שנה למלחמה: מי ניצח בזירה הכלכלית?
עדיין יש ויכוחים מי ניצח במלחמת לבנון, אך דבר אחד בטוח: בעימות הכלכלי, לבנון הפסידה. בזמן שהמשק הישראלי המשיך לצמוח, כלכלת לבנון התכווצה. הבורסה בישראל דוהרת, הבורסה בלבנון ממשיכה לצנוח. בישראל שיקמו את כל הבתים, בלבנון מאות אלפים חסרי בית. תמונת מצב כלכלית
השבוע מלאה שנה למלחמה השנייה בין ישראל לשכנתה מצפון. הרבה נכתב ועוד ייכתב על מחיר הדמים, על הסבל, על האיוולת ועל השאלה אם ישראל ניצחה או הפסידה בזירה הצבאית, המדינית והתעמולתית. ואולם, על דבר אחד קשה לערער: בזירה הכלכלית ההפסד הגדול והקשה היה כולו של לבנון.
| ישראל | לבנון | |
| צמיחה ב-2006 | +5% | - 6.4% |
| צמיחה מאז המלחמה | +5% | -5% |
| הבורסה מה-12 ליולי 2006 | +36% | -20% |
| מאזן תשלומים ב-2006 | +7 מיליארד דולר | - 7.5 מיליארד דולר |
| בתים שנהרסו | 27 אלף | 125 אלף |
| חסרי בית בגלל המלחמה | 0 | 200 אלף |
אחד המקורות האובייקטיביים והאמינים ביותר להשוואות בין מדינות הוא ה-World Fact Book ("ספר העובדות העולמי"), מדריך מקוון למדינות העולם שמפרסם ארגון הביון האמריקני CIA. בערך "כלכלת ישראל" בספר העובדות היא מוגדרת כ"כלכלת שוק טכנולוגית מפותחת בתהליך צמיחה מהיר ואינטנסיבי". בהערה קצרה בסוף הערך נכתב כי: "העימות עם לבנון בקיץ 2006 העב מעט על צמיחת המשק הישראלי, אך הודות להמשך הגידול בהשקעות הזרות, בהכנסות ממסים ובצריכה הפרטית, התאוששה הכלכלה הישראלית במהירות".
את כלכלת לבנון, לעומת זאת, מגדיר הספר כ"כלכלה פגועת מלחמה", וקובע כי "העימות עם ישראל גרם לתשתיות בלבנון נזק עצום, והוא ממשיך גם היום - לצד המתיחות הפוליטית הפנים-לבנונית - להעיב על הפעילות הכלכלית".
צמיחה בישראל, צניחה בלבנון
המלחמה שיתקה את מרבית הפעילות הכלכלית בכל מקום שנמצא בטווח הטילים. בחיפה ובכרמיאל, בביירות ובצור, הופסק הייצור בחלק גדול מהמפעלים, חנויות נסגרו, הקניונים עמדו שוממים והתיירים ברחו. אבל המשק הישראלי, שמרכזו בתל-אביב, המשיך לפעול גם בזמן המלחמה והתאושש מיד עם סיומה. המשק הלבנוני, לעומת זאת, מרוכז בביירות, והמלחמה שיתקה אותו לחלוטין.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לססטיסטיקה, רשם התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) הישראלי בשנת 2006 צמיחה של 5%. אמנם, עיקר הצמיחה נרשמה לפני המלחמה - במחצית הראשונה של השנה, אז צמח המשק ב-5.9% (בשיעור שנתי). אך המשק צמח ב-2.9% (בשיעור שנתי) גם במחצית השניה של השנה, למרות המלחמה.
לבנון, לעומת זאת, סבלה אשתקד מצמיחה שלילית (התכווצות) של 6.4%. מתחילת המלחמה ועד היום התכווץ התוצר הלבנוני ב-5%, בשעה שהתוצר הישראלי עלה בשיעור דומה. כלכלני לבנון מעריכים כי היא תרשום השנה צמיחה של 2%, לעומת צמיחה של כ-5% הצפויה בישראל.
קשה להשוות בין ישראל ללבנון: התמ"ג של לבנון, מדינה מתפתחת המתפרנסת מתעשייה מסורתית, תיירות, פיננסים וחקלאות, עמד לפני המלחמה על כ-6,000 דולר לנפש, ואילו לישראל יש תמ"ג של כ-22 אלף דולר לנפש. אלא שכלכלת ישראל צמחה בשנה שעברה מהר יותר גם מכלכלתן של מדינות מפותחות אחרות, כמו ארצות הברית, יפאן ומרבית מדינות אירופה. ואילו כלכלת לבנון התכווצה בזמן שבמצרים נרשמה צמיחה של 6.8%, בירדן - של 6.3% ובסוריה - של 3.5%.
ישראל שיקמה, לבנון מחכה
ארגון חיזבאללה שיגר לצפון הארץ 4,000 טילים ופגע בבתיהן של 27 אלף משפחות. מעולם לא נפגעו בתים רבים כל-כך בישראל מפגיעת אויב בזמן קצר כל-כך. אבל הנזק הפיסי בלבנון היה קשה לעין ערוך: להערכת ממשלת לבנון, פגעו הפגזות צה"ל ב-125 אלף בתים ומבני ציבור והפכו 974 אלף לבנונים לחסרי בית.
מאז שילמה רשות המסים הישראלית לתושבי הצפון פיצויים בהיקף של 966 מיליון שקלים. עבודות השיקום נערכו מהר וביעילות: כמעט כל הבתים שנהרסו עומדים שוב על תילם וכמעט כל 300 אלף תושבי הצפון שנמלטו מבתיהם חזרו הביתה.
בלבנון, לעומת זאת, מתנהל השיקום בעצלתיים. ל-200 אלף לבנונים שנמלטו מבתיהם במלחמה עדיין אין בית לחזור אליו. ממשלת לבנון השקיעה 318 מיליון דולר (רובם מתרומות של מדינות ערב) בבנייה מחדש של בתים, 181 מיליון דולר בתשלום פיצויים לתושבים ו-54 מיליון דולר בשיקום תשתיות. ארגון חיזבאללה טוען שהשקיע בשיקום 300 מיליון דולר נוספים מכספי התרומות האיראניות. אבל כתבת ynet רינת מלכס שסיירה לאחרונה בדרום לבנון חשפה רחובות שלמים של בתים שעודם הרוסים, וכפרים שלמים מנותקים משירותים בסיסיים כמו מים וחשמל.
לבנון לווה, ישראל מלווה
בעקבות המלחמה נטלה ממשלת לבנון הלוואות ענק מגופים פיננסיים וממדינות אחרות. חובות ממשלת לבנון הגיע בסוף 2006 לשיא של 46 מיליארד דולר, 209% מגודל התמ"ג הלבנוני. זאת, בשעה שממשלת ישראל המשיכה להחזיר את חובותיה, שהתכווצו אשתקד לכדי פחות מ-90% מהתמ"ג הישראלי.
המלחמה עצרה כמעט לגמרי את הייצוא הלבנוני. לבנון רשמה בשנה שעברה גירעון מסחרי של 7.5 מיליארד דולר, יותר מפי ארבע מהיקף הייצוא שלה. החוב החיצוני של לבנון תפח ל-31.1 מיליארד דולר, בזמן שהמשק הישראלי הלווה 11 מיליארד דולר למדינות זרות ולעסקים בחו"ל.
הבורסה הלבנונית עדיין יורדת
בימים הראשונים של המלחמה נרשמו ירידות תלולות בבורסות של שתי המדינות. היו כאלה שהתקשו להאמין שהבורסה בתל-אביב תתאושש: הרמטכ"ל לשעבר, דן חלוץ, מיהר, כידוע למכור את תיק המניות שלו כבר ביום הראשון למלמה. אלא שחלוץ טעה: מאז ה-12 ביולי 2007 רשם מדד תל-אביב 25 עלייה של 40% ומדד ת"א 100 עלה ב-36%. הבורסה הלבנונית, לעומת זאת, עדיין צונחת: מאז סוף יוני 2006 ועד היום רשם מדד המניות בבורסה של ביירות ירידה של 20%.
גם הצריכה הפרטית של אזרחי ישראל, ההשקעות הזרות בארץ, הכנסות המדינה ממסים ואפילו הצריכה הציבורית, גדלו מאז המלחמה. הרשימה ארוכה אך עקבית: המשק הישראלי רשם שיפור כמעט בכל פרמטר אפשרי, ואילו המשק הלבנוני התדרדר.
המחיר החברתי: בלבנון גרוע יותר
יש הטוענים שההתאוששות הכלכלית המזהירה בישראל נעשתה על חשבון השכבות החלשות. ניתן לטעון שתושבי הצפון, שסבלו בזמן המלחמה משירותים חברתיים לקויים, שילמו את המחיר על איתנות המשק. אבל העוני בישראל אינו גרוע כמו העוני הלבנוני. 700 אלף מתושבי הצפון שהו בזמן המלחמה במקלטים ובחדרי ביטחון ורבים מהם התלוננו, בצדק, על מצבם המוזנח. בלבנון, לעומת זאת, כמעט ולא היו מקלטים וחדרי ביטחון, ומרבית תושבי האזורים המופגזים פשוט ברחו.
המלחמה העלתה את שיעור האבטלה בלבנון, והוא מגיע כיום לכ-20%. בישראל, לעומת זאת, נרשמה ב-2006 ירידה חדה בשיעור האבטלה, מכ-9% לכ-8%. גם העוני הלבנוני גדל: 28% מתושבי לבנון נמצאים כיום מתחת לקו העוני הבינלאומי, ומתקיימים מפחות מדולר ליום. ואילו העוני הישראלי רשם, ככל הנראה, ירידה קלה. 21.6% מאזרחי ישראל עדיין נמצאים מתחת לקו העוני, יותר מאשר במדינות אחרות בעולם המערבי, אך רובם לא היו נחשבים לעניים בלבנון.
"החברה הישראלית", אמר מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה בנאומו המפורסם משנת 2000, "חלשה יותר מקורי עכביש, והיא תתפורר בשנים הקרובות". לפחות בתחום הכלכלי הוכיחה מאז החברה הישראלית כושר עמידה מרשים. ומה לגבי החברה הלבנונית? מנהל פיקוד העורף בצור, עבאס גאריב, אמר לאחרונה לכתבת ynet: "דבר לא השתנה בשנה שחלפה. יש לנו ממשלה שלא מסוגלת לשמור עלינו".
