חיבור ללא חייגן: נימוקים בעד ונגד

רוב מנויי האינטרנט נאלצים להתחבר לרשת עם חייגן, תוכנה בסיסית מובנית ב-Windows לחיוג לאינטרנט עם שם וסיסמה. לא כולם מרוצים מהמצב הזה, אך חלק מספקיות האינטרנט – שיכולות בהחלט לבטל את האפשרות הזו – לא ששות לוותר על החייגנים.

אפילו מילות הקסם "נתקו אותי", אשר עשויות לגרום לאנשי הספקיות להפחית את העלות החודשית בחצי, לא תמיד עוזרות ללקוחות שדורשים מספק האינטרנט שלהם חיבור ללא חייגן. אז מי צריך חייגן, האם באמת אפשר להיפטר ממנו, איך עושים את זה והאם זה כדאי?

למה כדאי לקבל פטור מהחייגן?

אותנו על חיבור לאינטרנט על פי דקה לבזק ולעתים גם לספקית.

היום כמעט ולא תמצאו משתמשים באינטרנט המהיר המשלמים לפי דקת שימוש (קיים שירות של גלישה מזדמנת ותשלום לפי זמן שימוש ב-ADSL, אבל הוא יקר כל כך שעדיף לרכוש מנוי חודשי מלא גם עבור יום גלישה בודד). כיום החייגן עדיין הכרחי, אך לעתים מיותר.

המקרה שקרה לשכנה שלי ממחיש את הבעיה. תשתית החשמל הרעועה בביתה גרמה להפסקות חשמל תכופות. היא ביקשה מהספקית חיבור ללא חייגן, ודאגה שהסוללה של המחשב הנייד שלה תהיה טעונה תמיד, נוסף על כבל שמחובר לשקע החשמל. נפל המתח לכמה דקות? לא נורא.

כאשר הזרם התחדש תוך כמה דקות, המחשב המשיך לפעול כרגיל. הודות לפטור מהחייגן גם החיבור לאינטרנט התחדש אוטומטית, ללא צורך בחיוג מחדש מצידה.

משתמשי לינוקס יעדיפו אף הם חיבור כבלים ללא חייגן. הסיבה היא שהרכיבים הנדרשים להגדרת חייגן בשיטה הזו, שמכונה PPTP-VPN, אינם מובנים לרוב במערכת ההפעלה לינוקס וצריך להוריד אותם בנפרד.

אבל איך משתמש Ubuntu, שזה עתה התקין את מערכת ההפעלה החדשה שלו, מוריד את החבילה pptp-linux ללא חיבור לאינטרנט? בעיה. צריך להוריד את החבילה ממחשב אחר, ואת החבילות שתלויות בה (dependencies), ואת החבילות שתלויות בחבילות שתלויות בה, ובקיצור - מדובר בתסבוכת.

גם בעלי גרסאות ישנות של Mac OS סובלים מבעיה דומה, ונאלצים להתקין תוכנת צד שלישי. בחיבור בלי חייגן, להבדיל, כמעט ולא צריך להגדיר כלום.

למה בכל זאת להשאיר את החייגן?

ראשית, מטעמי אבטחה. נניח שגורם זדוני כזה או אחר, נאמר – ילד סקריפט שמצטייד בתוכנות

פריצה שהוריד מהאינטרנט, מגלה את כתובת ה-IP של המחשב שלכם, מצליח לשתול עליו רוגלות ומזיקים אחרים וחוגג. עם חיבור קבוע בכבלים זו תהיה טירחה להחליף את כתובת ה-IP. תאלצו לפנות לספק האינטרנט, וזה יכול לקחת כמה שעות טובות (אם לא ימים, במקרה הגרוע), במהלכן יהיה מסוכן מדי להתחבר לרשת.

תועלת נוספת שיש לחייגן היא היכולת להגביל את הגלישה רק לבני הבית שיודעים את הסיסמה. אם לא שומרים אותה בחייגן ולא מוסרים אותה לילדים, הם לא יוכלו לגלוש בשעות שההורים לא בבית, למשל. הספקיות משתמשות בחייגן גם כדי לשייך אותנו לשירותים נוספים, כמו סינון תכנים לילדים. עיינו ברשימת היתרונות והחליטו איזו דרך חיבור מתאימה יותר לצרכים שלכם - עם או בלי.

מה מציעות הספקיות

כדי לקבל שירות כזה מהספקית, יש צורך להתחבר אך ורק ובאינטרנט בכבלים. בבזק בינלאומי 014 תקבלו את השירות הזה חינם, אבל ב-012 אינטרנט זהב ידרשו מכם תוספת של 21 שקלים בחודש על עלות החבילה הרגילה תמורת חיבור כבלים ללא חייגן (שמכונה אצלם MPLS).

ב-012 אינטרנט זהב מנמקים את ההעדפה הבולטת לחיבור עם חייגן: "פתרון החיבור לאינטרנט באמצעות החייגן הינו הפתרון הסטנדרטי הנהוג בתשתית הכבלים בישראל. לשימוש בחייגן מספר יתרונות משמעותיים ללקוח מבחינת אבטחת המידע ומתן שירותי ערך מוסף. באמצעות החייגן הלקוח יכול לשלוט טוב יותר על קישור האינטרנט שלו.

"כמו כן, החייגן מאפשר ללקוח הגנה משופרת מהתקפות ווירוסים ומזיקים ברשת. מתן התמיכה ללקוח הינו יעיל יותר. בנוסף, החייגן מאפשר הקצאת כתובות IP קבועות ללקוחות המעוניינים בכך, זיהוי של הלקוח ושיוכו לשירותי מתקדמים שונים על פי בחירתו (כגון סינון תכנים)" באשר לתוספת המחיר, נמסר: "לחיבור לרשת האינטרנט ללא חייגן קיימות עלויות הכרוכות בהפעלת השרות".

ב-013 ברק עדיין קיים השירות, אך החברה נרכשה על-ידי נטוויז'ן וקשה לחזות כמה זמן יימשך המצב הזה. בנטוויז'ן עצמה אין בינתיים אפשרות לחיבור ללא חייגן בכלל, לא משנה כמה תרקעו ברגליים.  

מהחברה נמסר: "נטוויז'ן מאמינה שחייגן מאפשר חיבור טוב יותר לאינטרנט, אך גם אינו פוגע בשום שרות שהלקוח מקבל: נטוויז'ן מחברת עם חייגן, מכיוון שחיבור זה מאפשר: 1. הבטחת רוחב הפס שהלקוח מקבל על ידי ספק האינטרנט. 2. אבטחת הלקוח בכל הקשור לאבטחת החיבור, מיגונו, ומניעת abuse ללקוח. 3. שירותי תמיכה מתקדמים יותר". בנוסף, "נטוויז'ן נמצאת כעת בתהליך של ניסוי להטמעת שירות אינטרנט בכבלים ללא חייגן בצד הלקוח, בעזרת חייגן וירטואלי שימצא בצד הספק".

מנהל התשתיות של נטוויז'ן, אריאל פיסצקי, מנמק את היותה של החברה הספקית היחידה ללא אפשרות של חיבור ללא חייגן כלל: "אנחנו מאמינים בלב שלם שאנחנו עושים זאת לטובת הלקוחות. יש כאלו שלא מודעים לבעיתיות של חיבור בלי החייגן. מה יקרה אם יהיו לנו 40,000 לקוחות ללא חייגן והווירוס הראשון שיתפשט בפורט 135 יתקוף את כולם?"

נוסף על כך, הוא מסביר, החברה מפצה על הבעיות שהחייגן גורם למשתמשי מקינטוש ולינוקס: "אנחנו רוצים פתרון שהוא טוב לכולם. מוקד התמיכה שלנו מסייע בחיבור הראשוני למשתמשי מק ולינוקס, ואנחנו מודעים לכך שלא כל הלקוחות משתמשים במוצרי מיקרוסופט".

האם אפשר להתחבר ללא חייגן ב-ADSL?

התשובה הקצרה היא 'לא'. התשובה הארוכה היא 'כן', עם קצת השקעה. אפשרות אחת היא רכישת נתב (ראוטר), נתב שיכול לחבר כמה מחשבים בעת ובעונה אחת לאינטרנט. הנתב, סוג של מחשב קטן בעל חומרה דלה, מתחבר למודם ומבצע את החיוג במקום המחשב שלכם. אם החיבור נופל, הראוטר פשוט ימשיך לנסות להתחבר עד שיצליח. אלא שהראוטר הפשוט ביותר יעלה כ-250 שקלים, מחיר שלא בהכרח מצדיק את עצמו אם יש לכם מחשב בודד.

ב-Netcheif אפשר למצוא מדריכים שמסבירים איך עושים זאת. שימו לב! אם המודם שלכם התקבל בהשאלה מספקית האינטרנט או מבזק, הפיכתו לראוטר תגרום לביטול האחריות עליו, ותמנע מכם תמיכה טלפונית בשיחה הבאה לספקית האינטרנט.

ספקיות האינטרנט והתשתית לא נוהגות לעזור יותר מדי ללקוחות בעלי מודמים שהוסבו לראוטרים, או ראוטרים שנרכשו בחנות פרטית – הן מעדיפות שתרכשו את המכשירים האלו אצלן, לרוב במחירים גבוהים יותר, ורק אז תהיו זכאים לתמיכה טכנית טלפונית. התהליך אמנם הפיך, אבל קחו בחשבון את ההשלכות שלו.

כמוצא אחרון, למי שאין ברירה, היא להגדיר חיבור אוטומטי לאינטרנט ברגע שהמחשב עולה.