הפאסיביים נהיו אקטיביים

נפתח בגילוי נאות: אני מעשן קל. בערך שלוש-חמש סיגריות ביום, וזהו. ועוד משהו: כשאני מעשן, אני עושה זאת בחוץ, ליד מעשנים אחרים שמכניסים מתוך בחירה זבל טהור לריאות שלהם.

מעשנים כמוני יש הרבה, הבעיה היא שיש גם הרבה מעשנים שלא ממש אכפת להם מאלו שסובלים מהעשן ומהסירחון של הסיגריות. את אותם מעשנים ניתן לפגוש בקניונים, בבתי קפה, במסעדות ובעוד מקומות ציבוריים שאסור לעשן בהם על פי חוק, אלא בחדר מיוחד שהוקצה לכך.

הבעיה היא שזה לא מעניין אותם, וגם לא את בעלי המקומות בהם החוק נרמס ברגל גסה, וכך - כל אחד עושה כרצונו. וכך, ילדים ותינוקות שמסתובבים עם ההורים בקניון הופכים למעשנים פאסיביים, בדיוק כמו הזוג שרצה לבלות בבית קפה ממוזג ונאלץ לסבול עשן וריחות ניקוטין.

אלא שבחודשים האחרונים קרה דבר. יותר ויותר אנשים שנמאס להם לסבול בשקט מהעשן שננשף עליהם בעל כורחם והריח שנדבר לבגדיהם כשהם יושבים לשתות קפה, החלו להתארגן, להקים עמותות, ולצאת בקמפיין לוחמני נגד מקומות שמתירים עישון, בניגוד לחוק. במקביל, הוגשו תביעות רבות נגד אותם מקומות בילוי שאיפשרו לעשן בתוכם, למרות בקשות התובעים כי ידרשו מהמעשנים להפסיק. 

אם אתם מעשנים כאלו או בעלי עסקים שחלק נכבד מהכנסותיהם מגיע מאותם מעשנים, אתם בטח מקללים אותי עכשיו. כי זה נורא כיף לעשן עם הקפה, או אחרי הארוחה. מצד בעלי העסקים, זה כמובן תורם להכנסות ולמאזן. מצד שני, יש חוק. נכון - חוקים שנוגעים לרווחת האזרח לא ממש נאכפים בארץ, ובדיוק בגלל זה נוצרה התארגנות פרטית שאולי תרתיע את כל אותם מעשנים ומקומות שעוברים על החוק בלי להניג עפעף.

התחושה שלי היא שהמאבק הזה יצליח, כי בתי המשפט תומכים בו. כל פסקי הדין שניתנו עד כה בתביעות הללו היו בעד התובעים, שפוצו על ידי מקומות הבילוי. השבוע הוגשה לראשונה בקשה לתביעה ייצוגית נגד מסעדת פוקצ'טה בירושלים, שהמשיכה לאפשר לעשן בתוכה למרות שבעבר כבר נפסק נגדה קנס. ואם התביעה הזו, שהיקפה 7 מיליון שקלים, תתקבל, קשה לי להאמין שיהיו עוד מסעדות, קניונים או בתי קפה שיאפשרו לעשן בתוכם כמו שזה קורה היום.

ןמה יעשו המעשנים? ייצאו החוצה. בדיוק כמו בניו יורק, דבלין ועוד מקומות רבים בעולם בהם החוק מכובד.