קיצוץ פסיכו-פוליטי
הקיצוצים בתקציב נועדו להכין את השרים ל-2008
הממשלה הצביעה אתמול על קיצוץ בתקציב השוטף ל-2007. למעשה, קיצוצון: ראש הממשלה אולמרט הורה לשר האוצר החדש רוני בר-און להשתמש ברזרבות ולהכין רשימה של הפחתות תקציביות ב-600 מיליון שקלים בלבד. שרי העבודה התנגדו והואשמו בגישה "לא עניינית", אבל היא הייתה עניינית מאוד, כי הקיצוץ, מנקודת ראות כלכלית, מיותר ולא ענייני.
היש סיכוי/סיכון שסכום מקביל יוצא על-ידם בחצי השני של 2007? לא. בבנק ישראל ובאוצר עצמו מניחים שהוצאה של כל משרדי הממשלה תסתכם בחודשים יוני עד דצמבר השנה בכ-90 מיליארדי שקלים. במקרה כזה, יגיע ביצוע התקציב השנתי ל-174 מיליארדי שקלים. הרבה? ממש לא. הנה ההפתעה. ההוצאה התקציבית בפועל ב-2007 תהיה קטנה במיליארדי שקלים רבים הן מההוצאה ב-2006 והן מהתקציב ל-2007 כפי שאושר בכנסת: 183 מיליארדי שקלים לא כולל העברות משנה קודמת ו-200 מיליארד כולל העברות.
על-פניהם, נתוני ביצוע התקציב מעוררים אי-נוחות מסוימת. משרדי הממשלה הוציאו בחצי הראשון של השנה כ-84 מיליארדי שקלים, ב-9.3% יותר מהחצי הראשון של 2006. הוצאות הביטחון גדלו ב-10% והוצאות המשרדים האזרחיים ב-9%. לכאורה, הרבה. למעשה, ההשוואה מטעה.
לפני שנה לא היה תקציב מדינה מאושר והמשרדים חיו חודשים רבים מהיד לפה, חנוקים ומסורסים. התמונה השתנתה קיצונית בחצי השני של 2006, כתוצאה ממלחמת לבנון השנייה והסכמים קואליציוניים. הסכרים נפתחו והכסף התקציבי זרם בגל גואה. בין החצי הראשון לשני של 2006 גדלה ההוצאה התקציבית של משרד הביטחון ב-22% ושל המשרדים האזרחיים ב-35%. בסך הכול הוציאו משרדיה של ממשלת ישראל בין יוני לדצמבר 2006 מעל ל-100 מיליארדי שקלים.
אושר
התקציב יקוצץ ב-600 מיליון שקל בלבד
רוני סופר
בעקבות ההתנגדות העזה של שרי עבודה וש"ס אישרו השרים את הצעתו המרוככת של ראש הממשלה להפחית בחצי את היקף הקיצוץ בתקציב "כדי לאפשר לשרים לפעול על פי תוכניותיהם". 15 מהשרים תמכו בקיצוץ, 6 שרי העבודה התנגדו ואילו שרי ש"ס נמנעו לאחר שאולמרט הבטיח לאלי ישי להקים ועדה שתדון בפיצוי בגין ייקור הלחם למשפחות קשות יום
תקציב משרד הביטחון יוצא במלואו אבל התקציב של המשרדים האזרחיים לא יוצא במלואו, כפי שקרה בשנים שחלפו. לא אגזים בהרבה אם אניח שההוצאה בפועל של המשרדים האזרחיים לא תעלה השנה על 120 עד 125 מיליארדי שקלים – הרבה פחות מהמותר לפי ספרי התקציב (133 מיליארדי שקלים).
ועוד נתון חשוב: הגירעון. עד כה, יש לממשלת ישראל עודף תקציבי משמעותי – 5.6 מיליארד שקלים - שלא צפוי להפוך לגרעון משמעותי גם אם בחודשים הקרובים תירשם האטת-מה בפעילות הכלכלית ובהכנסות ממסים.
מחשבה לעתיד
בהקשרים כאלה, קשה להבין למה בכלל דרש האוצר קיצוצים לא-נחוצים בתקציב ומאילו מניעים הסכים ראש הממשלה להביאם לממשלה. ואולי לא קשה להבין. בקרוב יתחיל דיון על תקציב 2008. לקראת הדיון זה המליץ מי שהמליץ לאולמרט לשלוף כבר עכשיו את שוט הקיצוצים ולהניפו בשריקה אימתנית באוויר. שהשרים יתחילו להזיע ולפחד.
האיום בקיצוץ בתקציב עוד במהלך שנת 2007 לא נועד לצרכים כלכליים אלא פסיכולוגיים, או ליתר דיוק פיסכו-פוליטיים: מטרתו הייתה להכין את לבבות שרי הממשלה לקרבנות שייתבעו מהם בתקציב 2008. להראות להם מי בעל הבית ולרכך מראש את התנגדותם.
האם המטרה הושגה? לא. ראש ממשלה שמביא לממשלה קיצוץ מיותר של 1.2 מיליארדי שקלים בתקציב השוטף ואחר-כך מפחית אותו ל-600 מיליוני שקלים ללא שום הסבר משכנע (זולת האמירה "קשה לקצץ") , לא מטיל לא את מורתו ולא את מרותו על אף אחד. לבטח לא על יו"ר מפלגת העבודה ושר הביטחון אהוד ברק. אולמרט נראה אתמול בממשלה כהפך ממאיים: מגמגם ומתקפל, מפסיד עוד בטרום-קרב על תקציב 2008. בין אם הקרב נחוץ או לא.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
