עד כמה מותר לחוקר הפרטי להיכנס לחיינו?

"מדובר בצורת חקירה לגיטימית וחוקית לחלוטין, כל עוד היא לא פוגעת בפרטיות של האדם", אומר הבוקר (ד') החוקר הפרטי נאור נאורי, בהתייחסו לעבודתה של החוקרת דנה בן שושן - מי שניסתה לדלות פרטים מ-ה', המתלוננת נגד חיים רמון.

נאורי אמר ל-ynet כי "אם אכן כפי שפורסם החוקרת פנתה למתלוננת אחרי שניתן גזר הדין - אזי מדובר בדבר חוקי לחלוטין, מאחר ויש כבר הכרעת דין והיא לא אמורה להעיד יותר, לכן לא מדובר בהטרדת עד. העבריין הורשע וקיבל את עונשו".

החוקר הפרטי נאורי עובד במקצוע למעלה מעשרים שנה. הוא שירת בעבר כמה שנים בתפקיד בלש שטח ביחידה המרכזית בתל אביב, במחלק המתמחה בלכידת עבריינים סדרתיים. בין הפרשות שעסק בפיצוחן היו: האנס מצפון תל אביב, האנס מרמת גן, ו"האנס האתלטי".

גם באשר לשיטת הפעולה של התחברות לנחקר, אומר נאורי, "התחברות לאדם בכיסוי" הינה דבר לגיטימי ונעשה בחקירות רבות. ההתחברות יכולה להעשות למספר דקות ולעיתים, כמו במקרה של ה', היא נמשכת שבועות ואפילו חודשים, על מנת ליצור אמון וחברות קרובה בפני 'אובייקט' החקירה. נאורי אומר כי העבודה הזאת מקבילה לעבודה של סוכן סמוי במשטרה, שמוציא את האמת לאור.

בעבר, נדרש בית המשפט המחוזי בתל-אביב לסוגייה דומה ופסק נגד איסוף מידע בדרכים דומות. הדבר היה בפרשת 'ולדמן חקירות' כנגד שלמה בן יוסף. בעלים של משרד החקירות עקב אחרי מתלוננת שעברה אונס, וניסה לגבות עדות לפיה האונס לא התקיים. בית המשפט קבע כי אותו שלמה בן יוסף יורשע ב'שידול להטרדת עד' ובערעורו כתבה השופטת דבורה ברלינר: "אין מדובר במקרים כאלה בתחבולה מינורית סבירה וקבילה" וכתבה עוד כי יש בהתנהגות שכזאת "חוסר הגינות ופגיעה בזכותה של המתלוננת לכבודה ולשמה הטוב".

גם עו"ד גיל דחוח, המתמחה בעבירות צווארון לבן, טוען כי מדובר במעשה חוקי לחלוטין. "זו הזדמנות חשובה של מורשע בעבירה קשה להוכיח את חפותו. הבעיה היא שהרשויות עושות מה שבא להן כשהן מחליטות האם לחקור בעקבות פרשה כזו בעבירה של הטרדת עד ומדובר בתחום אפור, אשר נתון לשיקול דעת בלבד של הגוף החוקר".

דחוח מציין כי היה בעבר גם פסק דין ש'ניקה' חוקרים פרטיים בפרשה דומה. "ליאור דקל זוכה מעבירת אונס לאחר שחוקרת פרטית מטעם משפחתו - חברה למתלוננת והקליטה אותה אומרת שהיא שיקרה כאשר טענה כי נאנסה".

"לחוקר אסור להציג עצמו כגורם רשמי"

נאורי מציין "כל עוד החוקרת לא הציגה את עצמה כגורם רשמי המחייב את הנחקרת לתת לה תשובות כמו משטרה, שב"כ, ביטוח לאומי וגופים נוספים - הרי שאין כאן שום עבירה. בנוסף, לחוקרת הפרטית אסור לתעד אותה במקומות שעל פי החוק נחשבים כחדירה לפרטיות. אשר ויצמן (שמשרדו ניהל את החקירה הפרטית) הינו חוקר ותיק ומנוסה, קשה לי להאמין שהוא יתן יד לחקירה שעוברת על החוק. יש לו מספיק אמצעים לבצע את החקירה בצורה חוקית ואני מאמין ובטוח שכך הוא עשה", אומר נאורי.

למרות כל זאת, מציין החוקר הפרטי כי קיים בחוק סעיף שקובע כי במידה ונעקב חשף את העוקב אחריו - הוא יכול להגיש נגדו תלונה על הטרדה. נאורי נזכר בחקירה בעלת אופי דומה שערך בעבר: "צעירה בשרות לאומי, חדרה למחשב בבית החולים שבו שירתה והוציאה פרטים על אמה של חברתה. במחשב היא ראתה שהאם עשתה הפלה ארבעה חודשים קודם לכן. עובדת השרות הלאומי סיפרה על כך לחברתה, שהטיחה את העניין באמה, בארוחת ליל שבת. אבי המשפחה נדהם, מאחר והוא לא קיים יחסי מין עימה במשך למעלה משנה ובתגובה - גירש אותה מהבית".

נאורי מספר כי בבית החולים טענו שמדובר במחשב מאובטח, שלא ניתן להוציא ממנו פרטים. במהלך החקירה - הציעו החוקרים הפרטיים לבת עבודה בתחום המחשבים, לאחר שהשתחררה מהשירות הלאומי.

"בראיון העבודה המדומה שאלנו אותה על פרטי המחשב בבית החולים והוצאנו ממנה את כל החומר. היא סיפרה שלא מדובר היה במחשב מאובטח והיא יכלה לראות בו את מה מה שחפצה. הכל כמובן תועד", אומר נאורי ומציין שהלקוחה הגישה את ההקלטות לבית המשפט.