מדינה בשיקום: שנה אחרי, מה השתנה?
גלי ההדף שיצרה המלחמה שפרצה היום לפני שנה ממשיכים להדהד בכל תחומי חיינו: בבתי החולים מאושפזים אחרוני פצועי המלחמה, במרכזי הטראומה עוד עונים לפניות חדשות, ובערי הצפון רבים מהמקלטים עדיין לא ראויים לשהייה ממושכת. בד בבד עובר צה"ל מהפכה גדולה שכמוה לא ידע שנים רבות. ישראל, יולי 2007 - מדינה בשיקום
| מוּכנות העורף |  | הטיפול בנפגעים | | צבא במגמת שינויים | | |
שנה חלפה, ונראה כי אם תפרוץ מלחמה חדשה, יאלצו תושבים ביישובים רבים בצפון להתמודד עם בעיות זהות לאלו שעמן התמודדו בקיץ שעבר. כפי שנחשף בתחקיר ynet במרס השנה - במלאות שבעה חודשים לפרוץ המלחמה - מקלטים רבים מדי אינם ערוכים עדיין לשהות ממושכת, בישובים הערבים עדיין לא התקינו מערכות אזעקה, ובבתי החולים יאלצו שוב לטפל בפצועים וחולים בחדרים לא ממוגנים, ולקוות שהמזל יעמוד לצדם גם הפעם, ושאף מאושפז או איש צוות רפואי לא יפגע.
העדפה ברורה לעיר הגדולה
המרוויחה הגדולה ממלחמת לבנון השנייה - אם אפשר להתייחס לתוצאות מלחמה במונחים של רווח – היא חיפה. העיר השלישית בגודלהּ בישראל לא זכתה מעולם לחיבוק ממסדי כה חם, אוהב ומתגמל. הפירגון האינסופי של ראש העירייה, יונה יהב, לראש הממשלה, אהוד אולמרט, במשך המלחמה ולאחריה, הניב דיווידנד נאה של הטבות במאות מיליוני שקלים.
האפליה הבוטה של שאר ישובי הצפון לעומת חיפה - בכסף וביחס - יצרה מרמור וחיכוך בין יהב לעמיתיו, ראשי הרשויות האחרות. הדברים אמורים במיוחד לגבי ראשי הרשויות ביישובי הפריפריה במפרץ חיפה – נשר, הקריות וטירת-הכרמל.
מעבר ל-165 מיליון שקל שהועברו לפרויקטים שונים בעיר, נקבע כי חיפה תזכה למעמד עדיף של אזור פיתוח א' בתיירות ואזור פיתוח בהיי-טק, עניין שכבר הביא להשקעות של מיליונים בפיתוח פארק תעשייה חדש בדרום העיר, וחממה טכנולוגית חדשה. ערים אחרות, ובהן כרמיאל, נאלצות להסתפק בסכומים נמוכים בהרבה, אם בכלל, ולסמוך על קרנות ותורמים בשעה שהן מקדמות פרויקטים שונים.
בעקבות המלחמה קידמו בחיפה שורה של מיזמים בתחום הרווחה, על מנת להתמודד עם הנזקים הנפשיים הקיימים, וכדי להיערך לעתיד לבוא. הפרויקט היקר מכולם – שעלותו 700 אלף שקל בשנה - הוא "תוכנית חוסן", הכוללת הקמת מערך לטיפול בקהילה בחירום, תוכנית להדרכה ומוכנות בבתי הספר ומרכז טראומה לטיפול בנפגעי חרדה. הפרויקט ממומן כולו מתרומות, בין השאר של עיריית תל-אביב-יפו וקרן הברונית נדין רוטשילד. בד בבד הוקמו שני פרויקטים נוספים לסיוע בהתמודדות עם טראומת המלחמה - לקשישים ולנכים תושבי העיר.
שיפוצים - כן; מוכנות לשהייה ממושכת - עדיין לא
במלחמת לבנון השנייה נחשפה לעין כל אי מוכנות העורף, בעיקר בתחום המקלטים וחדרי הביטחון. לאחר המלחמה הבטיחה הממשלה להקצות תקציבים לשיקום הצפון, ובין השאר לדאוג גם למקלטים הציבוריים. שנה אחרי - ונראה כי התמונה השתנתה באופן חלקי בלבד.במשך השנה שופצו בכרמיאל 160 מקלטים בבתים משותפים שהוכשרו לשהייה ממושכת. העירייה מסרה כי הוחלט שכל מקלט המשמש יותר מארבע משפחות יוכרז מקלט ציבורי. את הכספים לשיפוץ המקלטים - כחצי מיליון דולר - תרמה קהילת פיטסבורג שבארצות-הברית, שותפתהּ של כרמיאל בפרויקט "שותפות 2000" של הסוכנות היהודית. "הממשלה התחייבה להעביר לעיר סכום נוסף לשיפוץ המקלטים, אך עדיין איננו יודעים באיזה סכום מדובר", אמרו בעיריית כרמיאל.
ראש עיריית עכו, שמעון לנקרי, ציין כי לא זו בלבד שכספים שהממשלה הבטיחה לא הועברו עדיין, אלא שהקיצוצים בתחומים שונים נמשכים. "אחרי המלחמה היו דיבורים רבים על חיזוק הצפון, אבל אני חושש שהמצב רק הולך ומחמיר", אמר לנקרי. "חדשות לבקרים אנחנו מתבשרים על קיצוצים שונים. קשה לי להבין על איזה חיזוק מדובר פה". לדבריו, יוצא מן הכלל היה משרד הפנים, שהעביר לעיר במשך המלחמה ואחריה 15 מיליון שקל לצרכים מיידיים.
בקריית-שמונה קיימים כ-200 מקלטים ציבוריים, וכמספר הזה מקלטים משותפים ופרטיים. עמותת "לבנות ולהיבנות" החלה בשיפוץ חלק מהמקלטים, ואולם מצבם בכמה שכונות לא מאפשר עדיין שהייה ממושכת, חרף תוכנית שגיבשה הנהלת העירייה. פרט לפעילות העמותה החיצונית לא נעשה מספיק כדי לשנות את המצב הקיים. דובר העירייה, דורון שנפר: "נציגים של הממשלה עורכים בימים אלה סקר מקלטים בעיר, על מנת לאמוד את הצרכים בנושאי חשמל, צביעה, מכלי מים וניקוי המקלטים, שבהם השתמשו התושבים בקיץ 2006. אנו מתייחסים במלוא הרצינות לתלונות התושבים, ומנסים לגייס תקציב לטיפול בכל המקלטים".
ב-17 ביוני השנה נורה מטח רקטות קטיושה לעבר אזור התעשייה בעיר. התושבים רצו למקלטים, ורבים מהם טענו כי הם עדיין לא ערוכים לשהייה, ודאי לא ממושכת. ממלא מקום ראש העירייה, סמי מלול, הגיב לטענות ואמר: "בשבועות הקרובים נוכל להשלים את הכשרת המקלטים, אך מדובר בתנאים שיאפשרו שהייה קצרה בלבד". נזכיר כי קריית-שמונה הייתה היישוב שספג את מירב הרקטות שירה חיזבאללה בקיץ שעבר - כ-800 במספר.
בצפת ישנם 126 מקלטים ציבוריים ו-262 מקלטים משותפים ופרטיים. בדו"ח שהכינה העירייה בעבור מרכז השלטון המקומי ומשרד הביטחון נטען כי לצורך שיפוץ המקלטים הציבוריים ושידרוגם זקוקה העירייה ל-7 מיליון שקל. דובר העירייה, משה אוחנה: "עמותת 'לבנות ולהיבנות' ופיקוד העורף שיפצו חלק מהמקלטים המשותפים והציבוריים, אך עדיין לא קיבלנו את התקציב הדרוש לשידרוגם של מרבית המקלטים בעיר".
בחצור-הגלילית נאלצים אחדים מבין התושבים לצעוד - או ליתר דיוק, לרוץ - יותר מ-150 מטר עד המקלט הקרוב ביותר. בכמה ממקלטים לא הותקנה עדיין צנרת ביוב. המדינה בנתה את רוב המקלטים בשנות ה-60 וה-70, ומאז הם לא שודרגו.
במועצה האזורית גולן ישנם כ-500 מקלטים ציבוריים שנפתחו אף הם בקיץ שעבר. מנהל האגף המוניציפלי והממונה על הביטחון במועצה, דדי גופר, אמר ל-ynet: "פעלנו בחודשים האחרונים בשיתוף גורמי צה"ל על מנת להתאים את המקלטים לשהייה בת כמה שעות. מערכות החשמל, המים והביוב טופלו. ישנו צוות חירום של המועצה שפועל גם בעת רגיעה לתחזוקת המקלטים, לשמירה על תקינותם ולניקיון בהם. אנו מעבירים מדי תקופה בקשות נקודתיות לסיוע תקציבי מהמדינה, וחלק מהדברים כבר טופלו".
טבריה ספגה 180 רקטות קטיושה במלחמה. רוב המקלטים הציבוריים בעיר כבר שופצו, אך הם אינם ערוכים עדיין לשהייה ממושכת. מבדיקה שערכנו עולה כי לאחר המלחמה הגישה העירייה לממשלה תוכנית לשיפוץ
המקלטים ושדרוגם בעלות של מיליון שקל, ואולם בפועל התקבלו רק 320 אלף שקל. העירייה הוסיפה לסכום זה 800 אלף שקל מתקציבהּ. חלק מהסכום מיועד להקמת חמ"ל עירוני ממוגן, ובימים אלה נמשך תכנונו לקראת ההקמה.
180 רקטות נחתו בטבריה. דירה שנהרסה בעיר (צילום ארכיון: חגי אהרון)
המקלטים הפרטיים-משותפים בעיר עדיין לא שופצו. באחרונה הועברה דרישה לתקציב, ובימים הקרובים תועבר למינהלת הצפון רשימה של כלל המקלטים הפרטיים-משותפים לצורך תוכנית השיפוץ. הממשלה העבירה לעירייה 53 אלף שקל להיערכות אגף הרווחה לשעת חירום, ו-163 אלף שקל הועברו למימון פרויקטים שונים לטובת הקהילה, ובהם סדנאות להתמודדות במצבי חרדה וסדנת דרמה-תרפיה.
בעירייה ערכו תרגילי רענון בנושא מוכנות ומשתמשים ביועץ ארגוני. כמו כן התקיים כינוס בשיתוף פיקוד העורף שבו הועלו סוגיות שונות. בעירייה אמרו כי הם מקיימים דו-שיח מתמשך עם ארגוני תמך שונים המבקשים להעביר סיוע בעת מלחמה. "למדנו מיהם הארגונים הקיימים, ובעת הצורך נדע כיצד להסתייע בהם באופן הטוב ביותר".
לאן נוסעים כדי להתכונן? לשדרות
בבית-שאן אמנם לא נפלו טילי קטיושה בקיץ שעבר, ואולם טיל פאג'ר נחת קרוב מאוד לתחום שטח השיפוט של העיר, וגרם לקברניטי העירייה להבין שבפעם הבאה הדברים עלולים להסתיים באופן שונה. בשנה שחלפה שופצו המקלטים הציבוריים ושודרגו, אך חסרים בהם מזגנים – עניין חשוב במיוחד לנוכח מזג האוויר החם השורר בעיר. על פי רוב, מצבם של המקלטים הפרטיים טוב. במימון משרד הפנים הוקם חמ"ל ממוגן שבו ישבו בעת הצורך ראש העירייה, הדובר וגורמי הרווחה. בחמ"ל תרוכז הפעילות הכללית, ולשם יזרום כל המידע מן השטח.
אנשי העירייה נסעו באחרונה לשדרות כדי ללמוד מקברניטיהּ כיצד להתמודד עם מצבי חירום. בעקבות הפגישה עמם - וכחלק מהפקת הלקחים מקיץ 2006 - הכינו בעירייה תיק חירום חדש שחולק לכלל בעלי התפקידים.
בתיק מובאת התייחסות לנושאים שונים ובהם טיפול באוכלוסיית החלשות, מערך לוגיסטי והפעלת פסיכולוגים. מחסני מל"ח (משק לשעת חירום) עברו אף הם רענון ושדרוג לאור לקחי המלחמה.
העירייה הקימה צוות חירום ישובי (צח"י) שהחל למפות את ארבעת רובעי העיר מבחינת האוכלוסייה, הרכבהּ, היכן גרים האנשים והאם קיים מיגון בבתיהם. "עשינו זאת במיוחד בשביל האוכלוסייה המבוגרת, כדי שבשעת חירום נדע היכן מתגוררים הקשישים ולא נעכב את הגשת הסיוע בעת הצורך", אמרו בעירייה.
נצרת שכלה במלחמה שני ילדים, אחים בני 3 ו-7, שנהרגו כתוצאה מנפילת קטיושה בעת ששיחקו באחד מרחובותיהּ של העיר. נדמה כי מאז לא השתנה שם דבר. אין בכלל מקלטים ציבוריים, ובבתים הפרטים ובבתי העסק שנבנו לפני 1991 אין חדרי ביטחון. ראש העירייה, ראמז ג'רייסי, הציע למשרדי הממשלה לאפשר בניית חדרי ביטחון מבלי לעבור את ההליך המסורבל המצריך אישור בנייה, וכן הציע שהממשלה תסבסד חלק מן הסכום. "העלות תהיה נמוכה בהרבה מלבנות מקלטים ציבוריים שהממשלה מחויבת להם על פי חוק. לפחות כך יינתן מענה ל-70 אחוז מתושבי העיר", אמר ג'רייסי, שעדיין לא זכה למענה בעניין.
תושבי נצרת סביב המקום שבו נהרגו שני האחים (צילום ארכיון: AP)
בעיר לא הותקנה עדיין מערכת אזעקה המכסה את כל שטחהּ. קיימת מערכת שמכסה חלק קטן מהעיר. גם השכונה שבה נפל הטיל שהרג את שני הילדים לא מכוסה עדיין. נציין כי בניגוד לנעשה בערי הצפון האחרות, נושאי התפקידים בעירייה לא קיבלו עדיין ציוד מיגון אישי לשעת חירום, הכולל אפודי מגן וקסדות.
כמו כן, עדיין לא הוכנו מערכי מידע והנחיות להתנהגות בשעת חירום בשפה הערבית. במלחמת לבנון השנייה נאלצו בעיריית נצרת לתרגם בעצמם את דפי המידע שחילק פיקוד העורף. לעומת זאת, מחסני פס"ח (פינוי, סעד, חללים) ומל"ח רועננו ושודרגו בציוד נוסף, ובעירייה קיימו ישיבות עם נושאי התפקידים הרלבנטיים במשרד הפנים ובפיקוד העורף.
בתגובה לנושא הצופרים בנצרת נמסר מפיקוד העורף: "בחודשים האחרונים הותקנו ברחבי אזור הצפון 24 צופרים חדשים, מתוכם 20 ברשויות ערביות. בעיר נצרת עצמה קיימים שני צופרים ועד סוף חוש אוגוסט יותקן צופר נוסף. בנוסף חשוב לציין כי בזמן המלחמה האזעקה לא פעלה בעיר נצרת, מאחר והצופר נותק על-ידי אחד התושבים טרם המלחמה כדי שלא תישמע צפירה ביום השואה וביום הזיכרון".
עיריית נצרת-עילית קיבלה מענק בסך 4.9 מיליון שקל לשיפוץ מקלטים, הצטיידות מל"ח והשתתפות במימון פעילות ילדים ונוער במלחמה. חלק מהמקלטים כבר שופצו, ואחרים מצויים עדיין בשלבי השיפוץ השונים. "המענק אמנם סייע לעירייה, אך זה לא הספיק - אם נשווה זאת לסך הוצאותינו בעת המלחמה שהסתכמו במיליוני שקלים", אמרו בעירייה.
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה כי "במשך השנה האחרונה נעשו עשרות רבות של פעולות לשיפור מוכנותו של העורף. במלאת שנה למלחמה, ריכז משרד ראש הממשלה עבור הציבור מידע רב על הפעולות שנעשו, ובכלל זה פעולות שנעשות בתחום שדרוג המקלטים. המעוניינים לעמוד על מכלול הפעולות שנעשו יכולים לעיין במסמך המלא הזמין לציבור באתר משרד ראש הממשלה".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "האחריות על רכישת הציוד למיגון אישי עבור עובדי הרשויות החיוניים מוטלת על הרשויות המקומיות. במהלך המלחמה תמך פיקוד העורף ברשויות השונות גם בהקשר הזה והציוד חולק תחילה לאוזרים היותר מאוימים ובהתאם לבקשות ראשי הרשויות". גורמים בצה"ל הוסיפו כי לפיקוד העורף לא היתה כמות גדולה של ציוד אישי למיגון בזמן המלחמה. רק לאחר שנפלה רקטה והרגה שני ילדים, הועברה פניה לפיקוד העורף שסיפק ציוד לרשות בהתאם לכמויות שהיו ברשותו.
חשופים בבתי-החולים
שנה מאז פרצה המלחמה, ועדיין אין מענה לבעיית מיגון הפצועים והחולים שיתאשפזו בעת נפילת טילים. אם תפרוץ מלחמה בחודשים הקרובים, יאלצו בתי-החולים לאלתר שוב - להוריד חולים מהקומות העליונות לתחתונות, ולקוות שאיש לא ייפגע.
בבית-החולים פוריה הסמוך לטבריה החלו עבודות בעלות של 40 מיליון דולר לבניית חדר מיון קרקעי ממוגן שייתן מענה בשעת חירום. העבודות אמורות להסתיים בעוד שנתיים.
גם בבית-החולים העמק בעפולה - הנותן מענה לחצי מיליון תושבים מהעיר והסביבה - אין עדיין פתרון לבעיה. בתום המלחמה החלו לבנות בעלות של 40 מיליון דולר בניין חדש המיועד לאגף הכירורגי, שיהיו בו שתי קומות ממוגנות. על זמן סיום משוער איש אינו מדבר. "אני חושבת שזו חובתה של המדינה להגדיר כי בעת מלחמה, חדרי המיון, חדרי הלידה וחדרי הניתוח יהיו ממוגנים. זה המינימום הנדרש ממדינה המבקשת להגן על אזרחיהּ", אמרה ל-ynet מנהלת בית-החולים העמק, ד"ר אורנה בלונדהיים.
159 בני אדם נהרגו במלחמה. 5,514 בני אדם נפגעו, מהם 4,304 אזרחים והיתר חיילים. 107 נפצעו קשה, 183 נפצעו בינוני, 2,442 נפצעו קל ו-2,782 הם נפגעי חרדה.
בבתי החולים ברחבי הארץ מאושפזים עדיין שישה פצועים מהמלחמה. במחלקה לשיקום נוירולוגי במרכז הרפואי שיבא בתל-השומר מאושפז במצב קשה החייל דרור קנדלשטיין. הכרתו שבה אליו רק לפני חודשיים. באותה מחלקה מאושפז גם חייל המילואים יונתן לוין. ביחידה לשיקום אורטופדי מאושפז החייל עשהאל לובצקי.
במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה מאושפז סלום דון, שנפצע מנפילת טיל בשכונת ואדי ניסנס בעיר. לאחר תקופה ארוכה שבו מצבו היה קשה עד אנוש, הוא חזר להכרה. חיילים ואזרחים שזקוקים לטיפול משלים ומעקב, ממשיכים להגיע למרפאות החוץ של בית החולים. את בתי החולים השיקומיים בשיבא ובבית לווינשטיין ברעננה פוקדים עדיין כ-17 חיילים ואזרחים הנזקקים לטיפולים משקמים.
נחרדים מכל זיקוק, רועדים מכל מטוס
במרכזים לטיפול בנפגעי חרדה שנפתחו בתום המלחמה בחמישה בתי חולים בצפון (רמב"ם, נהריה, פוריה, זיו ובית החולים האנגלי בנצרת) טופלו עד כה 1,388 נפגעי חרדה - מבוגרים וילדים.
במרכז לטיפול בילדים נפגעי חרדה בנהריה התכוונו לטפל בילדים מגיל 6 עד 18, ואולם הצוות במקום מצא עצמו מטפל גם בבני 5-3 הסובלים מחרדות בעקבות המלחמה. "אחת המטופלות שלנו היא ילדה בת שלוש, מפותחת לגילה ונורמטיבית, שסובלת בעקבות המלחמה מפחד שהיא לא מסוגלת לתאר", סיפרה ל-ynet ד"ר לודמילה סנדלר, מנהלת המרכז שבו מטופלים כ-50 ילדים ובני נוער. "הילדה הזו נהפכה היפראקטיבית וקצת תוקפנית".
החוויות הטראומטיות מהמלחמה מתבטאות אצל ילדים ובני נוער בקשיי ריכוז, שמובילים להידרדרות בלימודים; קשיי שינה; פחד להיות לבד; נסיגה תפקודית שמתבטאת ברצון להיצמד להורים וחשש ללכת לבד אפילו לבית הספר והרטבות ופחדים מרעשים פתאומיים.
"כשמתקיים אירוע עם זיקוקים או מטוסים, אותם ילדים מפחדים ונצמדים לאמא. כשהשתמשו בזיקוקים בחגיגות יום העצמאות זה היה קשה מאוד לילדים רבים", סיפרה ד"ר סנדלר. לדבריה, הטראומות לא פוסחות גם על ילדים שעזבו את אזור הצפון בימי המלחמה. "הילדים ראו הורים לחוצים. אחדים מהם היו צריכים לחזור לצפון כדי לעבוד או כדי להביא ציוד למשפחה, ובעבור הילדים - ההמתנה להורים הייתה טראומטית".
הזיקוקים ביום העצמאות עוררו חרדות אצל רבים בצפון (צילום: רוני שיצר)
מטופלת נוספת במרכז בנהריה היא בת 12, שעד המלחמה הייתה ילדה עצמאית ואחראית. "אחרי המלחמה החלו להופיע אצלה פחדים. היא מפחדת להישאר בלי אמהּ, עד כדי כך שהיא צריכה לבוא לקחת אותה מבית-הספר. היא מפחדת להישאר לבד בבית, ולכן מתלווה לאם אחר הצהריים בעבודתהּ כמנקה".
הטיפולים לילדים עד גיל 6 כוללים הדרכה להורים, למטפלות ולגננות, לצד משחקי תפקידים וטיפול במשחק. ילדים גדולים יותר עוברים טיפולים רגשיים, שמסייעים להם לעבד את החוויה הקשה שעברו. לעתים מתבצעים גם טיפולים קבוצתיים. במקרים נדירים יש צורך בטיפול בתרופות נוגדות חרדה. טיפול ממוצע מתפרס על פני 20-10 מפגשים.
מספיקה ידיעה חדשותית כדי להשיב את הטראומה
אצל המבוגרים מופיעים סימפטומים דומים של טראומת המלחמה, המתבטאים בקשיים בתפקוד בעבודה, במערכת הזוגית ובמשפחה, לצד קשיי שינה וריכוז ופחדים. גם בימים אלה פונים למרכז לטיפול בנפגעי חרדה ברמב"ם אנשים שלא מצליחים להתאושש מפחדי המלחמה. עד כה פנו למרכז כ-900 בני אדם.
"אנשים רבים חשבו שהם יכולים להתמודד עם הדברים לבד, או שהיו עסוקים עד היום בשיקום הבתים שלהם ובחזרה לעבודה, עד שהבינו שהתסמינים של החרדות לא פסקו", סיפרה המנהלת הקלינית של המרכז לטיפול בנפגעי חרדה ברמב"ם, ד"ר עירית בן-ארי. "יש אנשים שהרגישו קשיים בריכוז או פחדים שעולים מכל מיני סיבות, למשל בעקבות ידיעות מסוימות ששמעו בחדשות, בעקבות מתיחות ביטחונית, או בעקבות שמיעת רעשים כמו זיקוקים או סירנות. זה מעורר את הפחדים הקודמים וגורם לשחזור של החוויה".
לדברי ד"ר בן-ארי, גם ירי הקטיושות לעבר קריית-שמונה בחודש שעבר, והדיבורים בתקשורת על מלחמה עתידית, עוררו אצל המטופלים פחדים ישנים. להבדיל מהילדים, אצל המבוגרים גורמות הפרעות החרדה גם להתקפי אלימות. "הואיל והסימנים כוללים אי שקט, מצבי זעם, חרדה ודופק מהיר, אנשים נהיים עצבניים יותר וחסרי סבלנות, וזה יכול לגרום להתפרצויות זעם, ואפילו עלול להגיע עד לאלימות פיזית", הוסיפה בן-ארי.
טיפול במבוגר נמשך כ-12 מפגשים בממוצע, ומתחיל בראיון עם עובד סוציאלי או פסיכולוג ובהערכה רפואית, שלאחריהם מחליטים על צורת הטיפול. מדובר בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, שבו הנפגע לומד, בין השאר, לנטרל שמיעה של רעשים כמו זיקוקים או סירנות מתחושת הפחד. ברמב"ם משלבים גם טכניקות של טיפול בהרפיה, ובמקרים אחרים נעשה טיפול חשיפתי, שבו מלווה המטפל את המטופל למקומות שיוצרים אצלו חרדה, כמו למשל למקום נפילת הטיל או למקלט.
לעתים נדרשת חזרה למקום הפגיעה כחלק מהטיפול (צילום: אחיה ראב"ד)
אחד המטופלים במרכז ברמב"ם הוא אב משפחה מחיפה, שביתו נפגע מנפילת טיל. אשתו וילדיו היו נתונים בחרדה ובהלם, והוא היה זה שתמך בהם. אחרי שסיימו לשקם את הבית - ולכאורה היו אמורים לחזור לשגרה - החל האב לסבול ממתח ואי-שקט, מקשיי הירדמות ומחלומות בעתה. החרדות שמהן סבל גרמו גם לקשיים בתפקוד היומיומי בבית ובמקום העבודה.
בן-ארי: "הוא סבל מדאגנות יתר לילדיו. קשיי התפקוד בעבודה ובבית גרמו לו למצוקה נוראה, והוא פנה לטיפול". בפגישות התברר שהאב חש שבמהלך הפגיעה בביתו הפגין חוסר אונים בהגנה על בני משפחתו. הטיפול התמקד בשינוי התפיסה של אותו אב, ובהסבר כי הוא עשה את המקסימום האפשרי באותו מצב. כיום אותו אדם למד לשלוט במצבי החרדה, וחזר אט-אט לתפקוד מלא.
5 אחוזים מילדי הצפון סובלים מתופעות פוסט-טראומתיות
משרד החינוך מטפל אף הוא בילדים נפגעי חרדה. לצורך כך הוסיף המשרד עוד 70 תקנים של פסיכולוגים. החל בראשית שנת הלימודים החולפת (תשס"ז) מטפלים הפסיכולוגים בילדים שסובלים מחרדות – הן באופן פרטני, הן בקבוצות של 5 ילדים לכל היותר. בטיפולים מסוימים מערבים גם את ההורים ואת הצוותים החינוכיים של בתי-הספר. כמו כן הוקמו מרכזים מקומיים למניעת אלימות.
פסיכולוגית מחוז הצפון במשרד החינוך, חיה רביב, אמרה ל-ynet כי כ-5 אחוזים מקרב הילדים במחוזהּ אותרו כמי שסובלים מתופעות של פוסט-טראומה: חרדות, שינה לא סדירה, בהלה מרעשים פתאומיים, קשיי פרידה מההורים וחשש מהעתיד. בעקבות נפילת הקטיושות בקריית-שמונה ביוני השנה החלו כמה ילדים לפתח שוב חרדות, לפרוץ בבכי, להישאר בבית ולסרב לצאת ממנו.
במחוז חיפה אותרו כ-500 ילדים בעלי תופעות של פוסט-טראומה ובהן הרטבה בלילות, קשיי שינה, פחד לצאת מהבית, הפרעות אכילה וניסיונות התאבדות. כמו כן נרשמה עלייה במספר מקרי האלימות. בשנה שחלפה קיבל המחוז תוספת של 13 תקנים לפסיכולוגים וכ-1,300 שעות ייעוץ. הטיפול ניתן לילדים במסגרות פרטניות וקבוצתיות – בתוך בית-הספר ומחוצה לו.
שנה אחרי, ומטבע הדברים חלק הארי מתשומת הלב הציבורית מופנה לצה"ל. ניתן לקבוע כי במערכת הביטחון מתבצעת המהפכה הגדולה ביותר זה שנים רבות. התפטרותו של הרמטכ"ל דן חלוץ והחלפתו בגבי אשכנזי הייתה אמנם האירוע הדרמטי של השנה החולפת בצבא, ואולם ניתן למנות עוד שינויים רבים - אסטרטגיים וטקטיים - שאמורים להביא את צה"ל למצב הטוב ביותר לקראת המערכה הבאה.
גבול הצפון – לכאורה שקט, אך מבעבע מתחת לפני השטח
מה שמתרחש בימים אלה בגבול הצפון שונה בתכלית ממה שהיה שם לפני 12 ביולי אשתקד. מעל לפני השטח, הגבול שקט מאוד. אין עוד מוצבים ועמדות של חיזבאללה במרחק יריקה מהגדר, וצה"ל פועל עד הקו הכחול הבינלאומי, כדי לוודא שאין איומים מיידים וכאלה שנבנים לעתיד. כמו כן נעשו שינויים רבים בכל הקשור לדרך פעילות הכוחות, בעיקר בהיבט של מניעת חטיפות.
"מצד אחד הגבול שקט", אמרו השבוע בצה"ל. "במציאות הנוכחית, פיגוע חטיפה נהפך מורכב מאוד בעבור חיזבאללה. מצד שני, חיזבאללה לא שוקד על שמריו. כמו שאנחנו עשינו תחקירים, גם שם נעשו תחקירים והוסקו מסקנות. גם אם איום חטיפה אינו ממשי כרגע, המצב כאן יכול לקבל תפנית משמעותית תוך דקות, ולכך אנו נערכים".
הדאגה נובעת בעיקר מהתחמשות חיזבאללה, על פי רוב דרך גבול לבנון-סוריה. הצלחתם בירי רקטות בקיץ שעבר הביאה אותם למסקנה הפשוטה שרצוי להשלים את מלאי התחמושת, והם עושים זאת במרץ רב. אחת המסקנות העיקריות של צה"ל מהמלחמה נוגעת גם לאופן התגובה המיידית במקרה של התלקחות. בפיקוד הצפון ערוכים בכל רגע נתון להגיב באופן הולם, קשה ומיידי במקרה שתתקבל הנחיה מעין זו.
מסירים חלודה של שנים – באימונים ובציוד
מעבר לסוגיות הטקטיות, נאלץ צה"ל להשלים פערים גדולים מאוד בשורה של נושאים. הראשון שבהם – שעליו הוכרז זמן קצר לאחר המלחמה - הוא האימונים; הן של המערך הסדיר, הן של מערך המילואים. עד כה סיימו חטיבת השריון 401, חטיבת הצנחנים וחטיבת הנח"ל אימונים מלאים ומפרכים - מרמת המחלקה ועד אימון חטיבתי מלא באש, שכמוהו לא היה שנים בצה"ל. בימים אלה מקיימת חטיבת גולני אימונים ברמת-הגולן, וכך יעשו בקרוב גם חטיבות השריון 7 ו-188. גם חטיבת גבעתי הפועלת בדרום רצועת עזה נערכת לאימון דומה.
"המהלך הזה אינו מובן מאליו", מדגישים בצה"ל. "האימונים האלה הסירו חלודה שהצטברה במשך שנים. מדובר באימוני יסוד עד תרגילים חטיבתיים בתנאי מלחמה". גם לאחר אימונים אלה מתכננים בצה"ל לשמור על כשירות החיילים. בעבור חיילי השריון מגדוד 9 של חטיבה 401 - שנמצאים בימים אלה במשימות ביטחון שוטף באיו"ש - הוצב טנק בכל מוצב, והם ממשיכים את התרגולות מדי יום, דבר שלא נעשה בעבר.
"מהלך שאינו מובן מאליו". אימון חטיבת גולני ברמת-הגולן (צילום: דו"צ)
בסוגיית המיגון התקבלו כמה החלטות, ואולם הן עדיין לא הבשילו טכנולוגית. גדוד 52 מחטיבה 401 שפועל בימים אלה בעזה התמודד בשבוע שעבר בהצלחה מול עשרות טילי נ"ט בזכות תרגולת נכונה. "אחד הדברים החשובים באימונים היו תרגולת התמודדות עם איומים", אמר קצין בכיר בחטיבה. "גם בלי מיגון כזה או אחר, יש הרבה דברים שניתן לעשות כדי לא להיפגע. החיילים הפגינו במבצע יכולת יוצאת מן הכלל ולכן לא נפגעו".
לגבי מערך המילואים התקבלו החלטות מהפכניות שכבר מיושמות בשטח. היעד הוא כי עד סוף אפריל 2008 לא תהיה אף יחידת מילואים שלא תעבור אימון מלא באש. עד כה נרשמה עלייה של 40 אחוז בהיקף האימונים ליחידות המילואים.
 |
בכל הנוגע להצטיידות ולפערים בימ"חים (יחידות מחסני החירום), בצה"ל הקצו כספים לצורך העניין (2 מיליארד שקל עד 2011), החליפו חלק מהציוד הישן (אפודי מגן כבדים וקסדות ישנות) וכעת מגייסים אנשי קבע שיעבדו עם כל מג"ד מילואים ויהיו "בעלי הבית" בסוגיית הציוד. ואולם שם המשחק בצה"ל הוא תיאום ציפיות.
"אין ספק שיש צורך לחדש את המלאי ולתת ציוד טוב יותר", אמרו בצה"ל, "אבל צריך לזכור - המערך הסדיר הוא עדיין זה שצריך להיות עם הציוד הטוב ביותר, ולא ניתן לשמור במחסנים ציוד חדיש בעבור אימונים של חיילי המילואים. לכן אנו פועלים בשני מישורים. במישור אחד אנחנו מחדשים מה שניתן, אך במישור הנוסף אנו מתאמים ציפיות מול חיילי המילואים, וקוראים לכל מילואימניק לבחון מה יש לו בקיטבג ולהשלים פערים, כך שבעת מלחמה לא יהיו ציפיות בשמיים שלא יתממשו".
לפנייה לכתב/ת 
