שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    היום החמישי: משמעת ליפסטיק
    האגם והכיפה המושלגת שמעליו המתינו בסבלנות בקצה העלייה, והצליחו להשכיח את כל השרירים המאומצים והדופק המהיר מהבנות, שמקפידות על תחזוקת מייק-אפ ומשיחת ליפסטיק גם במדי המסע הלא מחמיאים. בכל זאת, המלכוּת מחייבת
    אין רגע שקט. הכוורת רוחשת כל הזמן. בהפסקות, כל צוות הופך לצוות די ג'יי, ומכל ג'יפ בוקעת מוזיקה אחרת - מיובל המבולבל ועד לטראנס למתקדמים. מכשירי הקשר מטרטרים, וכשלרגע אין הסברים של המדריכה והוראות נהיגה, הבנות ממלאות את החלל עם משחקים, משימות, הערות ודברי סרק.

     

    אתמול, בתום הפסקה רועשת במיוחד לקראת סוף היום, הכריזה יפעת (רזיאל-ז'קונט), הפסיכולוגית המלווה, על שתי דקות דומייה: לשבת עם הפנים לנוף, לכבות טלפונים ולסתום את הפה. איזה שקט מבורך.  

     

    צילום: איה בן עזרי

     

    הבוקר התחיל בהליכה רגלית. אחרי ימים מאחורי ההגה, כולן צמאות לקצת פעילות גופנית, אבל אני לא בטוחה שזה מה שהן היו בוחרות, לו זה היה בידן. יצאנו לטרק, לכבוש איזה הר. כן - זה היה בעלייה, ואפילו די ממושכת. כולן הגיעו למעלה – מי מוקדם ומי מאוחר יותר. בקצה המסלול חיכה לנו אגם, ומעליו כיפות מושלגות (המדריכה אמרה שקוראים לזה שלוגיות). ברגע שראינו את זה, שכחנו את השרירים המאומצים והדופק המהיר.

     

    צוות צ'ופר של אותו יום בחר להעביר לבנות חוויה רוחנית. כל אחת התבקשה להוציא מחבילת קלפים של הקוסם מרילין קלף אחד – ביד שמאל. על הקלף כתוב משפט אחד, ואת,

    לכי תביני איך זה אמור לשנות את חייך. אני למשל נקראתי לוותר על הביקורת, שבשבילי זה כמו לעשות השתלת אישיות. אבל היו כאלה שהתייחסו לזה יותר ברצינות, ואף הזילו דמעה.

     

    במהלך הגלישה למטה, מעדה איה, וקיבלה מכה חזקה בברך. דוקטור ריטה הוזעקה למקום ואיבחנה שלא מדובר בשבר, אבל המשך הירידה היה ארוך וקשה. בשלב כלשהו אפילו נשלחה אלונקה למעלה ההר, אבל בסופו של דבר היא הגיעה בכוחות עצמה, מצוידת במקל ומלווה בקבוצת בנות, שלא עזבו אותה לרגע.

     

    אחרי הטיול הרגלי חזרנו לג'יפים ולהמשך נסיעה בעמק ארן. בדרך עברנו בעיירת סקי מקסימה, שהבתים בה תוכננו כך שישתלבו היטב בנוף המדהים, ולא יפצעו אותו. נפש חיה לא ראינו שם. מחוץ לעונת הסקי, המקום נטוש.


    המשימה: כיבוש ההר (צילום: איה בן עזר)

     

    עזבנו את העמק לטובת נסיעה בגובה רב, בשבילים צרים מעל תהום. זה היה יום קשה לבנות עם פחד גבהים, ויום נפלא לאלה שרצו לצלם מרחבים ירוקים עד האופק, גבעות רכות והרים מושלגים

     

    עם מצלמה או בלי - הבנות מחזיקות משמעת ליפסטיק. גם בימים בלי מקלחת, באוהלים, או אחרי יום מפרך, המייק-אפ נשלף, האייליינר בהיכון, המוס לשיער נפתח, הליפסטיק נמרח, הגלוס נמשח. רק בנות מסביב, כולן במדי המסע הלא מחמיאים – אבל את הרגלי הטיפוח דבר לא יעקור. המלכוּת מחייבת.

     

    מהפירנות באהבה

    למשפחת צור שלי, מה שלומכם? אני מאוד נהנית ומדמיינת את כולנו מטיילים פה. מקווה שסוף השנה מגיע בכיף לכל אחד מכם. נשיקות וחיבוקים, מאמא עמיצקי. וצוות בננה מוסיף: מזל טוב לאשה הגדולה מכולן. אוהבים אותך הרבה

     

    לגלגלי, מאיצ'וקית ואללילו, מאחלת לכן מסע מופלא כמו שעברתי. באהבה, אמא

     

    לכל הרבינוביצ'ים ובנות ברנזון מניר צבי – מסבתא דפנה, מלכתכם האוהבת, מלכת המדבר הנוספת

     

    לבן ומיכאל הנפלאים, ד"ש מאמא. עשיתם לי נחת וטיול נפלא

     

    למושיקו שלי, מאיה, עידו, ירדן ורועי, וכמובן להוריי ואחותי – אוהבת אתכם המון ומתגעגעת, תמי אהרוני

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צוות 6. אין רגע דל
    צילום: איה בן עזרי
    השיירה עוברת
    צילום: איה בן עזרי
    מנוחת האוחזות בהגה
    צילום: איה בן עזרי
    מומלצים