לאורחיה היא מציעה תפריט מושקע, מוקפד וטעים. הו, כמה טעים. מבחוץ המסעדה נראית כמו מתנ"ס ישן, ובפנים תאורה מעומעמת ובר מצויד להפליא. מדי ערב בשעה שבע פיחוביץ' פותח את המקום, גם בימים בהם היא יושבת כאן לבדה עם ענת, המלצרית הבלונדינית המקסימה וסטודנטית לעבודה סוציאלית במכללת ספיר.
"לפני כמה שבועות נחת קסאם במרחק של 10 מטרים מאיתנו בערך", היא מספרת בשלווה. "למזלי, הספקתי לגרור את העובד שהיה כאן איתי למקלט. אחרי ששמענו פיצוץ עצום וקולות של זכוכיות מתרסקות, יצאתי מהמקלט, מזגתי לי כוסית וויסקי והתיישבתי על הבר לחכות לאנשי מס רכוש". המסעדה, אגב, נפתחה שוב עוד
באותו ערב, ופיחוביץ' מתעקשת שמבחינתה זו הצהרה קיומית כמעט. "אנשים חיים פה, אסור לנו לעזוב, ואני מתכוונת להמשיך ולפתוח כל ערב", היא מכריזה.
קהל הלקוחות שלה מגוון. תושבי שדרות, קיבוצניקים, סטודנטים ואפילו קבוצת רופאים מבאר-שבע שמגיעה באופן קבוע. ובכל זאת, אין ספק שכמו כל סוחרי האזור היא מתמודדת עם פגיעה כלכלית קשה. ממש אחרי הפתיחה החל מטח הקסאמים הנוכחי והמקום עמד ריק. עכשיו, לאט-לאט, אנשים מתחילים לחזור לשגרת החיים הסוריאליסטית. ופיחוביץ'? היא לא מודאגת. "אחרי הכל, יש כאן מקלט ענק שכבר הוכיח את עצמו פעם אחת. לחברים המודאגים שמתחננים שאסגור את המסעדה ואחזור לתל-אביב אני לא מקשיבה. זה המקום שלי".
- לתמיכה במועדון האגרוף התקשרו למחלקת הספורט בעיריית שדרות 08-6620222
- רוצים להתנדב למען תושבי שדרות? מלאו את הטופס ואנשי עמותת "רוח טובה" ייצרו אתכם קשר. לפרטים נוספים התקשרו 1-700-505-202
* מבצע ההתנדבות מופעל על-ידי עמותת "רוח טובה" ובאחריותה - ופניותיכם יועברו ישירות לטיפולה. ידיעות אינטרנט לא נושאת בכל אחריות לגבי המבצע.