אמאל'ה, יש חרדים במפל!

תשעה באב נגמר ועוד לפני שמספיקים לנגב כראוי את הדמעות, עומדת בפתח עונה החדשה - עונת הטיולים והנופש של הציבור החרדי - "בין הזמנים". על פי המסורת מזה דורי דורות, בין זמן הבכי (תשעה באב) לזמן הנהי (חודש אלול), צריך יהודי גם לנוח ולהחליף אווירה. כך מתרחשת לה "הנדידה" של הציבור החרדי, ממחוזות המגורים למחוזות המפלים. אין סלע אותו לא בדקו, אין מעיין בו לא טבלו, איפה שהיית הם כבר היו שם, פעמיים. עבורם אין את "השביל הסודי" או "המפל הנסתר", אצלם הכול גלוי וידוע.

וכך ביום חם במיוחד מצאתי עצמי מתלווה עם חברה אל סוכנות נסיעות, מחכה לשמוע על ההצעות המקררות של החמסין הדביק והבלתי נגמר, הזה שמכונה "הקיץ הישראלי". בעוד שתינו יושבות ומתעמקות בשאלה שברומו של עולם, האם שווה להוציא ארבעים ומשהו שקל, לא כולל כלום, על מנת לחזות בנפלאותיו של צוק מנרה, אוזננו קולטות שיחה בין הסוכנת במשרד ללקוחה קפוצת שפתיים.

"מה זאת אומרת זה יוצא אחרי תשעה באב?, אמרתי בפירוש שאני רוצה בשבוע של תשעה באב?" נראה היה שעוד רגע הלקוחה תרקע ברגליה ותשתטח על הרצפה כמו שילדים אוהבים לעשות, בעיקר ליד המדף הממתקים. "נכון את צודקת", מנסה המשווקת להרגיע במשימה אבודה מראש, "זה אכן השבוע של תשעה באב, אבל ביקשת החל מסוף השבוע, וסוף השבוע יוצא אחרי", היא לחשה, אל תוך העלון של כרתים.

"אי אפשר", קבעה הלקוחה בנחרצות, "את יודעת מה יהיה אחרי תשעה באב?" היא הוסיפה בטון של חוזה בטרגדיה איומה. "הדוסים יוצאים לחופש, בשנה שעברה לא ראיתי את הבניאס מרוב 'שחורים', חסמו את כל הנוף למפל". זו תקופה עמוסה, ניסתה הסוכנת להצטדק, "הרבה אנשים מטיילים". "כן, כן", היסתה אותה האישה, "אנשים לא מטיילים בכמויות, 'הם' מטיילים".

אני והחברה ניסינו לגמד את נוכחותנו על כסאות ההמתנה בטרם הזועמת תראה ש"האלה מהבניאס", עקבו אחריה עד לסוכנות. למזלנו היא הייתה עסוקה יותר בלגלות את כרתים ולשמוע "אחלה דיל" מהמשווקת ששמחה להחליף נושא.

יכולתי לשמוע את חריקות השיניים של חברתי לספסל, תוך כדי בהייה תמימה בנוף הקסום של חופי הוואי, פוסטר חובה בכל משרד נסיעות מצוי. "את רואה", היא רתחה,"גם זה לא טוב 'להם'. במקום שישמחו שיש ציבור שמגלה עניין נלהב בנופי ארצנו, הם יימצאו איכשהו דרך להפוך את זה לנושא שלילי. לא מתאים לה דוסים? שתיסע לבניאס בשבת, היא לא תראה אף דוס", הוסיפה בזעם.

אני שחששתי כבר מעימות חזיתי, העדפתי לפנות אותה מהזירה, לפני שאצטרך לקרוא לניידת של 'צו פיוס'. "הנה דיל לצוק מנרה, רוצה סנפלינג?", ניסיתי את כוחי. אבל ההיא הייתה כבר בנקודת האל-חזור עם תוכנית סודית משלה. עוד לפני שהספקתי לעניין אותה בנופש כפרי במושב רמות, היא הלבישה חיוך מאוזן לאוזן ופסעה בצעד נחוש לעבר השתיים שכבר "כירטסו את הוויכוח" לכרתים.

"אפשר לראות את הפרוספקט בבקשה?", התחנחנה חברתי הדוסית בפני הנופשת הטריה לאיים הקסומים. "שמעתי שכרתים מדהימה", הבזיקה חיוך לבעלת "טראומת הבניאס". "את יודעת", המשיכה ללהג בקלילות, "חשבנו על נופש בארץ, קצת צימרים, טיול בנחל היהודייה והבניאס", הוסיפה במכוון, "אבל בסוף", סיכמה באנחה, "החלטנו אני ובעלי שהבחורות בביקיני במקומות עם המים זה לא הכי חינוכי לילדים. האמת ששמענו שבכרתים יש חופים מהממים ואזורים מבודדים, זה יהיה יופי בשבילנו. יש לך המלצה למלון?"

עוד לפני שאחת מהשתיים הגיבה, נטלה חברתי את הפרוספקט ופסעה בראש מורם החוצה. משאירה את הצמד לנסות לבדוק איזה עוד 'אחלה דיל', אפשר לתפור. אולי איזה אי 'שהדוסית' עוד לא גילתה.