בין הליכוד לאיחוד: גם כתום, גם חילוני

לפיכך, דרושה התפכחות, דרוש מהפך. בין אם זה יבוא ב-2007 או ב-2008, דרוש שינוי כיוון משמעותי ביותר. דרוש מהפך בתפישות שבהן נשטפו מוחותינו במשך שנים רבות על-ידי תקשורת מגמתית ומגויסת, השועטת כעדר חסר-ביקורתיות למען אוסלו, למען הבריחה מלבנון, למען הגירוש מעזה, למען הגדר שהאויב חוצה מעליה ומתחתיה, למען סיוע למשברים ההומניטריים של האויב במקום לאלה של אזרחי ישראל.

אפילו בימים אלה, התקשורת משתעשעת באופן בלתי-רציני במשחק המלים "חמאסטאן" בעזה מול "פתחלנד" ביהודה ושומרון, ואפילו אינה מעלה בדעתה את האפשרות הרצויה לישראל ולא לאויב: מימוש זכות השיבה של בעל הבית האמיתי, של שלטון מדינת ישראל בארץ ישראל, במקום כל עגלי הזהב שהכזיבו, כצפוי מראש.

מכת מח"ץ

הסקרים אמנם מנבאים מהפך, ומבשרים את שובו של בנימין נתניהו לראשות הממשלה. ב-1992 ציפה השמאל מרבין לביצועים טובים יותר מאשר בכהונתו הראשונה כראש ממשלה. ב-2007 מצפה הימין מנתניהו לשיפור, ולחיזוק המאפיינים הציוניים במדיניותו במהלך כהונתו השנייה. לא רק מזעור נזקי אוסלו, אלא מהפך של ממש.

במהפך 1992 היתה זו מרץ, עם 12 ח"כים, שהיוותה סמן שמאלני לממשלת רבין וניווטה את "אני אנווט" לכיוון הנכון מנקודת ראותה והשגוי מבחינה היסטורית. במהפך הדרוש כיום יש צורך במח"ץ, מחנה ציוני, תקווה חדשה, גוף פוליטי רציני, פרלמנטרי וחוץ-פרלמנטרי, שיהווה סמן ימני לממשלת נתניהו, ויוודא הליכה בדרך הנכונה.

במשך שנים רבות – גם כשהימין היה בממשלה - שלט בישראל השמאל באמצעות שתי זרועות מלקחיים: הזרוע הפרלמנטרית (מרץ) והזרוע החוץ-פרלמנטרית (שלום עכשיו). מרשם מנצח זה, שהוכיח את עצמו בכיוון השלילי, ראוי להתאימו לצרכים ציוניים-חיוביים: מפלגה (חיונית) שתפעל בכנסת בנוסף לתנועות הימין החוץ-פרלמנטרי. דרוש כוח שיגאל תחומים חשובים כמו זכויות האדם ואיכות הסביבה מהשתלטות השמאל עליהם, ויוכיח שיש להקפיד על זכויות האדם גם אם מדובר ביהודי, ושיש להגן על הסביבה ועל הירוק גם מעבר ל"קו הירוק".

הבחירות הקרבות תפקידן אינו להכריע בין שמאלניים-חילוניים מגוש דן לבין דתיים-ימניים מיהודה ומהשומרון. אסור לסייע לתקשורת ולשמאל להציג כך את המערכה. תפקידן להפוך כיוון: מהכיוון הפוסט-ציוני והאנטי-ציוני ששלט בישראל ב-14 השנים הרעות לכיוון הציוני שאותו חזה בנימין זאב הרצל, ועקרונותיו הוכחו כנכונים, למי שהיה זקוק להוכחה, ב-14 השנים מאז ספטמבר 1993.

המהפך המתבקש מחייב גיוס כל קול, ועל כן אסור לוותר על הציבור החשוב הנ"ל. לא מדובר בפיצול נוסף במחנה הלאומי אלא במתן מענה פרלמנטרי למאוויים של מי שתומכים בציונות ובהתיישבות, מייחסים חשיבות לאופייה היהודי של מדינת ישראל, ומתגוררים במישור החוף, גם אם הם נוסעים בשבת. למען הצלחת המהפך הקרב, מפלגה חילונית כתומה עשויה להתגלות כשובר שוויון, כמרשם מנצח.