דרור חג'ג': מישהו למעלה מכוון את הכל

"אני מניח תפילין כל בוקר, מתפלל ומקפיד על שמירת כשרות. בחו"ל לא אוכל בשר ודגים וחי על קופסאות טונה, ירקות ופירות. אני אוהב ללכת לשיעורי יהדות ובשבתות מגיע לכל התפילות בבית הכנסת בירושלים. רק אם יש אימון, שחובה להגיע אליו בשבת, אני מגיע. מלבד זה, כל השבת אני בבית. לא יוצא עם החברה ביום שישי, לא מטייל ומבחינתי כל השבת אין פלאפונים, מחשב, רדיו או טלוויזיה"

דרור חג'ג', רכז הפועל ירושלים ונבחרת ישראל, זכה השנה בגביע המדינה. בשבוע שעבר הגיע לעוד שיא בקריירה כשכיכב במדי נבחרת אירופה במשחק נגד יוון. היום (ה') הוא התפנה לשיחה עם ynet על הקשר המיוחד שלו עם היהדות. חג'ג' (28), רכז הפועל ירושלים ונבחרת ישראל, לא מגדיר את עצמו כרגע כדתי - "בשבילי אין דבר כזה. אני מנסה להתקרב לדת היהודית ואין הגדרה ביהדות שאומרת מי יותר ומי פחות דתי יש רק יהודי". 

הבית שדרור חג'ג' גדל בו לא היה בית דתי. הוא למד בבית ספר חילוני בראשון-לציון וכל חייו כנער התנהלו כחיים חילוניים לכל דבר. הסבים והסבתות היו שומרי מסורת וכשהיה צעיר נהג ללכת עם סבו לבית הכנסת. אלו היו הפעמים הראשונות שנחשף לדת. היום דרור מתקרב לדת ולא פוסל את האפשרות "להקים משפחה דתית לכל דבר". 

מתי החלטת להתקרב לדת?

"בגיל 13 הכרתי את החזן של בית הכנסת בו ביקרתי והוא קירב אותי, הדריך והכיר לי את הדת. כל פעם קצת. מייד לאחר בר המצווה התחלתי להניח תפילין ומאז לא הפסקתי. התחלתי ללכת לשיעורים ועד היום אני אוהב ללמוד עוד ועוד על יהדות. 

אחרי הזכייה בגביע. עם ארז מרקוביץ' (צילום: אלי אלגרט)

"בגיל מאוד צעיר, החלטתי לשמור שבת, לבד, בלי המשפחה. כשהתחלתי לשחק בקבוצות הבוגרות והאימונים התקיימו בשבת העניין נעשה קשה יותר וויתרתי על זה. שיחקתי במכבי ראשון לציון ובאליצור בת ים ועדיין הקפדתי ללכת להתפלל בבית הכנסת בשבתות ולהגיע לשיעורים. רק כשהגעתי להפועל תל אביב, והתקרבתי לחב"ד, התחלתי להקפיד על שמירת שבת כהלכתה.

"במשך חצי שנה נשארתי בתל אביב כל השבת כדי שאלך ברגל לאימונים. כאשר יצאתי לאירופה לשנתיים הבנתי שכל המשחקים מתקיימים בשבת וזה קשה עד כמעט בלתי אפשרי לשמור ולא להגיע למשחקים. לכן באמת באותה תקופה לקחתי כמה צעדים אחורה".

במדי הנבחרת (צילום: אי.פי)

האם אתה מרגיש שיש השגחה צמודה במעשיך?

"באנטוורפן, בלגיה, שיחקתי בלובן והייתי עם הקהילה היהודית וכך היה לי קל יותר לשמור מצוות, כי עשיתי איתם את החגים והשבתות אבל אם היה משחק בשבת אז כן, שעתיים לפני צאת שבת יצאתי למשחק. לבחור דתי זו בעיה גדולה מאוד להיות שחקן בחו"ל. אבל אני מאמין שאם רוצים אפשר למצוא פיתרון".  

"כשהתחלתי לשחק בא.א.ק באתונה היה משחק שיצא בערב יום כיפור. לא ויתרתי. שיחקתי שלושה רבעים ועזבתי את המשחק לפני שנכנס החג. נסעתי למלון, אכלתי מהר והכנסתי את הצום. הקבוצה נסעה בתום המשחק למקום אחר, ואני נשארתי לבד, התפללתי וצמתי במלון. יום למחרת שלחו אלי מונית שלקחה אותי לפגוש את הקבוצה. הם כיבדו את זה מאוד".

האם בחור דתי יכול להגיע לרמות הגבוהות בספורט? 

"כן זה אפשרי. יהיו בעיות בדרך ולעיתים צריך למצוא פתרונות יצירתיים ולהקריב מעצמך לטובת הדת. כמו למשל, להעתיק את מרכז החיים לאזור שבו נערכים האימונים, כי לעיתים האימונים מתקיימים בשבת.

"בארץ זה יותר קל להיות כדורסלן דתי ולכן הוא עדיין יכול להגיע לרמה גבוהה ולא לוותר על הדת. בחו"ל זה בעייתי יותר אם כי פתיר. לשמור שבת בחו"ל, זה דורש המון מעצמך כי זה אומר להיות בלי אף אחד במשך כל השבת ולהכין הכל מראש בעצמך. אי אפשר לבשל בשבת או להדליק אור או טלוויזיה וצריך לדאוג לאוכל כשר שיהיה מוכן לפני שבת. מצד שני המשחקים בחו"ל הם תמיד בשבת ואז מה עושים? זו בעיה.

"אני מאמין שאם ממש רוצים ומקבלים החלטה לא לחלל שבת בכלל, אז זה אפשרי. אבל שוב זה להיות הרבה לבד. לא נעים להגיד אבל כשנמצאים בחו"ל בשבת לבד, בלי יהודים סביבך, זה ממש כמו יום כיפור קטן וזה קשה".

אני לא פוסל את האפשרות הזו. אני יכול לראות את עצמי עם בית דתי, עם ילדים שהולכים לבתי ספר דתיים. אני מאוד אוהב את הדת ומתקרב. אבל כבר היו לי עליות וירידות ואי אפשר לדעת מה יהיה, אבל בהחלט לא שולל את האפשרות הזו. יותר מכך, הייתי שמח שזה יקרה".

סיפורי הצלחה נוספים ב-ynet יהדות:

• הדר גלרון
• סולאר סיסטם  
• דב אלבוים  
• ישי לפידות  
• חוה מונד  
• מנחם הורוביץ
• ברוך קרא  
• דני פארן