בג"ץ מול 'מועדון עברייני הפלטינום'

הנבואה ניתנה לשוטים. למרות זאת, ובניגוד לכל ההערכות המשפטיות שנשמעו בשבועות האחרונים, אני סבור כי בית המשפט העליון יבטל את עסקת הטיעון בין הפרקליטות למשה קצב. כל תסריט אחר – משמעותו היא שהמדינה יכולה לסגור ולבטל את מערכת המשפט מחמת נבצרות סופית.

כאן בדיוק הטרגדיה של הקרבנות. הכל נעשה "נכון" ולמרות זאת רוב הציבור הרגיש נבגד, מיואש ובלתי מוגן, שלא לדבר על תחושת הנפגעות. כשבונים בניין לפי כל חוקי ההנדסה ובסוף הוא נופל – משהו מעורער ביסודות, בתשתית. צריך להגיד את זה בקול רם וברור – מערכות אכיפת החוק בישראל אינן מסוגלות להגן על אזרחי המדינה מפני עבריינים.

הציבור משלם את שכרם של הפרקליטות ושל היועץ המשפטי לממשלה. בתמורה הוא מצפה לקבל שירות - לראות אותם נלחמים בשבילו כאריות. בפרשת קצב קיבלנו פרקליטים בטמפרמנט של שיעור יוגה. רצינו אריה וקיבלנו את מיצי החתול.

מה שלא צריך להוכיח

מכונית B.M.W שחורה, חלונות כהים, ספויילרים, 20 בובות מסודרות בחלון האחורי, פלורוסנטים סגולים בתחתית האוטו ומוסיקת טראנס בפול ווליום, נוסעת בנתיבי איילון ב-160 קמ"ש ועוקפת בלי לאותת. הסתברות של 100%- הנהג הוא לא עובד סוציאלי.

אלה הן האקסיומות של החיים. אפילו לא צריך להתאמץ כדי להוכיח אותן, הן אמת כמו שהשמש זורחת. למרות זאת מתעקשים לא פעם בפרקליטות ובבתי המשפט לנהוג בהיסוס ובעודף זהירות כלפי אשמתו של הנאשם, דבר שגורר אוטומטית פגיעה בזכות הקורבנות.

חלקי הפאזל בפרשת קצב (כפי שפורסמו ונדונו על-ידי המעורבים בפרשה), יוצרים תמונה ברורה של תסריט ידוע מראש: שורת מתלוננות דוברות אמת מול נאשם שמסרב להיבדק בפוליגרף ומשקר בעקביות. נאשם שמנצל את מרותו ותוקף כפיפות בתפקיד זוטר. דפוס פעולה שהומצא כבר בתקופת התנ"ך: מחמאות ומתנות – סרוב – התנכלויות ואיומים. מה עוד צריך להוכיח?

אמון הציבור

בסיפרו של ג'ורג' אורוול "חוות החיות" זכור המשפט: "כל בעלי החיים שווים, אך יש בעלי חיים שווים יותר". כך עזר ויצמן, כך נעמי בלומנטל, כך איציק מרדכי וכך משה קצב שזכו להנחת חברי מועדון "עבריין פלטינום".

התחשבות ב"תדמית המדינה" במערכת השיקולים לטובת ביצוע עסקת הטיעון היא מעילה באמון הציבור. תדמית היא שיקול של מעצבי שיער, צלמי פפראצי ויועצות יופי בסופרפארם ולא של מערכת אכיפת החוק והצדק.

בנוסף, הנימוק העיקרי של היועץ המשפטי להסתפקות בעונש על תנאי (לפחות כך טען בפני הציבור), הוא תקדים איציק מרדכי שקיבל אף הוא עונש על תנאי באפריל 2001 - לפני יותר משש שנים. בשש שנים מתהפכות מדינות, מתחלפות ממשלות, פורצות מלחמות, ילדי בר מצווה הופכים חיילים ומשתנות מגמות ענישה במשפט. זה לא רציני להיות בכיתה י' ולהשתמש במקראות מכתה ד'.

לאורך ההיסטוריה לא נהג בית המשפט העליון להתערב בהחלטות היועץ המשפטי לממשלה. גם במקרה זה צריך אומץ לב ציבורי יוצא דופן כדי לבטל את החלטת מזוז. דורית בייניש כבר הוכיחה בעבר אומץ לב ציבורי.

חמשת שופטי ההרכב המיוחד הדן בעתירות נגד עסקת הטיעון מחזיקים את המפתח לרלוונטיות של מערכת המשפט בשנים הקרובות. החלטה לבטל את העסקה תיתן לציבור תקווה שבכל זאת יש מי שמנסה להגן עליו. כל החלטה אחרת כמוה כהצהרה שמי שמחפש צדק, שיתקשר לבורר משה איבגי.